חזרה לרשימה
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.
התארגנות בית הספר ללמידה שיתופית: מנהיגות בית ספרית ומעורבות מורות
למידה שיתופית של מורות-עמיתות עשויה להתקיים בדרך פורמלית – לדוגמה במפגש שבועי של צוות מורות, או בדרך בלתי פורמלית – בשיחות יומיומיות על תלמידים ועל הוראה. מחקרים קודמים מצאו כי למידה שיתופית משני הסוגים היא כלי חשוב לשיפור ההוראה. אולם, באילו תנאים למידה שיתופית עשויה להתקיים? על שאלה זו שאפו החוקרים להשיב בהתבסס על סקר נרחב בהשתתפות 9,889 מורות מ־1,487 בתי ספר ציבוריים בארה"ב.
בתי הספר שנכללו במדגם היו מגוונים מבחינת גודלם, מיקומם הגאוגרפי (כפרי/עירוני) והרקע הסוציו-אקונומי שלהם. גם המורות היו בגילאים שונים וממגוון אוכלוסיות. בנוסף לצוות ההוראה מנהלי בתי הספר מילאו שאלונים ואפשרו לחוקרים ללמוד על תפיסותיהם באשר ללמידה שיתופית.
נמצא שכמעט כל המורות מקיימות לפחות פרקטיקה אחת של למידה שיתופית באופן קבוע – בין אם במשוב, בשיח על תכנים ועל תלמידים, בלמידת מקרים וכו'. עם זאת נמצא שוני משמעותי בתדירות שבה מתקיימת למידה שיתופית בין בתי ספר שונים.
קיומו של זמן תכנון שיתופי במערכת השעות של המורות (מקביל לשעות שהייה) נמצא קשור לתדירות גבוהה יותר של למידה שיתופית. מורות דירגו את הלמידה השיתופית שלהן כמועילה יותר בבתי ספר שבהם צוינו לחיוב האקלים הבית ספרי והמנהיגות המקצועית. כמו כן למידה שיתופית תוארה על ידי המורות כיעילה ככל שהיה פחות פיקוח של הנהלת בית הספר על הלמידה השיתופית. כלומר ככל שהמורות ניצלו את זמן הלמידה השיתופית באופן עצמאי, כך הן תיארו אותה כיעילה.
החוקרת ממליצה למנהלי בתי ספר לתכנן את מערכת השעות כך שלמידה שיתופית של מורות עמיתות תהיה לחלק קבוע משבוע העבודה ומיום הלימודים. בעשותם זאת, ממליצה החוקרת, עליהם להקפיד לשתף מורות בתכנון של ניצול הזמן המוקדש ללמידה שיתופית כדי להשיג תוצאות מיטביות.
מקורות
Patrick, S. K. (2022). Organizing schools for collaborative learning: School leadership and teachers’ engagement in collaboration. Educational Administration Quarterly, 58(4), 638–673.
פיתוח מקצועי בהובלת מורות ולמידה שיתופית: מחקר מבוסס על תיאוריות הפעילות ומנהיגות כפרקטיקה מרכזית
בבית ספר על־יסודי גדול (כ־800 תלמידים) בשוודיה התקיים במשך שנתיים פרויקט לשיפור בית הספר. מחקר זה ליווה היבט מסוים של הפרויקט: הפיתוח המקצועי של צוות ההוראה. לשם כך התלוו החוקרים לקבוצה שהובילה את הפיתוח המקצועי – מנהלת בית הספר ו"קבוצת פיתוח" של 8 מורות בעלות תפקיד מרכזי בבית הספר – תוך שימוש בתצפיות ובשאלונים.
מבחינה תיאורטית, המחקר התבסס על שתי תפיסות מרכזיות לניתוח קהילות: "תיאוריית הפעילות" (activity theory) ותפיסת המנהיגות כפרקטיקה מרכזית (overarching practice). תיאוריית הפעילות מבוססת על חמישה עקרונות: 1) יש לראות בקולקטיב שנוצר בשל נסיבות או סביב משימה מסוימת אובייקט לניתוח; 2) קהילה היא מערכת מורכבת מרובת קולות, תפיסות ומסורות שבה כל פרט תופס את המציאות בהתאם למיקומו ולמשימותיו ("חלוקת העבודה" בעגה התיאורטית); 3) ניתן להבין את אתגריה של קהילה נתונה רק בהקשר ההיסטורי של הקהילה ועל רקע תהליכים ממושכים ש"נצברים" לכדי מצב נתון; 4) סתירות ומחלוקות בתוך הקהילה הם כוח מניע חשוב; ו־5) כל מערכת קהילתית עשויה לעבור שינויים מרחיקי לכת בעת שפרטים בתוכה מתחילים לערער על התנאים הנתונים.
מנהיגות בית ספרית היא, לדעת החוקרים ובהתבסס על ספרות מחקרית נרחבת המצוטטת במחקר, הסוכן החברתי המרכזי להנעת תהליכי שינוי, כפי שהם מתוארים בתיאוריית הפעילות. לכן המחקר התמקד כאמור בקבוצת המנהיגות של הפיתוח המקצועי.
צוות הפיתוח במחקר הוביל תהליך של מעבר להערכה מעצבת (formative assessment) בבית הספר. בין היתר, הצוות פיתח תוכנית פיתוח מקצועי, ולאחר מכן כל אחת מהמורות – שזוהו על ידי החוקרים כ"מנהיגות ביניים" ושפעילותן כונתה "להוביל מהאמצע" (leading from the middle) – הובילה תהליכים של למידה שיתופית ופיתוח מקצועי בצוותים של 8-7 מורות.
המחקר עקב אחר מאפייני המנהיגות של צוות הפיתוח תוך ניסיון להתחקות אחר מה שאפשר או עיכב את תהליכי השינוי בבית הספר. ממצאיו הצביעו על כך שבשלב התכנון של הפיתוח המקצועי הצליח צוות הפיתוח המקצועי להעריך בצורה נכונה את הסתירות ואת המחלוקות שעשויות להתעורר בתהליך השינוי של בית הספר לעבר הערכה מעצבת. בין היתר, הושם דגש על כך שתהליך הפיתוח המקצועי ונגזרותיו בהקשר למעבר להערכה מעצבת, יחייבו שינוי בצורת העבודה היומיומית של כלל המורות בבית הספר. לכן, התהליך כפי שתוכנן על ידי צוות הפיתוח, כלל אפשרויות שונות עבור המורות שחלקן עשוי היה לשנות באופן ניכר את אופן פעילותן ואחרות – במידה פחותה.
תפיסה מורכבת זו של תהליך השיפור של בית הספר התאפשרה לדעת החוקרות בזכות מנהיגות הביניים, כלומר מורות ללא סמכות פורמלית שהובילו את תהליך הפיתוח המקצועי. היכולת של מנהיגות הביניים לקשור בין המטרות שהוצבו בתהליך הפיתוח המקצועי ובין ההבנה שלהן את השינויים המעשיים הנדרשים מהמורות, אפשרה הובלה מדויקת של השינוי בבית הספר.
מקורות
Hirsh, Å., & Segolsson, M. (2019). Enabling teacher-driven school-development and collaborative learning: An activity theory-based study of leadership as an overarching practice. Educational Management Administration & Leadership, 47(3), 400–420.