מהו פיתוח מקצועי אפקטיבי וכיצד ניתן להעריך את ההשפעה שלו?

בורג פותח בהגדרת השאלה העומדת בפני אלו המנסים להעריך את ההשפעה של הפיתוח המקצועי: "באיזו מידה גורם הפיתוח המקצועי להבדל בכל דרך (שאלת ה"מה?") לכל אחד (שאלת ה"מי?") בכל נקודה בזמן (שאלת ה"מתי?") ואיך אנו יכולים ללמוד על כך (שאלת ה"איך?").[1] בורג מציג חמש סיבות שבגינן חשוב לעסוק בהערכת ההשפעה של הפיתוח המקצועי:

• הבנת התוצאות – איזה סוגים של השפעות ותוצאות אמור להשיג הפיתוח המקצועי?
• ניהול – בחינת המטרות של תכנית הפיתוח המקצועי, השגתן והתאמתן לצרכי המורים.
• אחריותיות – האם נעשה שימוש יעיל במשאבים שהוקצו לצרכי הפיתוח המקצועי?
• למידה – לבחון מה עובד ומה לא.
• שיפור – הערכה מעצבת של הפיתוח המקצועי לצורך שיפור עתידי.
• קבלת החלטות – שימוש במידע והערכה לצרכי קבלת החלטות בנוגע לכיוונים עתידיים של הכשרה ופיתוח מקצועי.

באופן כללי, טוען בורג, קיימים ארבעה ממדים בהם ניתן לבחון את השפעתו של הפיתוח המקצועי. המימד הראשון הוא התשומות. בתשומות אין הכוונה למשאבים שהושקעו בתוכנית, אלא בתשומות שהשקיעה התוכנית במורים – מה בדיוק נעשה במסגרת התוכנית. המימד השני הוא התפוצה (Reach) של התוכנית – כמה אנשים השתתפו בה ולאיזה גודל של קהל הגיעה השפעתה (ההשפעה עשויה להיות מעבר למשתתפים המיידיים). המימד השלישי הוא ההשתתפות – כמה המשתתפים היו מעורבים ומעוניינים בתכני התוכנית. לבסוף, המימד הרביעי הוא התפוקות – מה הם התוצרים של התוכנית (חומרי לימוד, חומרי הערכה).

בהמשך, עובר בורג לדון בהשפעות השונות (ישירות ועקיפות) שתוכניות פיתוח מקצועי יכולות לייצר בקרב המשתתפים שלהן, תוך התמקדות בהשפעות הניתנות למדידה. הוא מציין מספר השפעות כאלו. ראשית – ניתן למדוד את מידת הסיפוק של המורים מהתוכנית על מרכיביה השונים. שנית ניתן למדוד את השפעתן על המומחיות שלהם בחומר הלימוד אותו הם אמורים ללמד. שלישית – ניתן למדוד את ההשפעה על הידע של המורים בתחום ההוראה – הידע הפדגוגי וידע תוכן-פדגוגי של המורים. רביעית – התוכנית עשויה להשפיע על כישורי ההוראה של המורים. חמישית – התוכנית יכולה להתמקד בדעות והעמדות של מורים – שלעיתים משפיעות לא פחות מאשר הידע והכישורים שלהם. שישית – התוכנית יכולה להשפיע על הפרקטיקה של המורים בכיתה. ולבסוף – התוכנית עשויה להשפיע על כישורי ההערכה והרפלקציה של המורים. בנוסף, סביר להניח שיהיו קשרים בין הסוגים השונים של ההשפעות.

השפעה אפשרית נוספת של הפיתוח המקצועי שיש לקחת בחשבון לטענת בורג היא ההשפעה שלו על התלמידים. השפעה זו מתווכת על ידי ההשפעה הישירה של התכנית על המורים. ברוב המקרים מגדירים (ומודדים) השפעה זו במדדים הקשורים ליכולת האקדמית או הקוגניטיבית של התלמידים, אולם היא יכולה לכלול גם מגוון השפעות לא קוגניטיביות כמו הגברת המוטיבציה, הביטחון העצמי, והמעורבות בלמידה. בכל מקרה, ביסוס קשר סיבתי בין הכשרה מקצועית של מורים לתוצאות התלמידים הוא אתגר לא פשוט, ודורש מערך מחקר מתוכנן היטב.

[1] השאלות שבסוגריים במקור.

מקורות

Borg, S. (2018). Evaluating the impact of professional development. RELC Journal, 49(2), 195-216.

התוכנית הראשונה המוצגת במאמר היא תכנית "פיתוח מקצועי למנהלי מחלקות (רכזי מקצוע) המתמטיקה" – (PD for Heads of Mathematics Departments PD-HMD). ההשפעה של התוכנית הזו מכוונת ללמידת התלמידים בסופו של דבר, אבל בטווח הנראה לעין אמורה להיות צמיחה מקצועית של רכזי המקצוע, ושינוי בדרך בה מחלקות המתמטיקה בבתי ספר פועלות. התוכנית לא מכוונת להנחיל ידע פרקטי לרכזי המקצוע, אלא להעצים אותם לתכנן ולהוביל שינוי בבתי הספר שלהם על ידי תמיכה בשיח המכוון לשינוי. התוכנית שאפה להגיע לכ-120 רכזים, ולמרות שהמימון שלה הוא רק ל-4 שנים, היא אמורה להמשיך ולהשפיע גם לאחר סיומה, דרך השינוי המתמשך בעבודת הרכזים.

התוכנית השנייה המוצגת היא תכנית "ברית מחקר-מורים, למידה דרך חקירה" (Teacher–Researcher Alliance for Investigating Learning – TRAIL). תכנית זו כיוונה, כפי שעולה משמה, לייצר שותפות בלמידה בין מורים לבין חוקרי הוראת המתמטיקה. במסגרת התוכנית נוצר שיתוף פעולה בין קבוצת מורים לחוקר אחד או יותר, לתכנון והוצאה לפועל משותפת של מחקר בתחום הוראת המתמטיקה. התוכנית הופעלה כתוכנית יוקרתית, וכוונה לפעול עם 2-3 קבוצות של מורים בשנה. ההשפעה בטווח הארוך אמורה להגיע דרך חשיפה של המורים לידע ולמתודות מחקריות, ושינוי התפיסה המקצועית שלהם לזו של מורים-חוקרים רפלקטיביים המעצבים את תפיסת ההוראה שלהם בעצמם.

התוכנית השלישית המדווחת היא "הרמת הרמה בכיתות המתמטיקה" – (Raising the Bar in Mathematics Classrooms – RBMC). תכנית זו כיוונה לעודד מורים לאתגר את תלמידיהם בבעיות מורכבות יותר ויותר בתחום המתמטיקה, כדרך לשפר את כישורי פתרון הבעיות שלהם. כחלק מכך, נוצר אוסף של בעיות מתמטיות מאתגרות לשימוש המורים בתוכנית. בניגוד לתוכניות הקודמות, בתוכנית זו יש חשיבות למהימנות היישום והמורים אמורים להעביר את הבעיות לתלמידים בדרך כזו שתקדם את כישורי פתרון הבעיות שלהם. התוכנית מיועדת לכ-200 מורים בחטיבות הביניים, אולם מאגר הבעיות המתמטיות יוכל בעתיד לשרת הרבה יותר מורים. ההשפעה לטווך ארוך אמורה להגיע גם מחשיפת המורים ליתרונות של התבססות על בעיות מתמטיות לקידום כישורי פתרון בעיות אצל התלמידים.

בעת הפעלת כל אחת מהתוכניות, עלו מסקנות ותובנות באשר להשפעות שלהן ולנקודות הכוח שלהן. החוקרים מסכמים את התובנות לגבי מהימנות היישום (Fidelity), טווח ההשפעה (Scale) וההשפעה המשתמרת לטווח הארוך (Sustainability). לגבי מהימנות היישום, החוקרים מדגישים כי במתח שבין מהימנות יישום להתאמה להקשר המסוים בו פועלים המורים, הם נוטים הרבה יותר לכיוון ההתאמה. היישום של ממצאי מחקר או אפילו של תוכניות התערבות מבוססות מחקר חייב להיות מותאם לצרכי המורים, למערכת בה הם פועלים, וחשוב מכל – למאפייני וצרכי התלמידים שיושפעו מהם.

לגבי טווח ההשפעה, קיים מתח בין ההשקעה הרבה הדרושה ממשתתפי התוכנית, לבין הרצון להגיע לקהל יעד גדול ככל הניתן. מודלים שונים של מעורבות עשויים להקל על מתח זה. בתוכנית "ברית מחקר-מורים" יישמו הכותבים מודלים נוספים של שותפות אקדמיה-שדה שלא דרשו מעורבות מעמיקה כל כך (ומאמץ רב כל כך) של המשתתפים. מודלים אלו אפשרו להגיע לקהל יעד רחב בהרבה מזה שתוכנן מלכתחילה. לבסוף, לגבי ההשפעה לטווח הארוך, מציינים הכותבים כי העובדה שתוכניות התערבות מטעם האקדמיה או המגזר השלישי מתבססות על תקציב מוגבל בזמן מקשה על שימור ההשפעה ועל מדידת ההשפעה לטווח הארוך. קושי זה מוכפל כשמדובר בקהילות מורים לומדות, שחלק משמעותי מהשפעתן הוא בעצם יצירת הקהילה והפעילות של המורים בה לאורך זמן. בתוכניות שהפעילו החוקרים, השנה האחרונה הוקדשה להתאמת הקהילות לקראת סיום התקצוב והניהול של המכון, ולהקמת המנגנונים שיאפשרו לקהילות להתקיים לאורך שנים גם ללא תקציב זה.

מקורות

Cooper, J., & Koichu, B. (2021). "Chapter 15 In the Pursuit of Impact". In Long-term Research and Development in Science Education. Leiden, The Netherlands: Brill. doi: https://doi.org/10.1163/9789004503625_015