כיצד יכולים מנהלי בתי ספר להשתמש ולהתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות?

על פי המודל הספירלי המוצג במאמר זה, שיפור בית הספר מתחיל בקביעת מטרות ויעדים ברורים ומדידים כדי שאפשר יהיה להעריך את הצלחת הפעולות מחוללות השיפור. על כל שלבי התהליך להתבסס על המטרות שנקבעו, ולכן קביעת המטרות היא שלב קריטי ומרכזי במודל. קביעת המטרות קודמת לאיסוף הנתונים מכיוון שהיא נובעת מתפיסות העולם החינוכיות והפוליטיות של הגורמים המעורבים בקביעת המטרות. עם זאת, הכותב מציין כי ניתן להשתמש בנתונים ובהתייעצות עם מומחים כדי להגדיר את המטרות בצורה מדויקת ולוודא שניתן יהיה למדוד אותן. למנהלי בית ספר תפקיד חשוב מאוד בשלב קביעת המטרות כי עליהם לאזן בין הדרישות של הגורמים השונים לבין צורכי השטח והיכולות וההכשרה של המורים. המנהלים גם קובעים את סדר העדיפות של המטרות השונות. רצוי כי המנהלים ישלבו את הצוות החינוכי בשלב קביעת המטרות.

שלב איסוף הנתונים במודל זה משמש למעקב אחר השגת המטרות שהוצבו. מעקב זה מאפשר איתור של בעיות וכשלים. סוגי מידע מגוונים עשויים לשרת את מקבלי ההחלטות: נתונים פורמליים – איכותניים וכמותניים כגון ציונים, תשובות לסקרים וממצאים מתצפיות בכיתה; נתונים לא-פורמליים כגון תובנות מתצפיות לא-מובנות בכיתות ומדיונים; מידע ממחקרים שנערכו בבית הספר בידי הצוות או חוקרים חיצוניים או מידע ממחקרים שנערכו במקומות אחרים; וביג דאטה – ממאגרי מידע של המדינה, של המחוז ושל משרד החינוך. כמו בקביעת המטרות, גם איסוף הנתונים מושפע מתפיסת העולם ומהגישה החינוכית של גופים המעורבים בתהליך. אחת הבעיות המרכזיות היא שיש נטייה להשתמש בנתונים שקל יותר לאסוף, כגון הישגי התלמידים במגוון מבחנים, על אף שאינם משקפים בהכרח את בעיות העומק. לכן חשוב מאוד לפתח כלים טובים שמודדים מגוון רחב יותר של מיומנויות כגון מיומנויות המאה ה-21, וללמד את צוותי החינוך איך להשתמש בכלים אלו.

שלב התובנות מהנתונים כולל בתוכו ניתוח של הנתונים, מתן פרשנות לממצאים וקבלת החלטות בקשר לפעולות שיש לנקוט. שלב הפרשנות רגיש במיוחד להשפעות של תפיסות העולם החינוכיות של הגורמים המעורבים בתהליך. כדי להפיק מהנתונים ידע בעל משמעות, יש להשתמש בידע מקצועי, בניסיון ובהיכרות עם האוכלוסייה (תלמידים וצוות חינוכי).

על פי המודל המוצע במאמר, לאחר שלב התובנות מבוססות הנתונים, יש צורך בהרכבתה של תוכנית פעילות. הוצאתה לפועל צריכה להיות מלווה בהערכה מעצבת מבוססת נתונים הבוחנת את השינוי לאור המטרות שנקבעו. לרוב המנהלים והמורים אין את הידע הדרוש כדי לבנות תוכנית פעילות שלצידה איסוף נתונים קבוע והערכה מעצבת, ולכן רצוי להעזר במומחים.

המאמר מסתיים בכמה עצות מעשיות:

• כפיית שימוש בנתונים לא תתרום לשימוש אותנטי לאורך זמן בנתונים. על השימוש בנתונים להיות חלק קבוע מתהליך השיפור הבית ספרי המתמשך ולא רק מענה לדרישות לאחריותיות.
• יש חשיבות לניהול דיון ביקורתי בין הגורמים השונים המעורבים בתהליך שיפור בית הספר.
• חשוב להתמקד בחוזקות של תלמידים, ולהימנע מהתמקדות בהישגים ובציונים העלולים להביא להבלטת חולשות של תלמידים.
• רצוי שמנהלים ייתנו לצוותי ההוראה תפקידים מרכזיים בתהליך כדי להעצימם.
• כדי לקדם שימוש בנתונים יש לתת למורים גישה לנתונים, להקצות זמן עבודה מתאים והכשרה מתאימה.

למידת עמיתים בקבוצות מקצועיות על פי נושא היא אחת הדרכים שנמצאו מתאימות לשיפור השימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות בכל סוגי המוסדות החינוכיים – מבתי ספר יסודיים ועד מוסדות להשכלה גבוהה.

מקורות

Schildkamp, K. (2019). Data-based decision-making for school improvement: Research insights and gaps, Educational Research, 61(3), 257-273.

מאמר זה סוקר כמאה מחקרים מהשנים 2020-2000 על השינוי שחל באופן שבו מנהלי בתי ספר משתמשים בנתונים לקבלת החלטות ניהוליות וחינוכיות. הממצאים מראים כי השינוי מתבטא בשתי דרכים מרכזיות: 1) מנהלים הגבירו את השימוש בנתונים אצל מורות בעת עבודתן השוטפת; 2) מנהלים הגבירו את השימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות.

נמצא כי במחקרים שנסקרו, בדרך כלל השתמשו המנהלים בנתונים על הישגי התלמידים במגוון מבחנים – מרמת הבוחן ועד מבחנים ארציים. בעזרת יצירת קבוצות ותתי-קבוצות של תלמידים, הם ניתחו את הישגי התלמידים והפיקו מידע ותובנות באשר ללמידה ולהוראה בבית ספרם. סוגי נתונים נוספים שנאספו בבתי הספר בצורה קבועה וששימשו מנהלים לקבלת החלטות הם נוכחות ודוחות התנהגות. כן נצפה שימוש במידע לא-פורמלי על התלמידים, בין היתר דרך תצפיות לא-רשמיות בכיתות, סקרי תלמידים, שיחות מסדרון עם מורים ועוד.

על פי המחקרים שנסקרו, השינויים שחלו במערכת החינוך חייבו איסוף נתונים גם על הצוות החינוכי לצורך ניהול יעיל של כוח האדם. בהקשר זה התפתחו שיטות שונות להערכת מורות: תצפיות, מילוי טופסי הערכה, שיחות משוב עם המורות ועוד. במחקרים אלה אותר שימוש של מנהלים במידע שמקורו בסקרים ובמדדי ערך מוסף (teacher value-added measures). נטען כי מידע זה נמצא בשימוש בעיקר בהקשר של העסקה. מנהלים עשויים לבקש ממועמדות וממועמדים לתפקידי הוראה לספק מידע שכזה ממעסיקיהם הקודמים. המחקרים מצביעים על כך שלא נעשה שימוש מספיק במידע מסוג זה לצורך קבלת החלטות על הכשרה מקצועית למורות.

סוגי מידע נוספים שהיו זמינים למנהלים הם: מאגרי מידע גדולים, שסופקו מהמחוז או ממשרד החינוך המקומי, ומידע ממחקרים. בחלק מהמחקרים שנסקרו תוארו מנהלים המקפידים להשתמש במגוון של נתונים ממקורות שונים, כגון נתונים על מורים ועל תלמידים לצד הסתמכות על ניסיון קודם ועל ידע על ההקשר התרבותי והסוציו-דמוגרפי של בית הספר. אולם נראה כי השימוש בהישגי התלמידים בלבד עדיין נפוץ מאוד. הועלתה סברה כי מנהלים עשויים להיות מודעים למגוון הנתונים השונים שקיימים, אולם לעיתים חסר להם ידע כיצד לנתח בצורה אינטגרטיבית נתונים ממקורות שונים ולהפיק מהם תובנות. פער זה אותר בעיקר בשימוש במאגרי מידע וביג דאטה. מנהלים שעברו הכשרה לשימוש בידע מסוג זה, השתמשו בו יותר, ציינו החוקרים.

למחוז יש השפעה על השימוש של המנהלים בנתונים. עידוד המנהלים לקבל החלטות מבוססות נתונים והכשרה מקצועית קידמו שימוש נאות בנתונים. לעומת זאת, שימוש בנתונים רק במסגרת של "אחריותיות" המנהל לצורך הערכתו, עלול להוביל מנהלים להתנגדות ולשימוש מועט בנתונים לצורך קבלת החלטות.

מקורות

Drake, T. A. (2022). Principals using data: An integrative review. Leadership and policy in schools. DOI: 10.1080/15700763.2022.2036349