חזרה לרשימה
במשך שנים רבות, התמקד המחקר הפסיכולוגי-חינוכי בפרט – התלמיד או התלמידה. אולם בשנים האחרונות ישנה מגמה מחקרית וחינוכית, שמבקשת לבחון גם את התהליך החינוכי המתרחש בקבוצה – בכיתה, שכבה או בית ספר, ואת השפעותיו על הפרט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים, שמתמקדים בהיבט הקבוצתי והחברתי של התהליך החינוכי.
המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג תימוכין לכך, שהתייחסות לממד החברתי של קבוצת השווים עשויה לעזור בהתמודדות ומניעה של בעיות רגשיות והתנהגותיות של תלמידים ותלמידות. המחקר השני, מניו-זילנד, מצביע על כך שרמות המתח שתלמיד חווה קשורות קשר הדוק לטיב מערכות היחסים שהוא מנהל בקרב קבוצת השווים.
גישה חברתית-אקולוגית לטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות בבתי ספר, באמצעות תהליכים קבוצתיים
A social-ecological approach to addressing emotional and behavioral problems in schools: Focusing on group processes and social dynamics
ילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות (Emotional and Behavioral Problems, EBP) מאופיינים, בין השאר, ביחסים בין-אישיים לקויים בתוך קבוצת השווים שלהם. לדברי כותבי מאמר זה, מרבית ההתערבויות החינוכיות והפסיכולוגיות עד כה, התמקדו בתלמיד או התלמידה. התערבויות אלו ביקשו לסייע להם להתמודד עם קשיים רגשיים ואחרים, המשפיעים על התנהגותם. אולם החוקרים סבורים שישנה גישה נוספת אשר עשויה להיות יעילה יותר: הגישה המתייחסת לקבוצת הלומדים כולה, תוך שימוש בהתערבויות של למידה חברתית-רגשית (Social Emotional Learning – SEL). המאמר סוקר מחקרים המצביעים על ההשפעה החיובית הגלומה בהתערבויות SEL, במסגרת קבוצתית, בקרב ילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות.
החוקרים מציעים להסתמך על התיאוריה האקולוגית, הדוגלת בראייה כוללנית (Holistic) של הסביבה החינוכית של התלמידים. הם מציגים עדויות מחקריות, לפיהן התערבויות SEL הביאו לשיפור התנהגותי בכיתות ובבתי ספר, לירידה במספר מעשי הבריונות ולשיפור בהישגים לימודיים. על פי הסקירה, נראה שבהתערבויות SEL גלומות אפשרויות רבות, שכן הן מוכיחות עצמן כזולות יותר, ויעילות יותר, מהתערבויות אחרות.
החוקרים סוקרים רשימה ארוכה של יתרונות שנמצאו בסקירה ככאלו הנובעים משימוש בהתערבויות SEL, במסגרת כיתתית או בית ספרית, ועשויים לשפר את מצבם של הילדים. בין היתר הם מדגישים שהתערבויות SEL מביאות להתמקדות ביחס מורה-תלמיד או תלמידים; מתמקדות בפיתוח יכולות ומיומנויות חברתיות; מתמקדות ביחסים החברתיים בתוך הכיתה; מעודדות טיפוח נורמות קבוצתיות חיוביות; תומכות במגוון חברתי; ומשפרות את מערכות היחסים בתוך קבוצת השווים.
לדברי החוקרים, התערבויות SEL גם תומכות בצורות שונות של למידה שיתופית, משפרות את מיומנות שיתוף הפעולה בקבוצת השווים ואת האקלים הבית ספרי, וכך מביאות לירידה באלימות ובריונות; ולבסוף – הן מביאות גם לשיפור השותפות בין הבית לקהילה הסובבת, ולחיזוק הקשרים עם משפחות התלמידים.
לסיכום, החוקרים סבורים כי שימוש מושכל בהתערבויות SEL, עשוי להביא לשיפור האקלים והנורמות החברתיות בבית הספר. לדבריהם, השפעה חיובית זו חלה על כלל התלמידים, אך יש לה חשיבות מיוחדת עבור אלו שבעיות רגשיות והתנהגותיות גורמות לשיבוש יחסיהם עם קבוצת השווים שלהם.
מקורות
Trach, J., Lee, M., & Hymel, S. (2018). A social-ecological approach to addressing emotional and behavioral problems in schools: Focusing on group processes and social dynamics. Journal of Emotional and Behavioral Disorders, 26(1), 11-20.
יחסי גומלין בקבוצה מנבאים את השתנות רמות המתח בקרב ילדים בכיתה בניו זילנד
Social group dynamics predict stress variability among children in a New Zealand classroom
השערת המחקר של החוקרים במחקר זה, היא שלמערכות היחסים בתוך קבוצת השווים השפעה רבה על התגובתיות למתח (Stress) בקרב ילדים ומתבגרים. השערה זו מתבססת על מחקרים עדכניים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. המחקר נערך במשך עשרה ימי לימודים רצופים בכיתה ו' בבית ספר יסודי בניו זילנד, בקרב 26 תלמידים (14 בנות ו-12 בנים) בגילים 11-9. החוקרים חילקו שאלונים וערכו תצפיות וראיונות מובנים למחצה עם התלמידים. במקביל, הם נטלו דגימות רוק יומיות בשעה קבועה לצורך אומדן הרמה של הורמון הקורטיזול בגוף – הורמון שמופרש בגוף, בזמן שאדם חווה מתח.
בניתוח היחסים החברתיים בתוך הכיתה בחנו החוקרים את המעמד החברתי של כל אחד מהילדים, כפי שהעיד כל אחד מהם על עצמו, כפי שהעידו עליו חבריו, וכפי שעלה מהתצפיות שערכו החוקרים במהלך הפעילויות השונות בכיתה במהלך יום הלימודים. החוקרים חילקו את הכיתה למספר קבוצות, על פי מגדר ומעמד חברתי, כדי לגלות קשר אפשרי בין משתנים אלו לבין רמות המתח שרמת הקורטיזול מעידה עליהן. החוקרים הניחו שרמות נמוכות, שבאות לידי ביטוי ברמות קורטיזול נמוכות, מתואמות עם רמות גבוהות של תמיכה ריגשית וחברתית שמקבל הפרט מהקבוצה.
להפתעתם, מצאו החוקרים שרמת התמיכה הרגשית והחברתית שסיפקה כל קבוצה למשתתפיה אינה עומדת ביחס ישיר למעמדם החברתי של התלמידים. לעומת זאת, נמצאו רמות קורטיזול יציבות יחסית, אצל תלמידים שמצבם החברתי היה יציב, ושלא השתתפו במאבק על שיפור מקומם בסולם החברתי בכיתה. לעומתם, ילדים שיחסיהם עם חבריהם התאפיינו בתחרותיות ובחוסר יציבות, הציגו נתונים גבוהים במדד סטיית התקן היחסית (relative standard deviation [RSD] או coefficient of variation [CV]), כלומר בפיזור של הנתונים היומיים סביב הממוצע שהציגו לאורך התקופה. דבר זה עשוי להעיד על התפתחות רמות מתח גבוהות במהלך יום הלימודים, בהתאם ליחסי הגומלין בקבוצה.
מסקנת המחקר היא שמאפייני הקשרים החברתיים של ילדים מספקים חיזוי מדויק יותר לנטיות המרכזיות (Central Tendencies) ולהשתנות (Variability) של מידת המתח, יותר מאשר התפיסה העצמית של כל פרט (או לפחות: הדיווח של כל פרט) על מעמדו החברתי. מכאן מסיקים החוקרים, שמידת היציבות והלכידות של הקבוצה משמעותית יותר עבור הפרטים החברים בה, ליצירת סביבה תומכת, מאשר מיקומו של כל פרט בסולם החברתי.
מקורות
Spray, J., Floyd, B., Littleton, J., Trnka, S. & Mattison, S. (2018). Social group dynamics predict stress variability among children in a New Zealand classroom. HOMO – Journal of Comparative Human Biology 69, 50-61