חזרה לרשימה
כיצד מחדשים ומתחדשים תוך כדי תנועה? לשאלה זו משמעויות רבות בכל מערכת ובכל ארגון, אך נראה שעבור מערכות חינוך יש לה משקל רב. היכולת לשנות דרכי פעולה, לרענן חשיבה ולפעול באופן יצירתי וחדשני חיונית לצורך התמודדות חינוכית עם שינויים המתרחשים תדיר. לרגל האביב ולקראת חג האביב המתקרב ובא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לעיסוק בשאלת ההתחדשות במערכות חינוך.
המחקר הראשון, עקב אחרי תהליכי שינוי בית-ספריים בהובלת צוותי מורים בארה"ב. החוקרים עומדים על החשיבות של ההקשר למעשה השינוי – ככל שהמורים היו בעלי הבנה מעמיקה יותר של המערכות שמקיפות אותם כך הם הצליחו להניע שינוי בצורה מיטבית. המאמר השני, מציג את הרעיון שמשבר הקורונה הוא הזדמנות לחשוב מחדש על חינוך ומערכות חינוך. לדעת החוקרים עתיד החינוך טמון בהצבת רעיון שיתוף הפעולה, בין תלמידים, מורים ובתי ספר, בבסיס המערכת.
תהליך ההנהגה של מורים: לשנות מתוך המערכת
The teacher leadership process: Attempting change within embedded systems
במאמר שפורסם בשנת 2016 בכתב עת אקדמי המוקדש לנושא של שינוי מערכות חינוך נכתב כי רפורמות לצמצום פערים במערכות חינוך מתבססות לעתים קרובות על שיפור ההוראה בבתי הספר. לשם כך טוענים החוקרים כי יש צורך שמורים בבתי ספר יטלו על עצמם תפקידים של מנהיגות חינוכית (Teacher Leaders), אשר יעסקו בפיתוח מקצועי המשולב בתוך העשייה החינוכית היומיומית (Embedded Professional Development). כמו כן החוקרים טוענים כי נדרש שפיתוח מקצועי זה ישנה באופן אפקטיבי את הדרך שבה מתבצעת ההוראה בבית הספר וישפרה.
הכותבים ביקשו להתחקות אחר השיטות בהן משתמשים מורים-מנהיגים לצורך הובלת שינוי בית ספרי. לשם כך הם בחרו שלושה בתי ספר במערב התיכון בארה"ב שהיו במהלך של שינוי בית ספרי בהובלת מורים. החוקרים ליוו את הצוותים שהובילו את השינוי במהלך שנת עבודתם (2013-2012) וביססו את מחקרם על ראיונות עם צוותי ההובלה, וכן סקר שנערך בקרב כלל המורים בסוף השנה. כל צוות מוביל הורכב ממנהל בית הספר ועוד 2 עד 5 מורים, וסה"כ החוקרים ליוו 11 חברי צוותים מובילים בשלושה בתי ספר עירוניים.
החוקרים שיערו שהיכולת של המורים להוביל שינוי תלויה ביכולתם להתמודד עם מספר רב של מערכות המשפיעות על בית הספר, וזאת בהתאם לתיאוריית המורכבות (Complex Theory) המתארת את אופן פעולתן של מערכות מורכבות. כמו כן, החוקרים ביססו את הערכתם את צעדי השינוי שהובילו הצוותים על בסיס הסכמה של קוטר (Kotter) לשינוי ארגוני.[1]
החוקרים גילו כי ההשפעה של המערכות המקיפות את המערכת הבית ספרית על יכולת השינוי של צוותי ההובלה הייתה משמעותית ומכרעת. על פי מסקנות המחקר, מידת השינוי שהתרחשה בפועל הייתה תלויה ביכולת ההתמודדות של צוותי השינוי עם צוותי המורים כמערכת, צוותי הניהול של בתי הספר (יצוין שכל בתי הספר היו בתי ספר צ'ארטר), וכן ההורים והקהילה המקיפים את בית הספר.
החוקרים מייחסים משקל מכריע ליחס של המנהלים והמורים בצוותי ההובלה של השינוי למערכות אלו, ולאופן שבו הגדירו את תפקידם ביחס אליהן. צוותי הובלה שהשכיל להגדיר את תפקידם באופן מלא ביחס לכלל המערכות, הצליחו גם לממש את צעדי השינוי על פי הסכמה של קוטר, אך בשני הצוותים שהגדרה זו הייתה לוקה בחסר ניכרו גם שגיאות (Missteps, כהגדרת החוקרים) באופן שבו נעשתה ההתקדמות לעבר השינוי. מסקנות אלו חוזקו בנתונים שהגיעו מעמדות המורים, אשר העידו על עומק ועצמת השינוי שהם חוו בתהליך ההוראה הבית ספרי.
[1] הסכמה של קוטר לשינוי ארגוני כוללת 8 צעדים: 1) תחושה שהסטטוס קוו אינו עובד > 2) יחידים בעלי יכולת מתאגדים לצורך שינוי המצב > 3) קבוצת השינוי מגדירה את הבעיה, יוצרת חזון חלופי ודרכים למימוש > 4) צירוף אנשים בכל רמות הארגון לתהליך > 5) מתן תמיכה ומשאבים בכל רמות הארגון לתהליך השינוי > 6) התמודדות עם מכשולים והתנגדויות > 7) פיתוח והתאמה של החזון על בסיס התהליך > 8) מעבר לתרבות אירגונית חדשה.
מקורות
Cooper, K. S., Stanulis, R. N., Brondyk, S. K., Hamilton, E. R., Macaluso, M., & Meier, J. A. (2016). The teacher leadership process: Attempting change within embedded systems. Journal of educational change, 17(1), 85-113.
הובלת תרבויות של שיתוף פעולה חדשני ועמוק: שאלות ונתיבים
Leading new, deeper forms of collaborative cultures: Questions and pathways
משבר הקורונה שהעולם חווה הוא גם הזדמנות לשינוי עמוק בחינוך. כך טוענים אזורין ופולן במאמר הפותח גיליון מיוחד של כתב עת אקדמי לשינוי חינוכי שהתפרסם בתחילת 2022. על בסיס עבודות קודמות שלהם טוענים הכותבים כי משבר הקורונה היה עבור מערכות החינוך כמו "סופרנובה" (ראו רעיון זה בסקירה יומית קודמת של לשכת המדענית), כלומר התפוצצות של הקיים, באופן שמפזר את כל החומר והאנרגיה ומאפשר היווצרות מחדש.[1]
השיבוש (Disruption) שמשבר הקורונה חולל ניכר בכל תחומי החיים, טוענים הכותבים, ודווקא בשל כך השפעתו על מערכת החינוך צריכה להיות משמעותית מכל. המשבר הראה את הקשר בין מערכות ותחומים שנראו רחוקים זה מזה, כמו בריאות וכלכלה, ואת קשרי הגומלין שקושרים את כולנו – מכל חלקי החברה, ואף מכל חלקי העולם – זה לזה. כותבי המאמר טוענים כי המשבר הראה את הצורך בשיתופי פעולה כדי להתמודד עם האתגרים שהמציאות מציבה לנו, ואף על מנת להתקיים, כפשוטו.
הכותבים מתארים את השיח הקיים בקרב החוקרים המובילים בתחום השינוי החינוכי. לדבריהם, ניכר שבשלה העת לשינוי עמוק בתחומי החינוך, וכי מה שיש להציב במוקד השינוי – לדעתם – הוא רעיון שיתוף הפעולה (Collabartaion). הצבת רעיון זה במוקד מערכות חינוך צפויה להביא לשינוי מוחלט בהבנייתן של מערכות חינוך ובאופני פעולתן.
החוקרים טוענים כי תפיסת שיתוף הפעולה כמוקד החשוב ביותר של מערכת החינוך העתידית דורשת להתנתק מההרגל ללמד תלמידים כיחידים ולהעריך את עבודתם כיחידים. יש צורך לעבור ללימוד כקבוצה, וללמד את התלמידים לעבוד יחד – בפתרון בעיות, בדיאלוג, בעבודה משותפת על כל מה שהיא דורשת מהתלמידים. כך גם לגבי אופן פעולת המורים ובתי הספר: שיתוף הפעולה צריך להיות הרעיון המארגן של בניית מערכת חינוכית חדשה וטובה יותר.
רעיון שיתוף הפעולה כמוקד המערכת החינוכית עשוי להתווסף לרעיונות שהיו עוד קודם לקורונה על החינוך המתאים למאה ה-21', ביניהם הגישה ששאפה להעמיד כמטרת מערכות חינוך את ששת ה-C: אופי (Character), אזרחות (citizenship), שיתוף פעולה (Collaboration), תקשורת (communication), יצירתיות (creativity), וחשיבה ביקורתית (critical thinking). לשיטתם של הכותבים שיתוף הפעולה הוא המוקד והמנוע של שינוי חינוכי משמעותי.
[1] על פי ויקיפדיה, סופרנובה (Supernova) היא תופעה שבה כוכב מסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ אינו מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים.
מקורות
Azorín, C., & Fullan, M. (2022). Leading new, deeper forms of collaborative cultures: Questions and pathways. Journal of Educational Change, 1-13.