חזרה לרשימה
למידה היא חוויה אישית, ונושאי עניין קודמים משפיעים עליה. תובנה זו עומדת בבסיסה של מגמה פדגוגית של למידה בהתאמה אישית. אולם הניסיון לאמץ למידה כזו מייצר אתגרים חדשים בתהליך הלמידה: אילו כלים צריכים להיות בידיהם של מורות ומורים על מנת לאפשר לתלמידים למידה מותאמת אישית? וכיצד ניתן לסייע לתלמידים להפיק מלמידה כזו את המירב?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. במחקר הראשון מוצג דגם למידה, שפותח בצפון אירלנד, המאפשר לתלמידי חטיבות ביניים ללמוד מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה של סוגיות חקר בתוך הנושא הנלמד. המחקר השני, מארצות הברית, בחן האם התאמה של שאלות מילוליות במתמטיקה עשויה לשפר את העניין של התלמידים בנושא, ואם כן – האם הדבר מתואם עם הישגים גבוהים יותר שלהם.
בחירה חופשית בלמידת מדעים בבית הספר: דגם לשיתוף פעולה בין מחנכים פורמליים ובלתי-פורמליים למדעים
מחקר זה נוצר כחלק מניסיון לשלב בין שיטות הוראה של מדעים בחינוך פורמלי (בבתי ספר) ובלתי פורמלי (למשל בחוגים או בפעילויות העשרה). דגם הלמידה שנבחן, כונה על ידי החוקרות בשם "המרחב השלישי" (Third Space) ובמרכזו ניצבו תהליכי למידה על בסיס בחירה של תלמידים. הלמידה נערכה בבית הספר, בזמן שיעורי מדעים, אולם נבדלה משיעורים רגילים. ראשית, כל שיעור החל בתיאור של ניסוי מחזית המחקר המדעי, שקשור לתוכנית הלימודים. לאחר מכן נחלקו התלמידים לקבוצות קטנות ובחרו שאלות שניתן לשאול בהקשר לנושא המדעי שהוצג. לבסוף בחרו התלמידים בהצבעה את השאלה שעליה ידונו בשיעור.
דגם 'המרחב השלישי', הופעל ב-20 חטיבות ביניים בצפון אירלנד, והשתתפו בו מעל 500 תלמידים בגילים 14-11. בכל כיתה נכחה חוקרת מהאוניברסיטה, שהוכשרה לנהל קהילות למידה, וכן מורה. הניסוי נערך בכל בית ספר במשך תקופה שבין שבועיים לשמונה שבועות. החוקרות בחנו את תגובות התלמידים לדגם למידה זה באמצעות שיטת מחקר משולבת: הן נכחו במפגשים ותיעדו אותם בכתב, אספו יומני שדה של תלמידים וראיינו שמונה מורות. בנוסף, הן גם העבירו לכלל התלמידים שהשתתפו שאלון קצר.
רוב גדול של תלמידים (מעל 90%) דיווח על הנאה מהמפגשים, ועל עניין רב בנושא, שנמשך גם לאחר תום השיעור. רוב גדול מהם (88% ( גם דיווח כי צבר ידע מדעי והבנה על אודות מדע במפגשים. שיעור דומה מהתלמידים ציינו שהמפגשים סייעו להם לנסח שאלות חקר, לחקור רעיונות ולחשוב על דרכים למצוא תשובות באמצעות המחקר לשאלות שהעלו.
הניתוח האיכותני העלה כי התלמידים נהנו להחליט על נושא הדיון. אפשרות זו תרמה להם לתחושת מעורבות רבה יותר בנושא הנלמד, בעיקר בהקשר לשאלות בעלות הקשרים פילוסופיים וחברתיים, כגון זכויות אדם ויישומים מדעיים. החלוקה לקבוצות קטנות איפשרה לתלמידים להתבטא ביחס לידע שלהם ולאמונותיהם. כאן גם נעוץ החיסרון שנרשם בדגם לימוד זה – התלות שלו בידע המוקדם של התלמידים. מטעם זה, ציינו המורות כי בחירת נושאי הלימוד על ידי התלמידים מחייבת אותן להגיע לשיעור ערוכות, להכיר את הנושא באופן מעמיק ורחב, ולהכיר סוגיות רבות הנקשרות לחומר הלימוד.
מקורות
Dunlop, L., Clarke, L., & McKelvey-Martin, V. (2019). Free-choice learning in school science: a model for collaboration between formal and informal science educators. International Journal of Science Education, Part B, 9(1), 13-28.
תפקידו של עניין בלמידה מותאמת אישית
The role of situational interest in personalized learning
הנחת המוצא של מחקר זה, אשר התפרסם בשנת 2018 בכתב עת לפסיכולוגיה חינוכית, היא כי למידה היא תהליך אישי: כל תלמיד ותלמידה חווים את תהליך הלמידה באופן עצמאי, בהתאם לכישוריהם והתנסויותיהם המוקדמות. הנחת מוצא זו מניעה מאמצים פדגוגיים לאתר דרכים להתאים את תהליך הלמידה לכל תלמיד ותלמידה בנפרד (Personalized Learning).
מחקרים קודמים כבר הראו שלמידה מותאמת אישית, ובמיוחד למידה המתייחסת לתנאי החיים ולתחומי העניין של התלמידים, תורמת להגברת המעורבות שלהם בלמידה [1]. תיאוריות שונות קושרות בין עניין בלמידה, המוביל לבחירה של התלמיד והתלמידה במעורבות בלמידה, ובין מעורבות כזו בלמידה לעליה בהישגים לימודיים. מחקר זה מבקש להמשיך מחקר קודם שהראה כי התאמה אישית של הלמידה בתחום הדעת מתמטיקה העלתה את רמת העניין של התלמידים, ולבחון האם לצד הגברת העניין עלו גם ההישגים. המחקר נעשה בקרב כ-150 תלמידי ותלמידות כיתה ט' בבית ספר אמריקאי אשר למדו מתמטיקה, בין היתר באמצעות תוכנת לימוד.
מספר ימים לפני ביצוע הניסוי, המשתתפים מילאו שאלונים שעסקו בתחביביהם ותחומי העניין שלהם מחוץ לבית הספר. על בסיס שאלונים אלו, הותאמו השאלות המילוליות בתוכנת הלימוד. לדוגמה, שאלה מילולית על תנועת רכבות שונתה לשאלה בדבר תנועת מכוניות מרוץ, עבור ילד שהתעניין במרוצי מכוניות. ביום הניסוי כל המשתתפים ענו על שני סוגים של שאלות: כאלו שהותאמו להם אישית וכאלו שלא הותאמו. כמו כן הם השיבו על שאלונים בדבר מידת העניין שלהם בלימודי מתמטיקה ותחושת ההנאה שלהם מהלימוד.
המחקר מצא כי התאמת נושאי השאלות הגבירה באופן משמעותי את העניין של התלמידים והתלמידות בלימודי מתמטיקה. נראה שאופן למידה זה השפיע באופן חיובי על תוכן הלימוד הישיר (אלגברה) ועל תפיסת ההנאה ממתמטיקה בקרב המשתתפים והמשתתפות. מבחינת הישגים לא נמצאה תוצאה חד משמעית: מצד אחד נרשם שיפור בקצב המענה, והתלמידים שהשיבו על השאלות נכון עשו זאת באופן מהיר יחסית. אולם לא היה שיפור במספר התשובות הנכונות בשאלות המותאמות, לעומת הממוצע בשאלות שלא הותאמו. עם זאת, במבחן שהועבר על ידי המורים מספר ימים לאחר מכן, על אותו חומר לימוד במתמטיקה, בנושאים שהותאמו אישית נמצאה עלייה משמעותית בהישגי התלמידים.
מקורות
Bernacki, M. L., & Walkington, C. (2018). The role of situational interest in personalized learning. Journal of Educational Psychology, 110(6), 864.