חזרה לרשימה
דיסלקסיה (dyslexia) היא הפרעת למידה המתבטאת בקריאה ומהווה את לקות הלמידה הנפוצה ביותר. זוהי הפרעה מתמשכת המתבטאת בחוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות ועוד. בשנים האחרונות התרחב המחקר והידע על הגורמים לה. בזכות ידע זה, פותחו גם שיטות להוראה מותאמת, שתפקידן לסייע לתלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לעקוף את הקשיים ממקור נוירו- התפתחותי, להתמודד עם הלקות ולרכוש מיומנויות קריאה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בבחינת האפשרויות הגלומות בגילויים אלו. המאמר הראשון מציג מטא-אנליזה הבוחנת מחקרים שהשוו בין תלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לבין תלמידים צעירים יותר, בעלי יכולת דומה בתחום הקריאה. המאמר השני בוחן שיטות הוראה שמורות ומורים נוקטים בהן על מנת לסייע לתלמידים עם דיסלקסיה, תוך הדגשת המשוב של המורים על אותן שיטות.
מטא-אנליזה של מחקרים בנושא שיפור רמת הקריאה של תלמידים עם דיסלקסיה
A meta-analysis of reading-level match dyslexia studies in consistent alphabetic orthographies.
דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת כקושי מולד לקרוא ולרכוש מיומנויות קריאה, שאינו נובע מהיעדר הדרכה מתאימה, מאינטלגנציה נמוכה או מכל גורם הדרה אחר. דיסלקסיה היא לקות הלמידה הנפוצה ביותר בקרב ילדים. בקרב חוקרי התפתחות שפה (Orthographs) קיימת מחלוקת לגבי הגורמים המרכזיים ללקות זו. במאמר זה מבקשים פרילה ושותפיו להבין טוב יותר את הגורמים לדיסלקסיה, באמצעות מטא-אנליזה של מחקרים שהשוו בין תלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לבין תלמידים ותלמידות ללא דיסלקסיה.
על מנת לקבל תוצאות ברורות ככל הניתן, בחנו פרילה ועמיתיו מחקרים שהשתמשו בתור קבוצת ההשוואה בתלמידים צעירים יותר, שמיומנויות הקריאה שלהם מקבילות לאלו של תלמידים עם דיסלקסיה.[1] במחקרים שאותרו לצורך המטא-אנליזה היו התלמידים עם הדיסלקסיה בטווח הגילים 13-9. תנאי הכללה נוסף של מחקרים במטא-אנליזה היה, שהם נעשו בשפה אירופאית בעלת מבנה מילולי יציב (Highly Consistent Orthography) כגון יוונית או פינית. בשפות אלו כל המילים בנויות מיחידות שהוגים כל אחת מהן בנפרד (כמו במילה בעברית "רכבת" ובניגוד למילה בעברית "יששכר").[2] לבסוף, המחקרים שנכללו היו אלה שדיווחו על הבדל אחד (או יותר) בין שתי האוכלוסיות הנחקרות, אשר מהווה גורם אפשרי לדיסלקסיה.
הגורמים האפשריים ללקות שנבחנו כחלק מהסקירה היו: קשיים במודעות פונולוגית (Phonological Awareness), קושי בזיהוי מהיר של שמות, הפרעה בזיכרון מילולי קצר טווח, וקושי בעיבוד נתונים שמיעתיים. במאמרים שנבחנו במטא-אנליזה לא נמצא הבדל בין שתי אוכלוסיות התלמידים בזיהוי מהיר של שמות, בזיכרון מילולי קצר טווח ובעיבוד נתונים שמיעתיים.
הממד היחיד בו נתגלה הבדל מובהק בין שתי אוכלוסיות התלמידים, הוא המודעות הפונולוגית, כלומר היכולת לפרק את המילים ליחידות היסוד שמהן הן מורכבות. מכאן, טוענים החוקרים, ניתן להסיק שגם שיטות הוראה וטכניקות להתמודדות עם דיסלקסיה צריכות להתמקד במודעות הפונולוגית של תלמידים עם דיסלקסיה.
[1] חלק ממחקרים אלו השוו תלמידים עם הפרעת קריאה גם לתלמידים בני אותו גיל ללא לקות זו. לטענת מחברי המאמר השוואה זו איננה פורה, מאחר שהיבטים רבים של יכולות הקריאה בשתי הקבוצות שונים זה מזה, ולא ניתן לבודדם.
[2] זאת לעומת צרפתית או אנגלית למשל, בהן חלק מיחידות המילה נהגות יחד, או מובלעות.
מקורות
Parrila, R., Dudley, D., Song, S., & Georgiou, G. K. (2020). A meta-analysis of reading-level match dyslexia studies in consistent alphabetic orthographies. Annals of dyslexia, 70(1), 1-26.
גישת האסטרטגיות המרובות לשיפור הבנת הקריאה של תלמידים עם דיסלקסיה: נקודת המבט של מורות ומורים
בשנים האחרונות, נצבר ידע רב אודות ילדים עם דיסלקסיה והגורמים ללקות זו. בעקבות זאת פותחו שיטות הוראה במטרה לסייע לתלמידות ותלמידים להתמודד עם מצבם ולשפר את יכולת הקריאה שלהם. מורות ומורים הם אלו המצופים להשתמש בשיטות הוראה אלו. לכן חשוב לקבל מהם משוב על שיטות ההוראה, על האפשרויות הגלומות בהן ועל האתגרים שהן מציבות בפני המורות והמורים ובפני התלמידים.
במאמר זה נבחנת נקודת המבט הזו באמצעות ניתוח סמנטי (ניתוח משמעות) של יומני מעקב של 16 מורות ומורים, שלימדו תלמידים עם דיסלקסיה בכיתות הלימוד הרגילות, תוך שימוש במגוון שיטות הוראה מותאמות. שיטות הוראה אלו כללו: שימוש באמצעי ארגון גרפיים (Graphic Organizer);[1] וִיזוּאָלִיזַצְיָה (Visualization) של משמעות הטקסט, דהיינו ציור שלו; איורים המזכירים את הצלילים של חלקי המילה; שימוש בסרטונים ויצירת סרטונים; הסקת הכתוב מההקשר; חיזוי (Predicting) וניחוש מושכל של משמעות המילים (Inference);[2] מודעות למבנה הטקסט; זיהוי הרעיון המרכזי; סיכום הטקסט; ושאילת שאלות לגבי הטקסט.
ממצאי הניתוח של יומני המורות והמורים מצביעים על כך שהם נוטים לציין ביומנים את יתרונות שיטות ההוראה יותר מאשר את חסרונותיהם. יוצאת דופן היתה שיטת ההוראה של סיכום הטקסט, שמורות ומורים התייחסו בעיקר לחסרונותיה. נושא נוסף שעלה מניתוח היומנים היה נטייתם של מורות ומורים לבחור את שיטות ההוראה הפשוטות יותר ליישום עבורם.
לכל שיטת הוראה נמצאו יתרונות שונים: כך למשל, שימוש באמצעי ארגון גרפיים ושימוש בסרטונים ויצירת סרטונים היו יעילים לצורך הנעה של התלמידים ללמידה ויצירת עניין בה. התלמידים גם נהנו מהשימוש במחשבים בכיתה (גם במסגרת השימוש בויזואליזציה, שהיתה ממוחשבת). שיטות ההוראה של הסקה מהקשר וכן החיזוי והניחוש המושכל סייעו לדעת המורות והמורים בפיתוח כישורים אנליטיים. מציאת המשמעות והויזואליזציה עזרו לתלמידים, לפי היומנים, לחשוב על המשמעות בהיגיון. תשאול עודד את התלמידים לדון על משמעות הטקסט, וסיכום הטקסט סייע להם לעקוב אחר החלקים החשובים בו ולהבין את המסר המרכזי בו.
לכל אחת מהטכניקות נמנו גם חסרונות. למשל, הויזואליזציה, יצירת הסרטונים ואמצעי ההמחשה הסיחו את דעתם של התלמידים, לפי דיווחים של חלק מהמורות והמורים, מנושא השיעור. שימוש באמצעי המחשה היה קשה לעיתים לביצוע, במיוחד כשהטקסט כיוון להעביר רעיונות מורכבים. תשאול, סיכום והסקה נתפסו כמצריכים השקעת זמן רבה, ושיטות ההוראה שהצריכו שימוש במחשב (התצוגה הגראפית ויצירת הסרטונים) דרשו אוריינות טכנולוגית שחסרה לחלק מהמורות והמורים.
[1] מדובר בשיטה לפיענוח טקסט המפרקת אותו לעובדות, מונחים ורעיונות על דף או לוח.
[2] טכניקת החיזוי מתבססת על עובדות או טענות שהוזכרו בטקסט, בכדי לנחש עובדה או טענה שתופיע בו בהמשך. טכניקת הניחוש המושכל מתבססת גם על ידע העולם של התלמידה או התלמיד לצורך ניחוש כזה.
מקורות
Awada, G., & Plana, M. G. C. (2018). Multiple Strategies Approach and EFL Reading Comprehension of Learners with Dyslexia: Teachers' Perceptions. International Journal of Instruction, 11(3), 463-476.