חזרה לרשימה
מגמה בולטת במערכות החינוך בעשורים האחרונים היא מתן אוטונומיה ניהולית רבה יותר למנהלי בתי ספר. שינוי זה מעביר אחריות רבה יותר לידי מנהלי בתי הספר. מגמה זו מעלה את השאלה, כיצד עשויה מערכת חינוך לתמוך במנהלים במילוי תפקידם?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים אשר שמבקשים לבחון שאלה זו. המחקר הראשון הינו סקירת ספרות נרחבת של מחקרים שנערכו בארצות הברית, ובחנו את השינויים והתמורות בתפקידי המחוז בהמשך לשינויים בתפקיד מנהלי בתי הספר. המחקר השני, שנערך בגרמניה, בחן כיצד השפיע שינוי תפקיד ותפיסת המנהל על רשויות הפיקוח ושינוי התפיסה וההגדרה של תפקידן.
כיצד המטה במחוז החינוך מקדם מנהלים בעידן האחריותיות? סקירת ספרות העוסקת בנושא מנקודת מבט של הנעה פנימית
במערכת החינוך האמריקאית, המחוז (District) נמצא בתווך בין הממשל הפדרלי והמדינה ובין בית הספר. בסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2020 נבחן, על ידי סקירה של למעלה מ-60 מחקרים משני העשורים האחרונים, תפקידו של המחוז בטיוב תפקודו של המנהל, בפיתוח המקצועי שלו ובהבטחת הצלחתו.
לדברי החוקרים, קיים מחסור יחסי במחקרים אודות מנהלים – ביחס למחקר החינוכי אודות תלמידים ומורים. עם זאת, הם מציינים, הרפורמות של העשורים האחרונים במערכת החינוך האמריקאית הטילו את מירב האחריותיות (Accountability) להצלחת בתי הספר על מנהלים. בהתאם לכך, מחקרים מראים שמנהלים מדווחים על רמות דחק (Stress) גבוהות ועל חוסר בהנאה בעבודתם. כ-20% מהמנהלים, כך נטען במחקר, עוזבים עד לתום השנה הראשונה לתפקידם. כמחצית עוזבים עד תום השנה השנייה לתפקידם.
מחקר זה התמקד בתפקידו של המחוז ביחס למנהלים. אולם, החוקרים מציינים, ההגדרה של המחוז אינה אחידה במחקרים שנבחנו. בדרך כלל הכוונה ל"משרד המרכזי" (Central Office) אשר כולל שורה של בעלי תפקידים ואחריות, עם שונות רבה ממחוז למחוז. המחקרים שנבחנו כללו מפקחים מחוזיים (Superintendents), ובעלי תפקידים הקשורים לתוכניות לימוד ואיסוף מידע, וכן תפקיד שנקרא מפקח מנהלים (Principal Supervisor).
החוקרים בחנו את המחקרים שנסקרו על בסיס תיאוריית המוטיבציה (Motivation Theory), אשר רואה ביכולת להניע אנשים מרכיב מרכזי בהנהגה. הם מצאו מחקרים רבים שהראו קשר בין תמיכה ופיתוח מקצועי של המנהלים לבין מדדים שונים של הצלחת המנהלים – בין אם בהישארותם של מנהלים בתפקיד, ובין אם בעליה בהישגי תלמידים. מחקרים רבים הראו את החשיבות של ליווי ותמיכה במנהלים (Mentoring), אם בקבוצות ואם בליווי אישי. החוקרים מדגישים כי במחוזות בהם תפסו מנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, היה סיכוי רב יותר להצלחה של המנהלים.
במחקר נמצאו עדויות לכך שהתאמה בין האוטונומיה הניהולית שניתנה למנהל לבין תפיסתו את יכולותיו חיזקה את שביעות רצון המנהלים מעבודתם. אולם, החוקרים מציינים מחסור במחקר אודות הסביבה התומכת המיטבית למנהלים מבחינת תמיכה וליווי עבור עמידה ביעדים.
החוקרים מציינים כי נמצאו גישות שונות לנושא הנעות על הטווח שבין גישה מחמירה, המאפיינת מחוזות מסוימים, של "אין תירוצים" (כלומר – פיטורים מהירים), לבין גישה שמספקת ליווי ותמיכה למנהלים שאינם עומדים ביעדים.
מקורות
Ford, T. G., Lavigne, A. L., Fiegener, A. M., & Si, S. (2020). Understanding district support for leader development and success in the accountability era: A review of the literature using social-cognitive theories of motivation. Review of Educational Research, 90(2), 264-307.
תמיכה במנהיגות חינוכית ובשיפור בית ספרי? מחשבות על פיקוח בית ספרי מנקודת מבט גרמנית
על פי הכותב, מערכת החינוך הגרמנית חוותה בעשורים האחרונים תהליכים דומים למערכות חינוך ברחבי העולם: מעבר של בתי ספר רבים לאוטונומיה ניהולית רחבה יותר, אשר הובילה להרחבת תפקידיהם ואחריותם של מנהלים. אולם, לדברי החוקר בעוד שבמדינות אחרות בעולם הפיתוח המקצועי של מנהלים קורה לרוב במוסדות להשכלה גבוהה או ארגוניים פרטיים להכשרת מנהלים, בגרמניה האחריות לכך מוטלת כיום על רשות הפיקוח (Supervising Agency). אולם, חלוקת האחריות בין רשות הפיקוח הפדרלית לבין הרשויות במדינות המרכיבות את הפדרציה הגרמנית (“Bundesländer”) אינה קבועה ותלויה במשתנים רבים.
באופן מסורתי, המדינות המרכיבות את הפדרציה הגרמנית אחראיות לנושאים של תרבות וחינוך, עם מעורבות נמוכה של השלטון המרכזי. אולם בעקבות שיח ציבורי שהתעורר בתחילת המאה ה-21, על רקע הישגי עבר נמוכים במיוחד של תלמידי גרמניה במבחני PISA נוצר לחץ מצד הממשל הפדרלי לשיפור בהישגי התלמידים, ולאחריותיות גוברת של מנהלים.
לרשויות הפיקוח (הפדרלית ובמדינות) היו עד לשנים האחרונות שלושה תפקידים מסורתיים: 1) פתרון בעיות (במובן של התייחסות לאירועים נקודתיים שמתרחשים בבתי הספר ודורשים התייחסות של המערכת), 2) טיפול בנושא המבחנים המשווים בין בתי הספר, המחוזות והמדינות ו-3) פיקוח על בתי הספר (Inspection). עד לאחרונה תחום הליווי והפיתוח המקצועי של המנהלים לא היה כלול בתחומי האחריות של רשויות הפיקוח.
אולם, מאמר זה מפנה לשורה ארוכה של מחקרים שהתפרסמו ב-2019 ומעידים על שינוי ופיתוח של תפיסת הפיקוח בגרמניה. שינוי זה לוקח בחשבון את הצורך ללוות את המנהלים בתפקידם שהוגדר מחדש, כמקיף ונרחב יותר מבעבר. על כן, השינוי בתפקיד המנהלים מוביל לשינוי גם בתפקידי הפיקוח והליווי.
מתוך המחקר, עולות מספר דילמות שרשויות הפיקוח (הפדרלית והמדינתיות) הגרמניות ניצבות בפניהן. לדבריו, דילמה מרכזית נובעת מהשאלה כיצד לקיים ליווי של מנהלים ומה מטרותיו? כיצד קובעים אם הליווי מתבצע היטב וממלא את מטרתו? מהמחקרים עולה כי נדרשת הכשרה מחודשת לתפקיד הפיקוח על מנת שיכלול גם תהליכי ליווי של מנהלים, והרחבת ההגדרה של התפקיד, על מנת שיוכל למלא את מטרותיו.
מקורות
Tulowitzki, P. (2019). Supporting instructional leadership and school improvement? Reflections on school supervision from a German perspective. Journal of Educational Administration.