מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?

share
שתפו עמוד:
מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?
פורסם בתאריך: 11.12.2022
נושא: מורות ומורים, הכשרה ופיתוח מקצועי, מקצועות מדעיים, פיתוח מיומנויות ויכולות
השתתפו בכתיבת הסקירה: בושריאן, ע., בוברובסקי, ע.

קהילות למידה מקצועיות של מורים נתפסות וידועות כתורמות למגוון תוצרים חיוביים עבור מורים ותלמידים. עם זאת, עדיין לא ידוע מספיק אודות הסיבות להשפעה חיובית זו, והדרכים המגוונות לפיתוח ושימוש נכון בקהילות אלו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים, שבחנו שניהם את השאלות הללו.

המאמר הראשון מתאר מחקר שבחן את ההשפעה של שותפות של מורים בקהילה מקצועית לומדת, על האמונה העצמית שלהם ביכולתם (כקבוצה) להשפיע לטובה על ההוראה בבית הספר בו הם מלמדים. המאמר השני, שהינו פרק מספר, מתאר את תובנותיהן של החוקרות בעקבות פרויקט של 5 שנים שנערך בישראל, בו הקימו ופיתחו קהילות למידת מורים מקצועיות, הן ברמה המקומית הן הלאומית.

הבנת הקשר בין קהילות למידה מקצועיות של מורים, והאמונה העצמית הקולקטיבית שלהם

Understanding the link between professional learning communities and teacher collective efficacy

לקהילות למידה מקצועיות של מורות ומורים הגדרות מגוונות, אולם ישנה הסכמה כי המהות שלהן מבוססת על קיומה של קבוצת מורים, המשתפים פעולה על מנת לבחון את הפרקטיקות שלהם ולקדם את הידע והכישורים שלהם, במטרה לשפר תהליכי הוראה למידה והערכה. קהילות למידה מסוג זה נמצאו מקושרות במחקרים אמפיריים מהשנים האחרונות לתוצרים חיוביים עבור המורים (לדוגמה, שיפור הכישורים והטכניקות שלהם) ועבור התלמידים (לדוגמה, שיפור בהישגים האקדמיים שלהם).

אמונה עצמית קולקטיבית (collective efficacy) מוגדרת במאמר כאמונה של המורים ביכולתם לפעול יחד כקבוצה על מנת לתכנן, לארגן, ולהוציא לפועל שינוי לטובה בארגון שבו הם עובדים ובתהליכי ההוראה עליהם הם אמונים. אחד הממצאים העקביים במחקרים הוא הקשר בין קהילות למידה מקצועיות לבין האמונה העצמית הקולקטיבית של המורים המשתתפים בהם. מה שלא ברור הוא הכיוון של הסיבתיות בקשר זה: האם מורים המאמינים יותר ביכולתם לפעול בקבוצה לשיפור החינוך נוטים יותר להשתתף בקהילות מורים, או שההשתתפות בפעילות של קהילת מורים משפרת את אמונתם העצמית הקולקטיבית של החברים בה. הסבר אפשרי שלישי הוא כי משתנה אחר משפיע גם על ההשתתפות בקהילה המקצועית וגם על האמונה העצמית הקולקטיבית של המורים.

אלו נאספו במחוז חינוך אחד, במדינת קליפורניה בארצות הברית, שעודד את המורים העובדים בו להצטרף לקהילות למידה מקצועיות. הנתונים הכמותניים כללו מידע על מעורבות המורים בקהילות אלו ועל האמונה העצמית הקולקטיבית שלהם, ואילו הנתונים האיכותנים שנאספו בראיונות בחנו את התפיסות של המורים על עבודתם ועל תהליך הלמידה שלהם במסגרת קהילות הלמידה המקצועיות, ועל תפקוד ההנהלה של בתי הספר בהם עבדו. סך הכול נאסף מידע מ-310 מורים ומנהלי בתי ספר שהועסקו ב-16 בתי ספר שונים.

מניתוח של ממצאי המחקר נמצא, ראשית, כי קיים קשר סטטיסטי חיובי וחזק בין השותפות של מורים בקהילת למידה מקצועית, לבין האמונה העצמית הקולקטיבית שלהם. ממצא זה מאשר ממצאים של מחקרים קודמים. בנוסף, מניתוח הראיונות עלה כי תפיסת המורים לגבי המידה בה הם היו מעורבים בפעילות הקבוצה ניבאה את האמונה העצמית הקולקטיבית שלהם. משני ממצאים אלו מסיקים החוקרים כי המעורבות בקהילות הלמידה המקצועיות היא זו שהסבירה את האמונה העצמית הקולקטיבית הגבוהה יותר, ולא להיפך. זאת, משום שמורים שהיו מעורבים בקהילות למידה, אך לא תפסו את עצמם כפעילים בהן באופן משמעותי (זאת אומרת שהפעילות בקהילות הייתה פחות משמעותית עבורם), נטו להיות בעלי אמונה עצמית קולקטיבית נמוכה יותר.

בשלב הבא בחנו החוקרים את הפעילויות הספציפיות בתוך הקהילה המקצועית שהשפיעו (או ליתר דיוק – שתפיסת המעורבות בהם השפיעה) במידה הרבה ביותר על האמונה העצמית הקולקטיבית. במחקר נמצא כי שתי הפעילויות הללו היו

  • קביעת מטרות קולקטיביות והתמקדות בתוצאות;
  • ניתוח מידע ושימוש בו לזיהוי נקודות חוזק וחולשה ולפיתוח התערבויות המתמקדות בנקודות אלו.

נמצא כי לקביעת המטרות הייתה השפעה חיובית גם על תפיסת המורים את יכולתם לענות על צרכי התלמידים.

לסיכום, לפי כותבי המאמר, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשתתפות של מורים בקהילות למידה מקצועיות וקידום של קהילות כאלו עשויים להוביל לאמונה עצמית קולקטיבית גבוהה יותר בקרב מורים אלו, ובכך להיטיב גם עם המורים וגם עם תלמידיהם.

מקורות

Voelkel Jr, R. H., & Chrispeels, J. H. (2017). Understanding the link between professional learning communities and teacher collective efficacy. School effectiveness and school improvement, 28(4), 505-526.

קהילות למידה מקצועיות של מורים בתחומי המדעים והטכנולוגיה: מודלים ויצירת מודלים

Professional Learning Communities for Science and Technology Teachers: Models and Modeling

קהילות למידה מקצועיות של מורים מתפתחות לעיתים קרובות סביב דיסציפלינה מקצועית. קהילות אלו מאפשרות למורות ומורים להפגש באופן קבוע, ולפתח נורמות של אמון ושיתוף ביניהם. כך, הם יכולים לחקור ולחשוב יחד על הפרקטיקות המקצועיות שלהם, לאסוף ראיות מהניסיון שלהם וללמוד אחד מהשני. במאמר שיסוכם להלן – פרק מספר בשם "מחקר ופיתוח ארוך טווח במדעי החינוך" – מציגות הכותבות פרוייקט מחקר ופיתוח של קהילת מורים מקצועית לומדת בתחום המדעים בישראל, ואת התובנות שהפיקו מפעילותה של הקהילה.

בשנת הלימודים 2015-2016 החלה המחלקה ללימודי המדעים של מכון ויצמן בשיתוף עם משרד החינוך (וקרן טראמפ) ביוזמה של חמש שנים שמטרתה הייתה פיתוח קהילות למידת מורים בתחום המדעים בחטיבות הביניים. מטרות היוזמה היו:

  1. לייצר ולנטר קהילה מקצועית לומדת למורים מובילים בתחום המדעים ברמה הלאומית;
  2. להקים קהילות אזוריות של מורים ורכזים בתחום המדעים;
  3. לחזק את הקהילות הבית ספריות של מורים בתחומי המדעים כדרך לקדם לימודי מדעים בבתי הספר;
  4. לספק לתלמידים חוויית למידה משמעותית, מוטיבציה גבוהה, גישות חיוביות, ולהגביר את הסיכוי שהם יבחרו להמשיך ללימודי מדעים על תיכוניים.

במהלך חמש השנים בהן פעלה התכנית, היא הקימה ותמכה ב-63 קהילות מקצועיות לומדות, ובהן מעל 1,000 מורים מתחום המדעים. הקהילות הללו התבססו על חמישה מאפיינים בסיסיים:

  1. מערכות יחסים של אמון ונורמות של שיתוף בין המורים;
  2. פגישות קבועות בעלות מבנה קבוע;
  3. התמקדות בלמידתם של תלמידים ובקשרים בין הוראה ללמידה;
  4. קבלת החלטות המתבססת על מידע ונתונים;
  5. דיאלוג רפלקטיבי בין המורים וחקירה עצמית של הפרקטיקות שלהם.

רוב הפגישות (בערך 45 שעות במהלך השנה) נערכו בנוכחות הקהילה כולה, והשאר (15 שעות) הוקדשו לפגישות אישיות או עבודה בקבוצות קטנות. הפגישות של הקהילה כולה ארכו כ-4 שעות כל אחת, והיו בנויות בצורה דומה: סבב פתיחה, שיחה סביב תכנים דיסציפלינאריים בתחום המדעים, סבב של בניית הקהילה ולבסוף סבב סיכום. בין המפגשים התקיימה תקשורת בין חברי הקהילה במייל או בקבוצות וואטסאפ שנפתחו לשם כך.

במהלך חמש השנים, בעקבות המחקר שערכו שכלל בעיקר ראיונות ושאלונים, פיתחו החוקרות שני מודלים של פעילות קהילת לומדים – מודל שיתוף הפעולה ומודל הרשת המתפתחת. מודל שיתוף הפעולה (Collaboration Model) הדגיש את פיתוחם של כישורי עבודה בשיתוף פעולה אצל המורים, וזאת במטרה להעביר כישורים אלו גם לתלמידים. מודל זה כולל ארבע רמות של שיתוף, שהמורים "מתקדמים" בהן במהלך תקופת הפעילות שלהם בקהילה.

  1. הרמה הראשונה היא ההשתתפות, ברמה זו מצופה מהמורים להגיע בזמן ולהשתתף בשיח הקבוצתי.
  2. הרמה השניה היא השיתוף, ברמה זו מצופה מהמורים לשתף את הקבוצה בפרקטיקות שלהם ובאתגרים שהם נתקלו בהם.
  3. הרמה השלישית היא שיתוף פעולה, עבודה משותפת על פרוייקטים וחלוקת אחריות.
  4. הרמה הרביעית היא שותפות, בה מורות ומורים עובדים יחד גם מחוץ לקבוצה כדי לנהל פרוייטים ולהתגבר על אתגרים.

המודל השני הוא מודל הרשת המתפתחת (The Evolving Network Model). מודל זה מתמקד בהעברת ידע ובשיתוף בניסיון של המורות והמורים. לפי מודל זה, ידע מועבר בין המורים כל הזמן, ובכיוונים שונים. על פי מודל זה המפגשים בקבוצות בהן ישנן נקודות מבט מגוונות, שנובעות מניסיון אישי מגוון, מאפשרות למורים "לסנן" מתוך ההשקפה שלהם אודות לימודי המדעים חלקים הנובעים מהפרספקטיבה הספציפית שלהם. בכך הם מסננים הטיות שונות ולומדים יחד גישות פדגוגיות ותיאוריות אודות למידה.

מקורות

Scherz, Z., Eylon, B. S., & Yarden, A. (2021). Professional Learning Communities for Science and Technology Teachers: Models and Modeling. In Long-term Research and Development in Science Education (pp. 290-305). Brill.