מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

1. ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge – PCK): ידע דיסציפלינארי של מורים בדרכי הוראת המקצוע, המשלב את התכנים הספציפיים עם הפדגוגיה בדגש על התאמת התוכן ללומד, הכרת דרכי חשיבה וטעויות אופיינות של תלמידים בנושאים ספציפיים, ידיעה כיצד תלמידים מבינים נושאים, עקרונות ותהליכים וטיפול בקשיי התלמיד ובתפיסות מוטעות
2. ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי (Technological, Pedagogical and Content knowledge – TPCK): ידע מורים הנדרש להוראה בשילוב של כלים טכנולוגיים עם ידע תוכן פדגוגי.
3. ידע בהערכה (Assesssment Knowledge – AK): הידע וההבנה של המורים לגבי חשיבות, סוגים ושיטות ההערכה של תוצרי הלמידה של התלמידים

הרקע למחקר הוא המעבר, בין לילה, להוראה מרחוק שנעשה במהלך מגפת הקורונה. שינוי קיצוני זה פתח לחוקרים צוהר דרכו ניתן להבין את צרכי המורות לצורך שילוב מיטבי של הוראה והערכה מקוונת, בהדגשת תפקידן הכפול: לומדות עצמאיות של שיטות הוראה והערכה חדשות, ומלוות (Mentors) של פיתוח מיומנויות למידה עצמאית בקרב התלמידים.

המחקר נערך בשני מישורים: האחד – מישור התפיסות של מורות, מורי מורות וקובעי מדיניות במשרד החינוך לגבי מהות ויישום הוראה והערכה מקוונת, והשני – מישור ידע המורות והמורים בפועל בפיתוח ושילוב משימות הערכה מקוונות לתלמידיהם, לצד בחינת מיומנות רפלקטיביות, כלומר בחינה עצמית, לויסות הלמידה העצמאית שלהם. אוכלוסיית המחקר כללה 75 מורות למדעים, 14 מורות לעברית, 55 מורות לאנגלית ו-28 מורות המלמדות תחומי דעת אחרים (בעיקר תקשורת ומדעי הרוח). בנוסף, השתתפו במחקר 10 מורי מורות ובעלי תפקידים במשרד החינוך וביניהם מפמ"רים ומדריכים. המחקר התבסס על שאלונים, ראיונות וניתוח של מטלות הערכה מקוונות.

מהמחקר עולה כי לדעת המורות, הוראה והערכה במהלך הקורונה היו שונות למדי לעומת התקופה שקדמה לה. המיומנות המרכזית שמורות נדרשו לה בצורה מוגברת הייתה למידה עצמאית, לעומת השגרה בה המיומנות השכיחה היא שאילת שאלות. כמו כן נמצאה עלייה של כעשרים אחוזים בדיווח המורות על שימוש בהערכה לשם למידה, כלומר תוך כדי הלמידה ולא למטרות ציון מסכם. הערכה מסכמת נמצאה, לתפיסת המורים, כפחות מתאימה לצורך ביצוע הערכה בתקופת הקורונה בכל המקצועות שנבדקו.

אולם, נמצא כי התפיסות אודות מטרות ההערכה המקוונת היו שונות בין המרואיינות. גם הידע בהערכה (AK) – כלומר הידע אודות טכניקות הערכה ומשמעותן – היה נמוך לעומת סוגי הידע האחרים שנאמדו (ידע פדגוגי PCK וידע פדגוגי-טכנולוגי TPCK).

החוקרים העריכו את היכולת הרפלקטיבית של המורות על תהליך ההוראה וההערכה של עצמן כנמוכות יחסית. רק שיעור קטן מהמורות הראו יכולת רפקלטיבית מעמיקה, על פי הערכת החוקרים.

לדעת החוקרים יש לראות בהתנסות בתקופת הקורונה הזדמנות לעמוד על מגוון הקשרים שבין הוראה, הערכה, וידע פדגוגי בתחומים שונים. ההמלצות העולות מהמחקר הן כי חשוב לחזק ולהבהיר למורים כיצד המושגים השונים שלובים האחד בשני, כיצד הערכה לשם למידה מעבירה את האחריות ללמידה לתלמיד ובכך מקדמת לומד עצמאי וכי שילוב משימות מקוונות של הערכה לשם למידה חשובות ומשמעותיות לקידום למידה משמעותית. החוקרים ממליצים לקיים מגוון השתלמויות מוסדיות בתוך בתי הספר ובהכשרת מורות על מנת שמורות לעתיד ומורות בפועל יתנסו ברפלקציה עצמית לגבי השגת מטרותיהם בלמידה עצמאית, ויפתחו ויישמו משימות הערכה מקוונות מותאמות לתלמידיהם תוך הבנה והבחנה בין רמות שונות של המשימות ובמטרה להגיע למשימות משמעותיות המשלבות מגוון מיומנויות חשיבה ולמידה מגוונות.

מקורות

דורי, י., הרשקוביץ, א., ארווץ, א., הדס, ב. (2021). למידה, הוראה והערכה מקוונת – תפיסות, סוגי ידע ויכולת רפלקטיבית של מורים, לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.

מחקר זה בחן כיצד הרגישו וחוו מורות, ברחבי ארצות הברית, את המעבר להוראה מקוונת; באילו אסטרטגיות וכלים הן השתמשו כדי ללמד באופן מקוון ועם אילו אתגרים הן התמודדו בעקבות המעבר המהיר ללמידה מקוונת שנדרש בתקופת הקורונה. בנוסף, המחקר בחן את נקודת המבט של המורות אודות מה שמכונה במחקר "הנורמלי החדש" – שגרת הלימודים שלאחר הקורונה, ומה, לדעתן, צריך לעשות כדי להכין את המורים למקרי חירום עתידיים?

נתונים כמותיים ואיכותיים נאספו מסקר מקוון וראיונות המשך. בסך הכל 107 מורות מ-25 מדינות בארצות הברית מילאו את הסקר המקוון, ו-13 מורות מ-10 מדינות השתתפו בראיונות ההמשך. הממצאים חולקו לכמה תחומים:

תחושות לגבי הוראה מרחוק – נמצא כי רוב גדול של המורות (מעל 70%) ציינו שהן חשות ביטחון ומיומנות בשימוש בטכנולוגיות הוראה מרחוק, ואף חשות בנוח להשתמש בה. אולם, רק 44% ציינו שהן נהנות לעשות זאת וכ-60% ציינו ששימוש בטכנולוגיות הוראה מרחוק מלחיץ אותן. ממצא מעניין נוסף ממחקר זה הינו היעדר מוחלט של קשר בין גיל המורה או הוותק לתחושות לגבי הוראה מרחוק.

אסטרטגיות הוראה – כמחצית מהמורות דיווחו על שימוש באסטרגיות הוראה מבוססות תלמידים ומספר דומה על אסטרגיות משולבות המבוססות על מורה או תלמיד. רק 10% לימדו בשיטות מבוססות מורה בלבד. הגרף המצ"ב מפרט את השימוש באסטרטגיות הוראה השונות.

אתגרים בהוראה מרחוק – האתגרים העיקריים איתם התמודדו מורות במהלך המגיפה כללו חוסר השתתפות ומעורבות של תלמידים (או חוסר בתמיכה הורית); תלמידים ללא גישה לטכנולוגיה; דאגות לגבי רווחתם של התלמידים; חוסר באינטראקציות פנים אל פנים עם תלמידים; חוסר איזון בין העבודה לחיים, ולמידת טכנולוגיה חדשה.

מוכנות לאתגרים ומצבי חירום עתידיים – המורות ציינו את המרכיבים הבאים ככאלו שהן סבורות שיתרמו למוכנות למצבי חירום עתידיים:

1. פיתוח מקצועי להוראה מקוונת – לדעתן צריכה להיות הכשרת חובה בתחום זה לכל המורים.
2. גישה לטכנולוגיה – על המערכת לספק למורות ציוד מתאים וברמה גבוהה.
3. הכנה טכנולוגית לתלמידים ומורות – כולל אימון יום יומי בלמידה מקוונת וטכנולוגית.
4. תוכניות פעולה– הכנה מראש של תוכניות לשעת חירום ותרגולן.

הנורמלי החדש – המורות ציינו שהמצב החדש צריך להשתנות במספר מימדים: הטמעה של למידה משולבת (פנים אל פנים ומקוונת) כחלק מהשגרה; שמירה רבה יותר על היגיינה וריחוק חברתי; כיתות קטנות וגמישות בלוחות הזמנים בבית הספר. חלקן הביעו חשש מפני חזרה לשגרה הישנה ושיקפו שמכיוון שלדעתן התלמידים חוו למידה עצמאית, אקטיבית ומחוברת לעולם האמיתי דווקא בתקופת הקורונה יש חשיבות בשימור של יתרונות אלה גם בשגרה החדשה.

מקורות

An, Y., Kaplan-Rakowski, R., Yang, J., Conan, J., Kinard, W., & Daughrity, L. (2021). Examining K-12 teachers’ feelings, experiences, and perspectives regarding online teaching during the early stage of the COVID-19 pandemic. Educational Technology Research and Development, 69(5), 2589-2613