כיצד משפיעים רגשותיהם של מורות ומורים על תפקוד התלמידים והישגיהם?

המחקרים בנושאים אלו מעידים על מרכזיותם של רגשות בכל היבטי ההוראה. רגשות נקשרים לשביעות הרצון של מורות ומורים מתפקידם, לאסטרטגיות ההוראה שהם מפעילים, לתהליך קבלת ההחלטות שלהם, לטעם בגינו פנו למקצוע ההוראה מלכתחילה, ולמחויבותם להוראה ומעורבותם בעבודת בית הספר. מרכזיות זו מובילה חוקרים להניח, אם כן, שלרגשות שמורות ומורים חווים בהקשר של עשייתם החינוכית, יש השלכה משמעותית על התלמידים ועל הישגיהם. אלא שהקשר הזה – בין רגשות של מורות ומורים ובין הישגי תלמידים – הוא חמקמק (Elusive) ועדיין אינו מוגדר היטב במחקר.

המחברות מציינות שני נתיבים מרכזיים הידועים כיום ודרכם רגשות שמורות ומורים חווים מועברים לתלמידים. נתיב אחד הוא הנתיב העקיף (Indirect): התלמידים חווים את התוצאות של רגשות המורות והמורים דרך עבודתם. ככל שחוויית מורות ומורים חיובית יותר, כך סביר שאמונתם ביכולתם גוברת, יכולתם לנקוט בשיטות הוראה מיטביות גוברת, והם מסוגלים להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם בצורה מיטבית.

הנתיב השני להעברת רגשות ממורה לתלמיד הוא הנתיב הישיר, המכונה לעתים גם הדבקה רגשית (Emotion Contagion). מורות ומורים שחווים רגשות חיוביים, עשויים "להדביק" תלמידים בהתלהבותם כלפי נושאי הלימוד, ולעורר רגשות חיוביים בכיתה. כך הדבר, כמובן, גם ביחס לרגשות שליליים.

יחד עם זאת, המחקר האמפירי המועט יחסית, הקיים ביחס לנתיבים אלו, לא מעלה מסקנות חד-משמעיות לגבי השפעותיהם על הישגי תלמידים. מחקרים מסוימים מצאו מתאם בין רגשות מורות ומורים להישגי תלמידים, בעוד מחקרים אחרים לא איתרו השפעה שכזו. הכותבות מבקשות לבאר תוצאות לא עקביות אלו. בין היתר, הן מציינות כי חלק משמעותי מתפקודם של מורות ומורים כולל הסדרה-עצמית (Self Regulation) של רגשותיהם, בבואם ללמד. אולם ההגדרה של האופן שבו מורות ומורים מאפשרים לרגשותיהם להשפיע על עשייתם נותרה עמומה ומשתנה ממחקר למחקר. מורכבות זו מייצרת צורך, לדעת מחברות הסקירה, להעמיק גם בעיבוד המסגרת התיאורטית, המסבירה את השפעת רגשות מורות על עשייתן, וגם להרחיב את המחקר האמפירי, שבוחן את ההשפעה של רגשות בפועל.

מקורות

Fani Lauermann & Ruth Butler (2021) The elusive links between teachers’ teaching-related emotions, motivations, and self-regulation and students’ educational outcomes, Educational Psychologist, 56:4, 243-249

החוקרות הציעו דגם המבוסס על תורת ההערכה (appraisal theory), הכולל שלושה מנגנונים פסיכולוגיים המתרחשים בין מורה לתלמיד:

1. העברה ישירה בין רגשות המורה לרגשות התלמיד (Direct transmission effect) – על פי גישה זו, האופן הבלתי אמצעי שבו התלמיד חש את רגשות המורה משפיע עליו, לעתים באופן של "הדבקה" (Contagion), לטוב ולרע.
2. העברת רגשות מתווכת באמצעות התנהגויות בהוראה (Mediated effect). על פי גישה זו, רגשות המורה באות לכדי ביטוי בשורה ארוכה של בחירות ואסטרטגיות בהן היא נוקטת. אלו משפיעות על התלמידים, רגשותיהם והישגיהם.
3. ההשפעה החוזרת (Recursive effect), כלומר ההשפעה שיש לתגובה של התלמיד כלפי המורה על רגשות המורה.

על פי הדגם המוצע על ידי החוקרות, תלמיד עשוי להגיב להעברה הישירה של הרגשות מהמורה אליו, וכך להשפיע על רגשות המורה. כך גם צפויה להתעורר תגובה של התלמיד להעברת הרגשות המתווכת באמצעות התנהגויות ההוראה, ולהשפיע בתורה על רגשות המורה. ולבסוף ישנה השפעה של הישגי התלמידים על רגשות המורה – או מדויק יותר, האופן שבו המורה והתלמיד מפרשים את הישגיהם מייצר השפעה חוזרת על רגשות המורה. דגם זה חדשני, שכן הוא לוקח בחשבון גם את התגובה של התלמידים לפעולות הננקטות על ידי המורה בהקשר הרגשי.

על בסיס דגם זה סוקרות החוקרות שורה של מחקרים אמפיריים שנעשו על הקשר בין רגשות מורות והישגי תלמידים. בין היתר, מוצגים מחקרים המראים את הקשר בין הנאה של מורות ומורים מהוראה, לבין עלייה בהערכת התלמידים את אותם המורות והמורים וירידה בבעיות משמעת בשיעורים שלהם. כך גם ביחס לרגשות שליליים: מחקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות של כעס וחרדה אצל מורות ומורים, ובין מעורבות נמוכה של תלמידים בלמידה. אולם, באותה מידה, הן מציינות, נמצאו גם מחקרים, שלא איתרו כל קשר בין רגשות המורה לבין הישגי התלמידים או רגשותיהם.

החוקרות מסבירות פער זה בהסתמכות יתרה של המחקרים האמפיריים על דיווח עצמי של רגשות המורות והמורים. כמו כן, הן מציעות לכלול את הדגם המורכב, שכולל גם את ההשפעה החוזרת של רגשות התלמידים על המורות והמורים, במחקרים עתידיים. כך לדעתן, ניתן יהיה ליצור תמונה מורכבת יותר, ומדויקת יותר, של האקלים הרגשי בכיתה.

מקורות

Anne C. Frenzel, Lia Daniels & Irena Burić (2021) Teacher emotions in the classroom and their implications for students, Educational Psychologist, 56:4, 250-264