כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

הקורס נועד לתלמידי תיכון (בכיתות י-י"ב), שמעוניינים ללמוד כימיה לבגרות והדבר אינו מתאפשר בבית ספרם. הקורס הוא תלת-שנתי, בדומה ללימודי המגמה, ונכון לזמן פרסום המאמר, סיימו אותו בהצלחה תלמידים מארבעה שנתונים. כיוון שהקורס עקב אחת תכנית הלימודים הישראלית בכימיה, הוא כלל נושאים כמו מבנים וקשרים כימיים, שומנים וויטמינים, חומצות ובסיסים, ואנרגיה כימית וקינטית. הקורס תוכנן להנחיל יכולות חשיבה שונות בנוסף ללימוד התוכן בתוכנית הלימודים. לפיכך, המטלות בקורס תוכננו על מנת לאפשר לתלמידים להשתמש בעקרונות שלמדו בסביבות למידה, בניסויים ומצבים מגוונים.

הקורס המשולב התבסס על מספר עקרונות יסוד:

1. התאמה לרמת התלמיד – התלמידים המשתתפים עברו אבחון של הידע והכישורים שלהם בנקודת הפתיחה. בהתאם למבחן הותאמה להם תכנית לימודים אישית לרמתם.
2. הקורס כלל אמצעי למידה במדיות מרובות, דיגיטליות ולא דיגיטליות, כדי להתאים לסגנונות למידה שונים.
3. הקורס כלל שיעורים א-סינכרוניים (שיעורים מוקלטים ומטלות אישיות), לצד שיעורים סינכרוניים מקוונים ולא מקוונים. כל זאת, לשם פיתוח עצמאות ואחריות בלמידה.
4. קידום למידת עמיתים – מורות הקורס עודדו את התלמידים לפתוח קבוצת וואטסאפ, בה המורות עצמן לא היו מעורבות כמעט. זאת, במטרה לפתח תהליכי למידת עמיתים.

התלמידים בקורס למדו כמעט מחצית מהשיעורים בלמידה סינכרונית, והשאר בלמידה עצמית. הלמידה העצמית כללה ניסויים בכימיה, בעזרת ערכת למידה שנשלחה לביתם, או במעבדות מקוונות, כלומר באמצעות תוכנת מחשב. התלמידים גם ביצעו מבחנים עצמיים, (שאין להם השפעה על ציון), בכדי לסייע להם להעריך את הידע והמיומנויות שרכשו, ולהבין לאיזה סיוע מהמורות הם נזקקים. בשלבים מאוחרים יותר של הלמידה, הוצעו גם ערכות הדרכה מפורטות (Tutorials) ללמידה. תלמידים שרצו בכך, יכלו לקבל גם הדמיות של מבחני בגרות, בכדי להעריך את התקדמותם ביחס לתוכנית הלימודים הרשמית. עבור כל אחת ממטלות הקורס העבירו התלמידים גם משוב פרטני, והמטלות שונו מאוחר יותר בהתאם למשוב זה.

כחלק מהערכת התוכנית, עברו בסיום הקורס 23 בוגרים שלמדו בקורס ראיונות עומק. חלקם סיימו את הקורס בהצלחה וחלקם פרשו במהלכו. בראיונות הם נשאלו על עמדותיהם לגבי תחום הדעת כימיה באופן כללי, על סביבת הלמידה בקורס, על מוכוונותם ללמידה עצמית, על אסטרטגיות הלמידה המוכרות להם, וכן שאלות לגבי נושאים טכניים ומנהלתיים. מניתוח הראיונות עולה כי היה הבדל בין החוויה שעליה דיווחו התלמידים שנשארו בקורס עד תומו, לבין זו שדיווחו עליה תלמידים שנשרו במהלכו. תלמידים שנותרו בקורס עד סופו הם אלו שהצליחו לשמר את עניין בתחום הדעת, דיווחו על סיפוק מאתר האינטרנט של הקורס, ומצאו אותו קל לניווט. נוסף על כך, חלקם השקיע שעות נוספות בביצוע מטלות רשות, או בביצוע מבחני רשות, לצורך הערכה עצמית. לעומתם, תלמידים שלא הצליחו לסיים את הקורס דיווחו על העדפה ללמידה פנים אל פנים, לא שימרו עניין בתחום הכימיה, ולא ביצעו מטלות מעבר לנדרש בקורס.

לדעת החוקרות, על אף שהקורס המוצע כיום מבוסס היטב וזוכה לעניין גובר מצד תלמידים, בעתיד יתבצעו עוד התאמות, על מנת להמשיך ולענות על צורכי התלמידים, ולשמור על שיעור נמוך של נשירה.

[1] שמו של הקורס כימיה ברשת, וניתן לקרוא עליו באתר מכון דוידסון.

מקורות

Eidelman, R. R., & Shwartz, Y. (2021). Promoting Self-Regulated Learning by Designing a Chemistry Online Blended Learning Environment. In Long-term Research and Development in Science Education (pp. 44-70). Brill.

במאמר זה סוקרים וונג ושותפיה לכתיבה, באופן שיטתי, את הספרות האקדמית והעדויות המקשרות בין מוכוונת עצמית בלמידה לבין למידה בסביבה מקוונת. זאת במטרה לבחון את מידת היעילות של השיטות לטיוב הלמידה המקוונת, באמצעות חיזוק המוכוונות העצמית ללמידה. בסקירה נכללו מאמרים המתארים מחקרים ניסויים או ניסויים למחצה, שבחנו כל אחת מהשיטות, שדיווחו על הגישות בהן השתמשו, ושפורסמו בכתבי-עת אקדמיים שפיטים. חלק מהמאמרים עסקו בהשכלה גבוהה, בה נפוץ השימוש ב-MOOCs.

סך הכול נסקרו 35 מאמרים, שבחנו מוכוונות עצמית בלמידה ולמידה מקוונת, במגוון רחב של גילים, מסגרות ותחומי דעת. עבור כל מאמר נבחנו המשתנים הבאים: הגישה לקידום מוכוונות עצמית בלמידה בסביבת למידה מקוונת; מידת היעילות של גישה זו, כפי שעלתה מהניסוי; סוג המשתנים הדמוגרפיים והאחרים של משתתפי הניסוי שנמדדו; והמתאם בין משתנים אלו לבין יעילות הקידום של הלמידה העצמית בסביבה המקוונת.

וונג ועמיתיו זיהו שלוש אסטרטגיות מרכזיות יעילות, לקידום מוכוונות עצמית בלמידה בסביבה מקוונת: 1) הצעות, 2) משוב ו-3) מערכת תמיכה משולבת.

• הצעות ללומדים – הכוונה לשאלות (למשל: האם הנקודות המרכזיות מובנות לך?) או הצעות (הקדישו זמן לקריאה מעמיקה) שמופיעות בנקודות שונות בעת הלמידה המקוונת. שיטה זו היא הגישה עליה נערכו המחקרים הרבים ביותר, מבין אלו שנסקרו. נמצא שהשיטה מקדמת את המוכוונות העצמית בלמידה באמצעות תמרוץ הלומדים לתכנן מראש את הלמידה, לקבוע מטרות ללמידה, להעריך את הלמידה באופן עצמי, ולנטר את ההתקדמות העצמית. נמצא שאין קשר בין תזמון ההצעות (החל מהשיעור הראשון או רק לאחר מספר שיעורים) לבין יעילותן. עם זאת, הצעות הועילו יותר לתלמידים שהתחילו מרמת ידע נמוכה יותר.
• משוב ללומדים – אסטרטגיה זו מכוונת לקדם רפלקציה של התלמידים על הלמידה, באמצעות שיקוף של מידע שנאסף על הלמידה שלהם. ניתן להעביר ללומדים משוב על הלמידה של עצמם במנותק מאחרים (לקדם מוכוונות עצמית), או בהשוואה לאחרים (כדי לייצר נורמה בלמידה). מהמחקרים שנסקרו עלה, שלומדים שקיבלו משוב חזותי לגבי מידת הדחיינות (Procrastination) שלהם, התגברו עליה, ביחס ללומדים שלא שיקפו להם את מידת הדחיינות שלהם. כמו כן, נמצא שמשוב שהשווה את הלומד ללומדים אחרים, היה יעיל יותר למניעת דחיינות. המחברים מציינים, כי ניתן לשלב בין משוב להצעות, וששילוב כזה מגביר את היעילות של שתי השיטות. עם זאת, מיעוט המחקרים בנושא מקשה לקבוע בבירור את מידת היעילות של שילוב בין שיטות אלו.
• מערכת תמיכה משולבת – הכוונה למערכת שלמה, שכוללת מספר שיטות לקידום מוכוונות עצמית בלמידה. המערכת עשויה לכלול משוב והצעות כמובן, ובנוסף – טבלאות להערכה עצמית, תרשימים חזותיים לשיטות למוכוונות עצמית בלמידה, ורשימת מטלות (Check-list) ללמידה. החוקרים מציינים, שמערכות אלו משפיעות לטובה על למידה עצמית, אולם רק כאשר הלומדים עורכים שימוש בכלים שניתנים להם.

נוסף על שלוש השיטות הללו, נבחנו בסקירה גם מחקרים על אודות ההנחייה ללומדים לנקוט בשיטות של מוכוונות עצמית בלמידה; הדרכה שלהם לגבי שיטות אלו; הצגת דוגמאות של לומד הנוקט באותן שיטות; וקביעת מטרות למידה מדוייקות, ומותאמות עבור הלומדים. כלל השיטות הללו הצביעו, לפי מחברי הסקירה, על צורך להתאים את השיטה לקידום מוכוונות עצמית בלמידה למאפייני הלומדים, ובהם – לידע קודם בנושא הנלמד, לרמת משכל, וליכולת הבסיסית שלהם של מוכוונות עצמית בלמידה. הם מסכמים באמירה, שכלל התלמידים יכולים להפיק תועלת משיפור המוכוונות העצמית בלמידה, בסביבה מקוונת.

מקורות

Wong, J., Baars, M., Davis, D., Van Der Zee, T., Houben, G. J., & Paas, F. (2019). Supporting self-regulated learning in online learning environments and MOOCs: A systematic review. International Journal of Human–Computer Interaction, 35(4-5), 356-373.