האם ניתן להשתמש בהערכה חלופית בהקשר לתלמידים עם מוגבלויות?
הערכת הישגי לומדים מתבצעת בצורות שונות במערכות חינוך, וההתאמה של הערכה לתלמידים שונים מהווה אתגר מורכב. התאמה של מטלות הערכה לתלמידים עם מוגבלויות או לקויות למידה הינה אתגר מורכב שישנה חשיבות גבוהה להתמודדות איתו.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה גישות להערכה חלופית עבור תלמידים עם מוגבלויות. במחקר הראשון נחקר מקרה בוחן של שימוש בתלקיט, תיק עבודות, בקרב תלמידים עם מוגבלויות. המאמר השני סוקר את נושא ההערכה בכלל וההערכה החלופית לתלמידים עם מוגבלויות בפרט ממעוף הציפור.
הערכה חלופית באמצעות תלקיט לתלמידים עם מוגבלויות קוגניטיביות: מקרה בוחן
Alternative Assessment Portfolios for Students with Intellectual Disabilities: A Case Study
תלקיט (assessment portfolios) –תיק עבודות שנוצר על ידי התלמידים לאורך שנת הלימודים ומייצג את הידע והתובנות שצברו בתהליך הלמידה – מהווה שיטת הערכה חלופית. שיטה זו מבוססת על ראיית ההערכה כחלק מתהליך הלמידה עצמו, ולא כשלב שמגיע בסוף תהליך הלמידה, כמו מבחן. מחקר שהתפרסם בכתב עת המוקדש לצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות בחן את השימוש בשיטת הערכה חלופית זו עבור תלמידים עם מוגבלויות.
החוקרים בחנו 12 תלקיטים ששימשו כבסיס להערכה חלופית של הישגי תלמידים עם מוגבלויות בבית ספר מכיל בארה"ב, וראיינו שישה מורים שהשתמשו בתלקיט לצרכי הערכה. יצוין כי המורים התבססו בעבודתם על חוברת הדרכה שקיבלו ממשרד החינוך המדינתי, אשר פרטה את שיטת העבודה עם התלקיט.
החוקרים מצאו שלמרות ששיטת העבודה הוצגה למורים באופן מפורט, בדרך כלל המורים בחרו להטיל על תלמידיהם מטלות פשוטות יותר מאלו שהותוו בחוברת ההדרכה. החוקרים מסיקים כי המורים האמינו שהמורכבות של המטלות במדריך הופכת אותם ללא רלוונטיות להערכת תלמידים עם מוגבלויות.
המורים הביעו ביקורת על חוברת ההדרכה. בין היתר הם טענו שגם אם התלמידים מצליחים, בעזרת הנחיות המורים, לבצע את המטלות שכלולות בחוברת ההדרכה, הרי הדבר מעיד על יכולתם לעקוב אחר הוראות ולא הבנתם את החומר הנלמד. המורים גם התלוננו על היעדר משאבים (ובמיוחד היעדר זמן) שדרושים על מנת לבצע את ההערכה בצורה המלאה. גורמים אלו הביאו ליישום חלקי מאוד של התוכנית שבחוברת ההדרכה. המורים נטו לבחור את המטלות הפשוטות ביותר עבור תלמידיהם ואף לשנותן כך שיתאימו לרמתם של התלמידים. על פי החוקרים, דבר זה הוביל לכך שההערכה איששה את הנחות המורים לגבי יכולותיהם הנמוכות של התלמידים.
לדעת החוקרים, במקרה זה לא היו למורים די הכשרה, ידע, ומשאבים כדי ליישם את ההערכה בצורה מועילה. בנוסף, ההרגל לראות בהערכה כלי שמתווסף ללמידה, ומגיע לאחריה, ולא כחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה, גרם למורים לשנות ולהתאים אותה, כביכול לטובת התלמידים. בכך, טוענים החוקרים, הוחטאה מטרת ההערכה החלופית לחלוטין.
מקורות
Stockall, N., & Smith, R. E. (2013). Alternative assessment portfolios for students with intellectual disabilities: A case study. Exceptionality, 21(3), 127-146.
מבוא לשיטות מסורתיות וחדשניות להערכת תלמידים עם מוגבלויות
Traditional and Innovative Assessment Tehniques for Students with Disabilities: An Introduction
במבוא לספרם, העוסק בגישות הערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, מציגים באקן ודלמאסו סקירה של נושא ההערכה בכלל, והערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות בפרט. הם פותחים בהצגת שלושה צרכים שההערכה אמורה לענות עליהם: מעקב אחר התקדמות התלמידים, סיוע בקבלת החלטות חינוכיות, ובחינת ההישגים הלימודיים של התלמידים (בסוף הלימוד). החוקרים מבחינים בין הערכה פורמאלית – כזו המסתמכת על מדדים "קשיחים" (או סטנדרטיים) לבין הערכה לא-פורמאלית. הערכה פורמאלית משווה בדרך כלל את התלמיד לתלמידים אחרים או ל"הישגים נדרשים" קבועים מראש. לעומת זאת הערכה לא-פורמאלית מתבססת על הערכתם המקצועית של המורים, ביחס למטרות הלמידה שהם עצמם קבעו (עבור הכיתה או עבור התלמיד הספציפי).
בעוד שהגישות המסורתיות להערכה התבססו על מענה של התלמיד לשאלות, הגישות החדשות יותר מתבססות על פעולה של התלמיד – הדגמה של היכולת ו/או שימוש בידע שנרכש במהלך הלמידה. בכך מתחברות גישות אלה של הערכה למושגים כמו ידע עמוק וידע ניתן להעברה (Transferable knowlage). בהיותן מכוונות להבנת התלמיד על פי יכולותיו, ולא על פי סטנדרטים ייחודיים, הן עשויות להתאים במיוחד להערכת תלמידים עם מוגבלויות.
דרך הערכה חלופית חשובה היא שימוש בתלקיט – בו מופיעות העבודות של התלמיד לאורך שנת הלימוד, ובעזרתן מעריכים המורים את התקדמותו לאורך השנה. חשוב שהעבודות לא יהיו אוסף אקראי של פרוייקטים, אלא שכל פרוייקט יתוכנן, בין היתר, תוך שימת דגש על כך שהעבודות ישקפו הבנה של אבני הדרך המרכזיות בתחום הנלמד. שימוש בתלקיט מקל על התלמיד (ועל הוריו) להבין בעצמו איפה הוא עומד ביחס לחומר הנלמד, מאפשר מבט רחב על הדרך שעבר התלמיד במהלך הלמידה, ומאפשר למורה לראות לא רק איפה התלמיד צריך עזרה, אלא גם מדוע הוא זקוק לה ומה חסר לו בתהליכי הלמידה על מנת להצליח.
המחקר מדבר על גישת "התגובה להתערבות" (Response to Intervention) שפותחה בארה"ב היא גישה מערכתית שמיועדת לסייע לתלמידים עם מוגבלות לקבל את העזרה הדרושה להם, בעזרת איסוף ושימוש נכון במידע. גישה זו מסתמכת על דרכי הערכה חלופיות כדי לספק את המידע הדרוש למקבלי ההחלטות. באקן ודלמאסו כי טוענים במאמר זה כי במידה ותמשך המגמה הקיימת בשנים האחרונות, של הכלת תלמידים עם מוגבלויות בתוך מערכת החינוך הכללית, יהיה צורך גובר בהערכה אלטרנטיבית איכותית (כולל הכשרה מתאימה למורים בביצוע הערכה זו).
מקורות
Bakken, J. P., & Dalmasso, E. A. (2021). Traditional and Innovative Assessment Tehniques for Students with Disabilities: An Introduction. In Traditional and Innovative Assessment Techniques for Students with Disabilities. Emerald Publishing Limited.