חזרה לרשימה
השיח הציבורי אודות חינוך עוסק לעיתים קרובות בשלוֹמוּתם (Well being) ורווחתם הנפשית של התלמידים והתלמידות. אולם, חשוב לעסוק גם בשלוֹמוּתם של המורים, אשר לה חשיבות והשפעה רבה על המערכת והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים המפנים זרקור לתחום חשוב זה: רווחתם הנפשית של מורים במהלך משבר הקורונה.
המחקר הראשון עוסק בתופעת 'תשישות החמלה' (Compassion Fatigue) בקרב מורים בקליפורניה. נמצא שמורים בעלי מסוגלות גבוהה בהוראה מקוונת העידו על רמות נמוכות יותר של תשישות חמלה מאשר מורים עם מסוגלות נמוכה בתחום זה. המחקר השני נערך בהזמנת לשכת המדען הראשי במהלך 2021, ועקב אחר שלוֹמוּתם של מורים מהחברה הערבית והדרוזית בישראל בעת הסגרים.
מסוגלות בהוראה מקוונת, מיומנויות למידה חברתית-רגשית, ו'תשישות חמלה' בקרב מחנכים במהלך משבר הקורונה
'תשישות חמלה' (Compassion Fatigue) היא תופעה מוכרת במחקר, אודות בעלי מקצועות טיפוליים וחינוכיים. במחקר זה תשישות חמלה הוגדרה כבעלת שני מאפיינים: 1) שחיקה (Burnout), אשר משבשת את יכולת ההתייחסות של המורה למצבי מצוקה של תלמידים, ו-2) דחק מטראומה שניונית (Secondery Trauma Stress), כלומר דחק הנוצר בעקבות מצבי מצוקה שנחשפים אליהם ומתקשים להגיב אליהם כיאות.
החוקרים ביססו את השערותיהם במחקר זה על שתי תיאוריות דומיננטיות בעולם העבודה וההוראה. האחת היא מודל הדרישות והמשאבים (Demand-Resource Model), על פיו שלומותם של עובדים תלויה באיזון בין דרישות מקום העבודה והמשאבים העומדים לרשותם למילוי דרישות אלו. והשניה היא תיאורית הלמידה החברתית-רגשית (SEL, Social Emotional Learning). על פי תיאוריה זו, פיתוח מיומנויות חברתיות רגשיות בקרב מורים עשוי לאפשר להם להתמודד בצורה מיטבית עם מצבי מצוקה של תלמידים. לכן, שיערו החוקרים כי מורים שחשו מסוגלות (Self Efficacy) בהוראה מקוונת בעת המעבר ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה, וכן מורים שהיו בעלי מיומנויות גבוהות בלמידה חברתית-רגשית, יחוו פחות תשישות חמלה, גם בתנאי משבר הקורונה.
321 מורים מקליפורניה מילאו את הסקר המקוון שהחוקרים הפיצו במהלך מאי 2020 עד יוני 2020 (במהלך "הסגר הראשון"). לצד שאלות שסייעו לאמוד את ההערכה העצמית של המורים את מיומנותיהם בהוראה מקוונת ובלמידה חברתית רגשית, וכן שאלות שסייעו לאמוד את מידת תשישות החמלה של המורים, נאספו גם נתונים דמוגרפיים ומקצועיים.
מורים ותיקים העידו על רמות נמוכות יותר של תשישות חמלה ממורים צעירים. מורים מקבוצת הרוב העידו על תשישות חמלה רבה יותר ממורים מקבוצות מיעוט. לא נמצא הבדל במידת תשישות החמלה לפי מגדר או לפי גיל התלמידים. ככל שהמורים היו בעלי מסוגלות בהוראה מקוונת – כלומר ככל שהם העריכו במידה רבה יותר את יכולותיהם ללמד באופן מקוון – הם גם העידו על רמות נמוכות יותר של תשישות חמלה. עם זאת, הערכת המורים את מיומנותיהם בלמידה חברתית-רגשית לא השפיעה על מידת תשישות החמלה עליה דיווחו. עם זאת, נמצאה השפעה ממתנת למיומנויות למידה חברתית-רגשית ביחס לתשישות חמלה: מורים שהיו בעלי מסוגלות נמוכה בהוראה מקוונת, אך מיומנויות גבוהות בלמידה חברתית-רגשית, העידו על תשישות חמלה נמוכה יחסית לעמיתיהם שהיו אף הם בעלי מסוגלות נמוכה בהוראה מקוונת אך בנוסף גם בעלי מיומנות נמוכה בלמידה חברתית-רגשית.
מקורות
Yang, C. (2021). Online teaching self-efficacy, social–emotional learning (SEL) competencies, and compassion fatigue among educators during the COVID-19 pandemic. School Psychology Review, 50(4), 505-518.
רווחה נפשית בקרב מורים בחברה הערבית והדרוזית בתקופת משבר הקורונה: בחינת דרישות התפקיד, משאבים אישיים, ותחושת מחויבות יתר למקצוע ההוראה
התפרצות נגיף הקורונה בישראל הציבה את המורים בכלל, ומורים מהמגזר הערבי והדרוזי בפרט, בפתחם של שינויים ואתגרים חדשים ומידיים. עם זאת, מעט תשומת לב הוקדשה להשפעה של שינויים ואתגרים אלו על רווחתם הנפשית של המורים. חוסר זה בספרות המחקרית הינו משמעותי שכן רווחתם הנפשית של המורים כרוכה בהשלכות על המורים עצמם, על טיב ההוראה, על הקשר עם התלמידים ועל המערכת הארגונית אליה הם שייכים.
בהתבסס על מודל שנקרא "דרישות-משאבים בעבודה", מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון אילו דרישות הוצבו בפני מורים (אוריינות דיגיטלית, עבודה מהבית), ואילו משאבים עמדו לרשותם (בין אם משאבים פנימיים כמו חוסן נפשי וחוללות עצמית, או משאבים חיצוניים כמו תמיכה בעבודה). כמו כן נבחנה סוגיית מחויבות היתר למקצוע המאפיינת מורים לעתים והשפעתה על המורים. לבסוף, נבדקה מידת הרווחה הנפשית בקרב המורים. שיטת המחקר הייתה מעורבת וכללה מחקר כמותני, מבוסס שאלונים, ומחקר איכותני, מבוסס ראיונות.
במחקר הכמותני השתתפו 299 מורים, 178 מורים מן המגזר הערבי הכללי ו-121 מורים מן המגזר הדרוזי. ממצאי המחקר הכמותני מלמדים כי המורים דיווחו על רווחה נפשית מתונה באופן יחסי, ללא הבדלים בין המגזר הערבי לדרוזי. קשרים חיוביים נמצאו בין חוסן נפשי, מסוגלות עצמית ותמיכה בעבודה, לבין רווחה נפשית, אשר התבטאו בכך שככל שהחוסן הנפשי גבוה יותר, ככל שתחושת המסוגלות העצמית רבה יותר, וככל שמידת התמיכה בעבודה גבוהה יותר, כך הרווחה הנפשית של המורים נמצאה כגבוהה יותר. קשר שלילי נמצא בין מחויבות-יתר להוראה לבין רווחה נפשית, כך שככל שמחויבות-היתר להוראה נמוכה יותר, הרווחה הנפשית רבה יותר.
המחקר האיכותני כלל ראיונות עם 24 מורים. שלושה נושאים שבו ועלו:
- "זה לא התפקיד שהכרתי": המורים תיארו שינוי משמעותי בשיטות עבודתם, קשיים בהוראה מרחוק, אתגר בהמרת תחומי הדעת לפלטפורמת הזום ושמירה על קשר עם תלמידיהם. המורים תיארו תחושת תסכול, אכזבה, לחץ רב בעבודתם ותחושה כי הם אינם מוערכים דיים. עם זאת, ניכר מדברי המורים כי לאחר זמן מה הם הסתגלו למצב החדש שנוצר כתוצאה מההוראה מרחוק וחלקם אף ראה במשבר הקורונה הזדמנות ליצירתיות והבעת גמישות בהוראה.
- "את נוכחת בבית, אבל לא נוכחת באמת": קונפליקט עבודה ומשפחה בזמן הקורונה. המורים תיארו קושי בעבודה מהבית ובניהול הזמן. הורים לילדים צעירים שיתפו ברגשות אשם על חוסר פניות גם בעבודה ובעיקר אל מול ילדיהם שהיו זקוקים להם בעת המשבר. כמה מהמורים תארו כי השהות בבית חיזקה את הקשרים המשפחתיים.
- "בין חיבוק חם לכתף קרה": נושא זה עלה סביב מקורות תמיכה בתקופת הקורונה. רוב המורים תיארו תמיכת עמיתים כמשאב משמעותי בתקופת הקורונה. מורים תיארו מחסור במענה פורמלי מצד מנהלי בתי הספר ותחושה של חוסר הבנה ונראות לצרכיהם. עוד תארו המורים כי תמיכה בלתי פורמלית של בני הזוג או בני משפחה סייעה והייתה משמעותית לעומת מחסור בתמיכה או תמיכה בלתי מותאמת.
ממצאי המחקר מלמדים כי דרישות התפקיד ומשאבים פנימיים וחיצוניים שונים הינם משמעותיים לתחושת הרווחה בקרב מורים במצבי חרום ודחק, כדוגמת משבר הקורונה. ניכר כי הצלחת ההוראה המקוונת והפרונטלית בתקופת משבר תלויה באיזון שבין רמת הדרישות לרמות המשאבים העומדים לרשות המורים. החוקרות מסכמות בכך שמומלץ כי תוכניות התערבות עבור מורים תיקחנה בחשבון את הדרישות הרבות העומדות בפני המורים כמו גם את המשאבים הזמינים עבור המורים על מנת לקדם את רווחתם הנפשית של המורים במצבי לחץ. בנוסף, ממליצות החוקרות לספק לצוותים החינוכיים בימי שגרה ידע, הכשרה ותמיכה אשר יוכלו לסייע להם בעתות משבר. תוכניות התערבות ייחודיות למורים בחברה הערבית והדרוזית תוכלנה להתבסס על העצמת המשאבים ומתן מענה ארגוני למורכבות עבודתם. עוד ממליצות החוקרות לקיים תוכנית התערבות לקידום רווחת המורים במצבי קושי המלווה במחקרי הערכה.
מקורות
שנאן-אלטמן, ש., לבקוביץ, ע., (2021). רווחה נפשית בקרב מורים במגזר הערבי והדרוזי בתקופת משבר הקורונה: בחינת דרישות התפקיד, משאבים אישיים ותחושת מחויבות יתר למקצוע ההוראה. לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.