חזרה לרשימה
ההשפעות הרפואיות של נגיף הקורונה טרם התבררו במלואן. אך ישנן עדויות כי לנגיף השפעה שחורגת ממערכת הנשימה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים מכתבי עת רפואיים העוסקים בהשפעות הנוירולוגיות של הנגיף על פעוטות ועל ילדים.
המחקר הראשון מראה כי פעוטות שנולדו לאימהות שהיו חיוביות לנגיף, מציגים התפתחות נוירולוגית תקינה כעבור שישה חודשים מלידתם, בדומה לפעוטות שנולדו באותה תקופה לאימהות שלא היו חיוביות לקורונה. עם זאת, ההתפתחות הנוירולוגית הממוצעת של פעוטות שנולדו בתקופת הקורונה איטית לעומת של אלו שנולדו בשלוש השנים שקדמו למגפה. המחקר השני מציג עדויות להשפעה נוירולוגית של הנגיף בקרב מבוגרים ובמידה פחותה יותר בקרב ילדים. ההשפעה עלולה לכלול כאבי ראש ועייפות ובמקרים חריפים במיוחד ונדירים יחסית להתפתח לשבץ או לאירועים מוחיים.
הקשר בין לידה במהלך מגפת הקורונה - עם או בלי חשיפה רחמית למחלה – לבין התפתחות נוירולוגית בקרב פעוטות עד גיל שישה חודשים
מאז פרוץ מגפת הקורונה ועד מועד פרסום מאמר זה בכתב עת רפואי, נולדו למעלה מ־200 מיליון תינוקות ברחבי העולם. באביב 2020, כ־14% מהנשים שילדו במרכז הרפואי אירווינג באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נדבקו בנגיף. במחקר זה שנערך בניו יורק בתקופה שבין מרץ לדצמבר 2020, ביקשו החוקרים לבדוק את השפעת הנגיף אצל אימהות על התינוקות שנשאו ברחמן.
לשם כך נבחנו 255 תינוקות, חלקם נולדו לאימהות שאובחנו כחיוביות לקורונה במהלך ההריון וחלקם לאימהות שלא אובחנו כך. המידע הושווה למידע רפואי שנאסף על התפתחות תינוקות בין 2017 ל־2020, כלומר טרם ימי המגפה. החוקרים בחנו את ההתפתחות הנוירולוגית של הפעוטות בגיל שישה חודשים בהיבטים אלה: תקשורת, מוטוריקה גסה ועדינה, פתרון בעיות וכישורים חברתיים (personal-social skills).
המחקר לא מצא הבדל בין התפתחותם של פעוטות שנולדו לאימהות שאובחנו כחיוביות לקורונה לבין התפתחותם של פעוטות שנולדו לאימהות שלא היו חיוביות לקורונה. לעומת זאת, נמצא כי התפתחותם הממוצעת של כלל הפעוטות שנולדו בתקופת המגפה איטית יותר באופן משמעותי מזו של התינוקות שנולדו באותו בית יולדות במהלך שלוש השנים שקדמו לפרוץ המגפה.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להמשיך לנהל מעקב בשנים הקרובות. אם יימצא שהפער בהתפתחות נמשך, תידרש התייחסות ייחודית לקבוצת הילדים שנולדו בתקופת המגפה (2021-2020).
מקורות
Shuffrey, L. C., Firestein, M. R., Kyle, M. H., Fields, A., Alcántara, C., Amso, D., & Dumitriu, D. (2022). Association of birth during the COVID-19 pandemic with neurodevelopmental status at 6 months in infants with and without in utero exposure to maternal SARS-CoV-2 infection. JAMA pediatrics, 176(6).
ההשפעות הנוירולוגיות של נגיף הקורונה על פעוטות ועל ילדים
Neurological effects of COVID-19 in infants and children.
מחקר זה התפרסם בכתב עת רפואי בפברואר 2022. בראשית המאמר צוין כי לאורך השנתיים הראשונות להתפרצות הנגיף, עמד שיעור הילדים מבין הנדבקים על פחות מ־5% ברוב האזורים, אולם למן התפרצות וריאנט האומיקרון עלה שיעור הילדים מבין הנדבקים ל־15% או יותר. ברוב המקרים המחלה בקרב ילדים היא קלה יותר, אך ייתכנו מקרים קשים; כמו כן ילדים עשויים לשמש גורם מרכזי להפצת הנגיף. נתוני האשפוז בקרב ילדים היו מתחת ל־2% מסך המקרים, ונתוני התמותה נמוכים מ־1%. עם זאת, חלה עלייה בשיעור האשפוז בתקופה שבין נובמבר 2021, אז שיעור האשפוז עמד על 0.19 ילדים לאוכלוסייה בת 100,000 נפשות, ועד ינואר 2022, אז זינק נתון זה ל־1.2. חלק מהזינוק מוסבר בעלייה בהיקף הבדיקות, אולם עדיין ניתן להעריך כי ישנם מקרים רבים של ילדים א־סימפטומטיים או בעלי סימפטומים קלים שאינם נבדקים.
בעוד עיקר ההשפעות של נגיף הקורונה הן על מערכת הנשימה, הולכת ומתבהרת תמונה שלפיה למחלה השפעה רב־מערכתית. בראשית המגפה נחשבו ההשפעות הנוירולוגיות נדירות, אך ישנן עדויות לכך שהן נפוצות משחשבו בקרב מבוגרים ובקרב ילדים. טווח ההשפעות הנוירולוגיות הוא רחב בכל הגילים, וכולל השפעות ספציפיות (כלומר השפעה ישירה ומובהקת במוח, אשר במקרים חריפים עלולה לגרום לשבץ או לאירועים מוחיים בחומרה כזו או אחרת) והשפעות בלתי־ספציפיות, כגון כאבי ראש ועייפות. המחקר הנוכחי נערך בקרב 3,707 חולים, ומצא כי 16.7% סבלו מהשפעות נוירולוגיות בלתי־ספציפיות וכ־1% סבלו מהשפעות ספציפיות.
תינוקות שהתגלו כחולים מייד לאחר לידתם, היו לרוב א־סימפטומטיים או גילו תסמינים קלים עד בינוניים. על אף שההערכה הרווחת היא כי מקרים אלו נוצרו כתוצאה מהידבקות לאחר הלידה, אי־אפשר לשלול לחלוטין העברה אנכית מהאם טרם הלידה.
מכיוון שרוב המקרים שבהם התגלו ליקויים נוירולוגיים חמורים בעקבות הידבקות בנגיף היו בקרב מבוגרים שסבלו ממחלה קשה וממושכת, המידע הקיים על תופעות נוירולוגיות של המחלה בקרב ילדים ובקרב פעוטות עדיין מועט, ויש להרחיב את גוף המחקר בנושא. מכיוון שהיקף הדגימה עדיין מצומצם מאוד, קשה לקבוע אם במקרים שבהם אותרו תסמינים נוירולוגיים חריפים, אלו נבעו מהמחלה או שהופיעו במקביל למחלה אך ללא קשר אליה. לא ניתן לקבוע באופן מובהק שלווריאנטים מסוימים של המחלה השפעה גדולה יותר על מערכת העצבים מאשר לווריאנטים אחרים.
מסקנות המחקר הן כי לנגיף הקורונה עלולות להיות השפעות על מערכת העצבים המרכזית ועל מערכת העצבים הפריפריאלית הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים, אך התסמינים לרוב קלים יותר ככל שהחולה צעיר יותר. בכל הגילים עשויות להתגלות השפעות ספציפיות או בלתי־ספציפיות. ככל שתתפתח המגפה, עשויות להתגלות השפעות נוירולוגיות נוספות, ועל מערכת הבריאות להוסיף ולנהל מעקב אחר מקרים שכבר התגלו בהם השפעות אלו.
מקורות
Stafstrom, C. E. (2022). Neurological effects of COVID-19 in infants and children. Dev Med Child Neurol, 64, 818–829.