חזרה לרשימה
מה גורם למורים לעזוב את מקצוע ההוראה? מהו התהליך שעובר מורה, בין השלב שבו הוא שוקל לעזוב את המקצוע ובין העזיבה בפועל? הסקירה היומית לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלות אלו.
המחקר הראשון, מבוסס על נתונים שנאספו מלמעלה מ-100 מורים בארצות הברית, ומשווה בין כוונותיהם של מורים לעזוב ובין העזיבה בפועל. נמצא שהקשר בין הכוונה לעזיבה בפועל קיים, אך בעל מורכבות. המחקר השני, איתר שישה גורמים שהשפיעו על החלטותיהם של מורים ביוטה, ארצות הברית, לעזוב את המקצוע.
השוואה בין הכוונות לפרוש לפרישה בפועל בשירות הציבורי: בחינת המקרה של צוותי הוראה בבתי הספר הציבוריים
מהו הקשר בין כוונות של מורים לעזוב את המקצוע, לבין העזיבה בפועל? שאלה זו עמדה בלב מחקר של מכון אננברג באוניברסיטת בראון, אשר ביקש להבין עד כמה ניתן להסתמך על מדידת הכוונה לעזוב לצורך קבלת תמונת מצב על הסיכון לעזיבה של מורים בפועל.
המחקר הסתמך על סקר נרחב בו משתתפים כל שנה כ-30,000 מורים בארצות הברית. בסקר נשאלים המורים מספר שאלות על כוונותיהם לגבי המשך התעסוקה שלהם כמורים, המאפשרות לבצע הערכה לגבי רצונם של מורים לעזוב את המקצוע או לעבור בית ספר. סך הכול נכללים במסדי הנתונים שבהם משתמשים החוקרים (מ-2003, 2007 ו-2011) 102,970 מורים.
ממצאי המחקר מעידים שהקשר בין הצהרות המורים לבין מעשיהם בפועל בשנה שלאחר מכן הוא חזק, אך בעל מורכבות. כך לדוגמה: מתוך כל מאה מורים שהצהירו על כוונתם לעזוב את המקצוע במהירות האפשרית, 44 אכן עזבו בשנה שלאחר מכן, אך 66 לא עזבו. באופן דומה, מכל 100 מורים שהצהירו שאין להם כל כוונה לעזוב את המקצוע, 7 עזבו את המקצוע בשנה שלאחר מכן – שיעור דומה למדי לשיעור הארצי השנתי של עזיבת מורים את המקצוע בארצות הברית (7.6%).
נתונים דומים נמצאו ביחס לכוונה לעבור בית ספר. כ-4% מהמורים שציינו שאין להם כל כוונה לעבור בית ספר, עברו בית ספר בשנה שלאחר מכן. רק 11% מאלו שהסכימו חלקית עם המשפט "אני מעוניין לעבור בית ספר" ורק 18% מאלו שהסכימו מאד עם משפט זה, אכן עברו בית ספר בשנה שלאחר מכן.
החוקרים אפיינו את בתי הספר והמורים על פי כוונותיהם לעזוב את המקצוע וגילו תמונה מורכבת. נראה שלימוד בבתי ספר בפרברים, תחושת תמיכה מבית הספר ויחסי שיתוף פעולה עם צוות המורים תומכים בהישארות מורים במקצוע.
החוקרים מסיקים כי הכוונה של מורים לעזוב את המקצוע, או לעבור בית ספר, היא נתון חשוב שיש להתייחס אליו לצורך תכנון מדיניות הנוגעת לכוח ההוראה. גם אם הכוונות אינן מתממשות בצורה מלאה, הן מעידות על תמונת מצב, ומצביעות על הסיכויים והכוונות לעזיבת המקצוע שתתממש, גם אם באופן חלקי.
מקורות
Nguyen, T. D., Bettini, E., Redding, C., & Gilmour, A. F. Comparing Turnover Intentions and Actual Turnover in the Public Sector Workforce: Evidence from Public School Teachers. Edworkingpaper No 22-537. Annenberg Institute, Brown Univeersity.
פרישה של מורים מכוח ההוראה בארצות הברית: חיבור של מספר גורמים במקרה בוחן ביוטה
Teacher attrition in the USA: the relational elements in a Utah case study
מחקר זה נערך על רקע השיעור הגבוה של עזיבת מורים את כוח ההוראה במדינת יוטה שבארצות הברית. החוקרים מציינים ששיעור עזיבת המורים ביוטה הוא מהגבוהים בארצות הברית, וכי לתופעה זו השלכות כלכליות וחינוכיות שליליות. החוקרים טוענים שעל אף שהשכר ותנאי העבודה מוכרים כגורמים לעזיבת מורים, לא ניתן להסתפק בהם להבנת התופעה.
על מנת להבין טוב יותר את החוויה של המורים והמורות שבוחרים לעזוב, ואת ההבדל בין אלו שעוזבים לאלו שנשארים, ערכו החוקרים ניוברי ואלסוף חקר מקרה בו השתתפו 6 מורים לשעבר (שעזבו את המקצוע). המורים מילאו שאלון מפורט בנוגע לקריירה שלהם, ולאחר מכן עברו ראיון במסגרתו ניסו החוקרים לבנות יחד איתם פורטרט ביוגרפי של החוויות שלהם כמורים. על בסיס מחקר זה, אותרו שישה גורמים מרכזיים לעזיבה:
- עומס העבודה.
- מידת הלחץ שחשו המורים בעת העבודה, ובייחוד ה"זליגה" של הלחץ משעות העבודה לחייהם של המורים בביתם.
- האמונות של המורים לגבי איך אמורה להיראות עבודתם החינוכית בכיתה ובייחוד הפער בין אמונה זו לבין הדרך בה פעלה מערכת החינוך ובה התבטאה העבודה בפועל.
- תחושת המקצועיות, או ליתר דיוק חוסר המקצועיות אותה חשו המורים. כאן הכוונה לתחושה של היעדר אמון והיעדר מקום לאוטונומיה מקצועית מצד הממונים עליהם.
- היעדר של מערכות יחסים חיוביות עם מורים ומורות אחרים.
- רגשות שליליים – אכזבה מהמקצוע, תסכול ופחד מכישלון.
הגורם שזוהה על ידי החוקרים כגורם שעשוי להגן על המורים מפני עזיבה הוא קשר חיובי ועקבי עם עמיתיהם למקצוע. המורים שהשתתפו במחקר דיווחו באופן ברור על תחושת בידוד פיזי, רגשי ואפילו רעיוני מעמיתיהם למקצוע. נמצא כי המורים הרגישו שלא מעריכים את התרומה שלהם לבית הספר ואת המאמץ שהם משקיעים. החוקרים קוראים ליצירתו של מרחב בו יוכלו המורים לטפח ולשמר מערכת יחסים תומכת עם עמיתים למקצוע. מרחב כזה, לפי ממצאי המאמר, יכול לא רק לשפר את המקצועיות של המורים אלא אף להגן עליהם מפני נשירה ממקצוע ההוראה.
מקורות
Newberry, M., & Allsop, Y. (2017). Teacher attrition in the USA: The relational elements in a Utah case study. Teachers and Teaching, 23(8), 863-880.