אילו מודלים קיימים לתהליכי שינוי וטיוב של בתי ספר?

בארצות הברית, הוגדרו במסגרת הרפורמה במערכת החינוך "No Child Left Behind" משנת 2001, תנאים לשיפור בתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים. לצד תנאים אלו נקבעו גם דרישות מבתי ספר שלא יציגו שיפור בתוך מספר שנים, ואף סנקציות שניתן להפעיל כנגדם. במטא-אנליזה זו בחנו החוקרים 35 מחקרים אשר עסקו בדגמי פעולה ששימשו במסגרת הרפורמה. אלו כללו: תוכנית פעולה המחוללות שינוי (Transformation),[1] תוכניות תפנית (Turnaround),[2] תוכניות איתחול (Reset),[3] סגירה של בתי ספר כושלים, ותוכניות תפנית ברמה של מדינה שלמה.

הממצא הראשון של החוקרים הוא שאותם דגמי פעולה יכלו להביא לתוצאות שונות. זאת בשל תנאי הפתיחה השונים בין בתי הספר, משך הזמן בו נבחנה ההתערבות ומשך הזמן המינימלי שנדרש כדי לראות שינוי בהסתמך על אותה התערבות. למרות זאת, נראה שניתן להצביע על שינויים מובהקים לטובה בשלושה תחומים: עליה בנוכחות הסדירה של תלמידים בשיעורים, שיפור בתוצאות מבחנים במתמטיקה ושפה, ועלייה בשיעור המסיימים 12 שנות לימוד.

בבחינת המחקרים לפי דגם פעולה, נמצא ששלושת דגמי הפעולה הראשונים: פעולה מחוללת שינוי, תפנית ואיתחול, הביאו לתוצאות חיוביות במבחני מתמטיקה ושפה. זאת בעוד ששני דגמי הפעולה האחרים – סגירת בתי ספר כושלים, ותפנית ברמת המדינה כולה לא השפיעו על הישגי בתי ספר ואף לא על הישגי תלמידים לטובה או לרעה.

בעוד שבמחקרים קודמים נמצא כי מודל התפנית הינו בעל השפעה רבה יותר על שיפור בית ספרי, במחקר הנוכחי לא נמצא הבדל משמעותי בין מודל של פעולה מחוללת שינוי לבין מודל של תפנית או איתחול. כמו כן, החוקרים לא מצאו ראיות משמעותיות התומכות או סותרות את הטענה לפיה החלפה של הצוות החינוכי או הניהולי עשויה להביא לעליה בהישגים של בית הספר או של תלמידיו.

ממצא נוסף מתייחס לזמן בו נבדקה ההתערבות: בבתי ספר בהם הוטמעו אותם שלושה דגמי פעולה שהובילו להצלחה, כמעט ולא נראה שינוי בשנה הראשונה להפעלתם, אך לאחר מכן הם הביאו לשיפור מתמשך בשנים העוקבות (כלומר מתחילת השנה השנייה ועד תום השנה הרביעית להתערבות). ממצא זה תואם מחקרים קודמים אך סותר את ציפיותיהם של חלק מהגורמים בעלי העניין, המקווים בדרך כלל לשינוי מהיר ואף מידי. החוקרים מדגישים כי מחקר זה אינו עונה על שאלות אודות היתכנות הקיימות של השינוי לאורך שנים ארוכות והכותבים ציינו שיש מחקרים המראים שבתי ספר נוטים לשוב, לאחר שנים, למצבם הקודם.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים המליצו להמשיך להשקיע משאבים לשיפור בבתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים, מכיוון שאלו נמצאו כבעלי השפעה חיובית לאורך זמן. לעומת זאת, הם מציעים שלא לנקוט בסנקציה של סגירת בתי ספר, שלא נמצאו הוכחות שיש בהן תועלת כלשהי. בנוסף, הם מדגישים כי קובעי מדיניות המבקשים לראות שינוי בבתי הספר צריכים להכיר בכך ששינוי מסוג זה לוקח זמן.

אוניברסיטת טריניטי בדבלין, אירלנד, ייסדה פרויקט התערבות בבתי ספר, שמטרתו הגדלת שיעור בוגרי התיכון מרקע סוציו-אקונומי נמוך, הלומדים בהשכלה גבוהה. הפרויקט, שפועל מאז שנות התשעים של המאה העשרים, מלווה על ידי כלי מחקר שמאפשר לבחון את השיפור לאורך זמן בקרב תלמידים, מורות ומורים וכן בקרב צוות ההנהלה. מאמר זה מציג את דגם ההתערבות של הפרויקט ואת כלי המחקר שפותח עבורו.

[1] תוכניות המחוללות שינוי (transformation) מאופיינות בהתערבות לשינוי אופני הפעולה בבתי הספר. הן כוללות בדרך כלל החלפה של צוות הניהול בבית הספר. 

[2] תוכניות תפנית (turnaround) כוללות התערבות משמעותית בהתנהלות בית הספר, בחינה של תכניות הלימודים, החלפה של צוות ההנהלה וחלק מצוות ההוראה בבית הספר. 

[3] תוכניות אתחול בארצות הברית (reset) מבוססות על העברת בית הספר לזיכיון (charter), כלומר לניהול בידי גוף שאיננו ציבורי. לעתים מדובר בגוף עסקי ולעתים במוסד ללא כוונות רווח.

מקורות

Redding, C., & Nguyen, T. D. (2020). The relationship between school turnaround and student outcomes: A meta-analysis. Educational Evaluation and Policy Analysis, 42(4), 493-519.

אוניברסיטת טריניטי בדבלין (Trinity College Dublin) הקימה פרויקט חינוכי בתחילת שנות ה-90', שמטרתו לטייב בתי ספר המשרתים תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. מדד ההצלחה של הפרויקט הוא שיעור הבוגרות והבוגרים של כל בית ספר כזה הממשיכים להשכלה גבוהה. בשנים האחרונות שותפים בפרויקט עשרים בתי ספר, וכן שלושים חברות וחברי סגל וסטודנטים מטעם האוניברסיטה. על פי החוקרים, ככל שבית ספר שותף זמן רב יותר, כך נרשמת עלייה בשיעור בוגריו הממשיכים להשכלה גבוהה – לעתים שיעור של 70%, כלומר כזה העולה על הממוצע בכלל האוכלוסיה.

דגם ההתערבות של הפרויקט כולל שלושה ערוצים, שכל אחד מהם מופעל בהתאם לבקשת בית הספר. ערוץ התערבות ראשון נקרא "שבילים להשכלה הגבוהה" (Pathways to College), ובמסגרתו מקודמת ההשכלה הגבוהה באופן ישיר: תלמידים עשויים לצאת לסיורים במוסדות להשכלה גבוהה, או להיחשף לה במסגרת ימי חשיפה בבית הספר, או באמצעות מפגשים עם סטודנטים. לפי יוזמי הפרויקט, המפגשים עם הסטודנטים הם חלק משמעותי ממנו, בשל ההנחה שלתלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך אין היכרות קודמת עם סטודנטים או אקדמאים. ערוץ ההתערבות השני הוא חונכות, במסגרתו חונכים סטודנטים תלמיד או קבוצת תלמידים, לצורך קידום למידה, ושיפור היכולות והדימוי העצמי של תלמידים ותלמידות. הערוץ השלישי נקרא מנהיגות בלמידה (Leadership in Learning) והוא מכוון לצוות בית הספר – תוכניות פיתוח מקצועי למורות ומורים וטיוב דרכי העבודה בבית הספר, במטרה לקדם את הישגי בית הספר והתלמידים.

ייחודיותו של הפרויקט היא שההתערבויות בבתי הספר הן מוקד למחקר המלווה את הפרויקט. איסוף הנתונים מאפשר הבנה טובה יותר של ההתערבויות הנחוצות לשם שיפור בית ספרי. לשם כך נבנה במסגרת המודל מעין "כלי מחקרי" שמטרתו לעקוב אחר השינוי הבית ספרי. הכלי כולל שלושים מחוונים שונים הנוגעים לתלמידים, לצוות ההוראה ולצוות הניהול. באמצעות עריכת סקרים תקופתיים לאורך זמן, בהם נאספים נתונים על אודות מחוונים אלו, יכולים החוקרות והחוקרים המלווים את הפרויקט לבחון את השינויים החלים בבית הספר לאור שלושת ערוצי הפעולה ולהציע כיוונונים שלהם.

מקורות

Bray, A., Hannon, C., & Tangney, B. (2022). Large-scale, design-based research facilitating iterative change in Irish schools–the Trinity Access approach. Irish Educational Studies, 1-21.