חזרה לרשימה
סביבת הלמידה במוסד החינוכי, ובייחוד בכיתה, היא מושג המתייחס הן לאופי בו מעוצבת הלמידה, הן לארגון הפיזי של המרחב. בעוד שסביבת למידה מסורתית היא כזו המכוונת למורה, ושבה גם התלמידים יושבים מול המורה, סביבות למידה חדשניות מציעות דגמי הוראה ולימוד חלופיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בהשוואת ההשפעה החינוכית של סביבות למידה חדשניות ביחס לסביבות למידה מסורתיות. המחקר הראשון, שנערך באוסטרליה, בחן את ההשפעה של עיצוב חדשני לכיתה, המבוסס על מפגשים רבים בין תלמידים ומיקום של המורה כמלווה ומנחה, לעומת העיצוב הפרונטלי המסורתי. המחקר השני, מגרמניה, בחן את ההשפעה של ארגון הלמידה המוכוונת לתלמיד על ההנעה העצמית ללמידה בקרב מתבגרים.
השוואת השפעתה של סביבת למידה מסורתית לעומת סביבת למידה חדשנית על יחס התלמידים ללמידה, ועל הישגיהם
כיצד משפיע עיצובה של הכיתה על הישגי התלמידים? במחקר שנערך בחטיבת ביניים באוסטרליה נבחנה שאלה זו. חלק מהכיתות נותרו בעיצוב מסורתי: בכיתה הוצב לוח מרכזי על הקיר הקדמי. כמו כן נמצאו בה מקרן המחובר למחשב ומכוון ללוח או למסך גדול, ושולחנות לימוד המופנים אל הלוח, או המסך, וכן אל שולחן המורה שבסמוך ללוח או למסך (ראו דימוי 1). כיתות אחרות עוצבו ברוח סביבת הלמידה החדשנית, באופן שניתן לשנות את ייעודן. הכיתות עוצבו כך שתשומת הלב תוכל להיות מופנית למורה, כמו בעיצוב המסורתי; לתלמידים עצמם; או למפגש בלתי-פורמלי. בכיתה הוצבו לוח, מקרן ומרחבי ישיבה כך שיהלמו כל אחד משלושת הייעודים (ראו דימוי 2).
שש כיתות עוצבו לפי עקרונות הלמידה החדשנית למשך חצי משנת הלימודים; שש כיתות נוספות עוצבו לפי עקרונות הלמידה החדשנית למשך שנת לימודים שלמה; ועשר כיתות נותרו לפי עיצוב הכיתה המסורתית לאורך כל שנת הלימודים. טרי בייארס ועמיתיו למחקר בחנו באמצעות שאלונים, לאורך כל שנת הלימודים, את עמדות התלמידים ביחס לחוויית הלמידה שלהם, את ההנעה העצמית שלהם ללמידה, ואת מידת מעורבותם בתהליך הלמידה – למידה פעילה, למידת עמיתים ולמידה בהתאמה אישית. כמו כן נמדדו הישגי הכיתות הממוצעים. החוקרים השוו אותם להישגי כיתות ממוצעים בשכבות קודמות.
החוקרים מצאו עדויות לשיפור מובהק בחוויית הלמידה וברמת המעורבות של תלמידים שלמדו בסביבת למידה חדשנית, ביחס לאלו שלמדו בסביבת למידה מסורתית. ככל שהתלמידים חוו את סביבת הלמידה חדשנית זמן רב יותר, כך השתפרו כל היבטי חוויית הלמידה שלהם, פרט להנעה העצמית. נוסף לכך נמדד שיפור ממוצע בהישגים בכל המקצועות, עבור תלמידים שלמדו בכיתות המעוצבות לפי עקרונות הלמידה החדשנית (ביחס לכיתה מקבילה בשכבה הקודמת באותו בית ספר). השיפור הרב ביותר נמדד במקצוע המתמטיקה.
חרף ממצאים אלו, החוקרים מתריעים כי שינוי סביבת הלמידה אינו מספק כשלעצמו. אישוש לעמדה זו נמצא באחת הכיתות, בא לא נרשם כלל שינוי באופן הלמידה של התלמידים, למרות המעבר לסביבת למידה חדשנית. על פי החוקרים, סביבת למידה חדשנית מאפשרת למורות ולמורים הבוחרים בכך, ועוברים תהליכי הכשרה הולמים, להביא לכלל ביטוי את הכלים הפדגוגיים שברשותם, וליזום למידה פעילה, למידה בהתאמה אישית ולמידה משותפת. לכן החוקרים מציעים ללוות תהליכי שינוי סביבת למידה בהכשרת מורים הולמת.
מקורות
Byers, T., Imms, W., & Hartnell-Young, E. (2018). Comparative analysis of the impact of traditional versus innovative learning environment on student attitudes and learning outcomes. Studies in Educational Evaluation, 58, 167-177.
תפקידה של סביבת הלמידה בהתפתחותה של הנעה עצמית בקרב מתבגרים
The role of the learning environment in adolescents’ motivational development.
מחקרים מראים שבגיל ההתבגרות חלה ירידה בהנעה העצמית ללמידה בקרב תלמידים. נוסף על כך, נמצא בעבר כי ככל שהתלמיד נמצא יותר זמן במערכת החינוך, כך ההנעה העצמית שלו נמוכה יותר. אחת הסיבות המרכזיות לירידה זו היא היעדר התאמה בין הצרכים האישיים של התלמיד, בשלבי ההתבגרות, לבין ההקשר החינוכי בו מתרחשת הלמידה. בפרט, נמצא שסוג הלמידה המתקיימת במסגרת כיתתית אינה בהכרח מתאימה לתלמידים.
מחקר זה ביקש לבחון אם שינוי ארגון הלמידה, והכוונתה לצורכי התלמידים, עשוי למנוע ירידה בהנעה העצמית ללמידה. המחקר נערך בקרב תלמידי הכיתה השביעית עד הכיתה העשירית בגרמניה (טווח הגילים 12-51), בשנת הלימודים 2016-2015. החוקרים – ראופלדר וקולאקו – התמקדו בבחינת קשר אפשרי בין ארגון הלמידה לבין שינויים בתחושת המסוגלות העצמית ובתפיסת הערך העצמי של התלמידים, שני היבטים שידוע כי קשורים באופן מובהק להנעה ללמידה. המחקר השווה בין בתי ספר שהלמידה בהם מעוצבת לפי תפיסת שמרנית, בה המורה במרכז, לבין סביבות למידה חדשניות המוכוונות לתלמידים. דגם הלמידה בבתי הספר שבהם סביבת למידה חדשנית שהשתתפו במחקר קרוי דגם "מטריצת הכשירויות" (Competency matrices). בדגם למידה זה, שלפי החוקרים צובר פופולריות ברחבי גרמניה, נבחנים הידע של התלמידים במגוון תחומי דעת וכן היכולות שלהם. לאחר מכן מעודדים את התלמידים להתקדם באופן עצמאי למחצה, לפי יכולותיהם, וכן בהתבסס על אפשרויות בחירה של משימות, ולנטר את התקדמותם. הדגם כולל בחינה של התקדמות התלמידים מעת לעת, אולם מתבסס בעיקר על ויסות עצמי של הלמידה, על הטמעת כלים להערכה עצמית, ועל עידוד האחריות האישית על ההתקדמות בלמידה.
1153 תלמידים השתתפו במחקר. הם למדו בשישה בתי ספר שונים – שלושה המארגנים את הלמידה סביב המורה ושלושה המארגנים אותה סביב התלמידים עצמם, בדגם מטריצת הכשירויות. התלמידים ענו על שאלונים הבוחנים תחושת מסוגלות ותחושת ערך עצמית, בתחילת שנת הלימודים ובתומה. הנתונים נותחו לפי מודל סטטיסטיים.
תוצאות המחקר הצביעו על יציבות בתחושת המסוגלות והערך העצמי במהלך השנה בסביבות הלמידה מוכוונות התלמיד. לעומת זאת, בקרב תלמידים שלמדו בסביבת לימודים מסורתית, זוהתה ירידה בהנעה העצמית. במילים אחרות, נראה שישנו קשר חיובי בין דגם מטריצת הכשירויות לבין ירידה בהנעה העצמית בלמידה לאורך השנה, בניגוד למצב הכללי.
נוסף על כך, נמצא קשר בין שינוי בתחושת הערך העצמי ובין תחושת המסוגלות. כלומר ככל שתלמידים נטו לצפות להצליח במשימותיהם, כך הם חשו תחושות חיוביות כלפי המשימות.
בעקבות התוצאות, הסיקו החוקרים שקיימת השפעה מובהקת לסוג ארגון הלמידה על תחושת הערך העצמי והמסוגלות – סביבת למידה מבוססת תלמיד מעלה את תחושת המסוגלות ואת תחושת הערך העצמי ובכך את ההנעה העצמית ללמידה. למעשה המחקר מראה, שהמגמות הן הפוכות: בעוד ארגון הלמידה המוכוון מורה נמצא בקשר עם ירידה בתחושות המסוגלות והערך העצמי עם השנים – סביבת למידה מבוססת תלמידים נמצאה בקשר חיובי איתן (ראו דימוי 1).
מקורות
Raufelder, D., Kulakow, S. The role of the learning environment in adolescents’ motivational development. Motiv Emot 45, 299–311 (2021). https://doi.org/10.1007/s11031-021-09879-1