מה היא הקשבה פעילה וכיצד היא עשויה לתרום למורות ומורים?

הקשבה היא פעילות בעלת מאפיינים קוגנטיביים והתנהגותיים. ברמה הקוגנטיבית, המקשיב מפעיל את חושיו (חוש השמיעה כמובן, אבל גם חוש הראיה לזיהוי שפת הגוף של הדובר). הוא מפעיל גם תהליכים קוגנטיביים של זיהוי ועיבוד נתונים. ברמה ההתנהגותית הקשבה דורשת התנהגות מסוימת ששונה מהתנהגויות בין-אישיות אחרות. לדוגמה, מקשיב מוצלח אינו קוטע בדבריו את בן שיחו, ומראה, בצורות שונות כי הוא אכן קשוב ומבין את דבריו.

הקשבה פעילה ואמפתית כוללת מאפיינים קוגנטיביים דומים לאלו של הקשבה רגילה – חישה, עיבוד המידע שהתקבל, ומענה. מבחינה התנהגותית, הקשבה פעילה דורשת מהמקשיב להעביר לדובר את המסר – שהוא מקשיב ומבין – בכל שלושת השלבים הללו. בשלב ההקשבה, דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות שפת גוף קשובה ומשתתפת ובאמצעות שאילת שאלות המצביעות על התעניינות. המקשיב אמור להדגים לדובר שהוא קשוב לא רק למילותיו, אלא גם להקשר בו הן נאמרות ולרגשות והתחושות שמאחוריהן. בשלב עיבוד המידע ניתן להדגים הקשבה באמצעות שאילת שאלות הבהרה והפגנת הבנה של הנאמר. בשלב התגובה המאזין עשוי לחזור על דברי הדובר בניסוח שונה או לשאול שאלות המשך.

נשאלת השאלה כיצד, אם כן, ניתן למדוד את כישורי ההקשבה האמפתית והפעילה של אדם זה או אחר? כותב המאמר מציין כי רוב המדדים הקיימים הבוחנים הקשבה כורכים אותה יחד עם כישורי תקשורת בינאישית אחרים, וכמעט ואינם מקדישים תשומת לב להתנהגויות הקשורות להקשבה פעילה. הכותב מציין שני קריטריונים למדד מוצלח של הקשבה אמפתית ופעילה: ראשית, המדד אמור לכלול פריטים הבוחנים את שלושת שלבי ההקשבה הפעילה שצויינו לעיל – הקשבה, עיבוד, ותגובה. בכל אחד מהשלבים המדד אמור לכלול פריטים הבוחנים הן את המרכיב הקוגנטיבי, הן את זה ההתנהגותי. שנית – כיוון שנקודות המבט של המקשיב ושל הדובר שתיהן חשובות בזיהוי הקשבה פעילה ואמפתית, המדד אמור לכלול שאלות העוסקות בשתי נקודות המבט הללו.

על מנת לפתח את שיטת המדידה של כישורי הקשבה פעילה ואמפתית, מתאר המחבר במאמר זה שני מחקרים שמטרתם הייתה לפתח ולתקף מדד למדידת הקשה אמפתית פעילה.

המחקר הראשון נערך ב-2009, וערך שימוש בכלי מחקר שבעבר בחן הקשבה בהקשר ספציפי – שיחה בין איש מכירות ללקוח. שמו של כלי המחקר היה "מדד ההקשבה הפעילה והאמפתית (The active empathic listening scale – AELS). מטרת המחקר הייתה להדגים כי כלי המחקר הזה תקף גם בהקשר של שיחה רגילה. כלי המחקר התבסס על (ובחן) שלושה מושגים הקשורים להקשבה פעילה ואמפטית: מעורבות אינטראקטיבית בשיחה – המידה בה המקשיב מעורב קוגנטיבית והתנהגותית בשיחה; רגישות בשיחה – המידה בה המקשיב מקדיש תשומת לב ומודע למשמעות העמוקה של הנאמר; מוכנות להקשבה בלי לדבר – המידה בה המקשיב מאפשר לצד השני בשיחה לדבר בלי להתערב או לקטוע את דבריו.

במחקר, שבו השתתפו 416 סטודנטים מתנדבים, השלימו המשתתפים סקר ממוחשב שכלל את מדד ה-AELS. התוצאות של השאלון הושוו לשלושה מדדים שונים שמדדו מעורבות בשיחה ורגישות בשיחה, וכן למדדים שבחנו את הנטייה של הסטודנטים להיות אמפתים לאחרים. התוצאות הראו כי השאלות השונות הנשאלות במסגרת שאלון AELS אכן מודדות מושג אחד של הקשבה אמפתית פעילה, וכי המושג הזה אכן בעל תוקף חיצוני – הוא אכן מודד את המושגים אותם הוא אמור למדוד.

המחקר השני בוצע על מנת לבחון האם כלי המחקר (ה-AELS) תקף גם מנקודת מבט חיצונית. כלומר, האם ממלא השאלון בוחן את ההקשבה הפעילה והאמפתית של מישהו אחר. במחקר זה השתתפו 217 סטודנטים מתנדבים, שמילאו את השאלון לא אודות עצמם, אלא אודות "האדם האחרון שהם תקשרו איתו, ושאותו הם מחשיבים למקשיב טוב/רע (כחצי מהמשתתפים היו אמורים לחשוב על מאזין רע, וכחצי – על מאזין טוב). גם כאן תשובות המשתתפים על השאלון הושוו לתשובותיהם על שאלונים אחרים שמדדו פעילות ואמפתיה. תוצאות המחקר הראו שכלי המדידה הוא בעל תוקף חיצוני ופנימי, גם כאשר מי שממלא אותו הוא האדם לו הקשיבו ולא האדם המקשיב.

מקורות

Graham D. Bodie (2011) The Active-Empathic Listening Scale (AELS): Conceptualization and Evidence of Validity Within the Interpersonal Domain, Communication Quarterly, 59:3, 277-295, DOI: 10.1080/01463373.2011.583495.

מחברי המאמר מתמקדים בבחינת ההשפעה ארוכת הטווח של תכנית הכשרה אחת כזו על שלושה גורמים:

• תחושת ביטחון פסיכולוגי (psychological safety): התחושה של המורות והמורים כי הם עובדים באווירה בטוחה, שהם יכולים לחדש ואף לטעות בלי לסבול מהשלכות שליליות בשל כך, ושהם זוכים לאמון מצד עמיתיהם והממונים עליהם.
• תחושת אוטונומיה (autonomy need satisfaction): התחושה של המורים כי הם יכולים לפעול בהתאם לרצונם החופשי ובצורה התואמת את ערכיהם, את האינטרסים שלהם, ואת רגשותיהם.
• אנרגיה של מערכות יחסים (relational energy): אנרגיה רגשית הנוצרת או מתרוקנת מתוך אינטראקציות חברתיות

על מנת לבחון את השפעתה של תכנית ההתערבות, ביצעו החוקרים מחקר אורך בהשתתפות 53 מורות ומורים (92.7% מורות) משני בתי ספר בישראל. המורות והמורים השתתפו בתכנית הכשרה להקשבה בת 15 מפגשים. כל מפגש ערך כשעתיים, וכלל ידע תיאורטי, פעילות בזוגות ופעילות קבוצתית. המפגשים התמקדו בלמידה ותרגול של הקשבה איכותית היוצרת קשר הדדי בין פרטים. המורות והמורים תרגלו את המרכיבים המרכזיים של הקשבה: חזרה על דברי הדובר במילים אחרות, מתן רפלקציה על דברי הדובר, הימנעות ממתן עצות ומשוב, שאילת שאלות המקדמות את השיחה, שמירה על קשר עין ומנח גוף פתוח וגישה מיטיבה ולא שיפוטית כלפי הדובר. לאחר כל פעילות ניתנה למורות ולמורים הזדמנות לרפלקציה על חוויותיהם מהמפגש ב"מעגל הקשבה".

כחלק מהמחקר, מילאו המורות והמורים שאלון מקוון שש פעמים, לפני ההשתתפות בתכנית, במהלך ההשתתפות בתכנית ולאחר השלמתה. בשאלונים דירגו המורות והמורים את איכות ההקשבה של עמיתיהם לתכנית, את מידת הביטחון הפסיכולוגי אותו הם חשים בסביבת העבודה שלהם, את תחושת האוטונומיה שלהם ואת המידה בה הם חשים שמערכות היחסים אותם הם חווים בסביבת העבודה שלהם הן מקור לאנרגיה עבורם.

הממצאים המרכזיים של המחקר היו ראשית, כי ככל שהתקדמו הלימודים והתרגולים בתכנית, המורות והמורים המשתתפים חשו יותר ויותר שהם זוכים להקשבה פעילה ואיכותית מצד עמיתיהם לתכנית. השיפור בהקשבה היה ליניארי. בנוסף, נצפה שיפור ליניארי גם בתחושת המורות והמורים כי הם נמצאים בסביבת עבודה בטוחה מבחינה רגשית, בתחושת האוטונומיה שלהם בסביבת עבודתם, ובאנרגיה שהם חשו שהם מפיקים ממערכות היחסים שלהם בעבודתם. השיפור בהקשבה מצד עמיתיהם שעליו דיווחו המורות והמורים עמד במתאם עם השיפור בשאר המשתנים. על פי החוקרים, ניתן לפרש את הממצאים הללו כתומכים בטענה לפיה תכניות הכשרה לשיפור יכולת ההקשבה של מורים, עשויות לתרום לשיפור של משתנים אלו.

מקורות

Itzchakov, G., Weinstein, N., Vinokur, E., & Yomtovian, A. (2022). Communicating for workplace connection: A longitudinal study of the outcomes of listening training on teachers' autonomy, psychological safety, and relational climate. Psychology in the Schools.