חזרה לרשימה
בעשורים אחרונים הלכה וחדרה לתודעה המערבית ההשפעה החיובית האפשרית של מדיטציה (לסוגיה השונים) על רווחה נפשית ויכולת ריכוז. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך עוסקת בשאלה האם ניתן ליישם מפגשים או שיעורים הכוללים מדיטציה במסגרת הבית ספרית, ומה עשויות להיות ההשלכות החיוביות של יישום כזה. הסקירה כוללת שני מחקרים ניסויים.
המחקר הראשון, בחן יישום של מפגשי מדיטציה מכוונת "מיינדפולנס" בהקשר של בית הספר היסודי. מורי התלמידים דיווחו על שיפור ביכולות התלמידים והתנהגותם, אך התלמידים לא דיווח על שינוי בעקבות מפגשי המדיטציה. המחקר השני, בחן יישום של מדיטציה בהקשר של חטיבת הביניים, ומצא השפעה חיובית על התלמידים שהתנסו בכך.
מדיטציה המכוונת למיינדפולנס, עבור תלמידי בית הספר היסודי: השפעה על ריכוז ורווחה נפשית
המונח מיינדפולנס מוגדר במאמר זה כיכולת להעניק תשומת לב מודעת לרגע הנוכחי שבו שוהה הפרט, תוך שמירה על פתיחות וסקרנות, והימנעות משיפוטיות. לדברי החוקרים, בשנים האחרונות הולך וגובר מספרן של ההתערבויות החינוכיות המתבססות על מיינדפולנס. בעוד שרוב המחקר הקיים אודות מיינדפולנס עוסק במבוגרים, המאמר שלפנינו בוחן את ההשפעה של התערבות מכוונת מיינדפולנס על ילדים בגיל בית הספר היסודי (7-8).
Crescentini, C., Capurso, V., Furlan, S., & Fabbro, F. (2016). Mindfulness-oriented meditation for primary school children: Effects on attention and psychological well-being. Frontiers in psychology, 7, 805.
במסגרת המחקר 16 ילדים בכיתה ב' השתתפו בקבוצת הניסוי, בה התקיימו תרגילי מדיטציה מודרכת המכוונת למיינדפולנס, 3 פעמים בשבוע במשך 8 שבועות. בקבוצת הביקורת, שכללה 15 ילדים בני אותו גיל, התקיימו באותו פרק זמן שיעורים המבוססים על סיפורי ילדים ועסקו ברגשות. בשתי הקבוצות, המפגשים הועברו על ידי מדריכים שאינם המחנכים של התלמידים, אך המחנכים מילאו שאלונים אודות התלמידים. התלמידים בשתי הקבוצות מילאו שאלונים שמטרתם להעריך את מידת הריכוז שלהם ואת שלומותם בטרם הניסוי ולאחריו.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמורים דווחו על פחות בעיות התנהגות בקרב תלמידים משתי הקבוצות, ללא הבדל משמעותי ביניהם. בנוסף, המורים דיווחו על ירידה בבעיות הנובעות מחוסר תשומת לב, התנהגות היפראקטיבית, והתנהגות אימפולסיבית אצל תלמידים שהשתתפו במדיטציה המכוונת למיינדפולנס, אבל לא אצל קבוצת הביקורת. לא היה הבדל בדיווחי המורים בנוגע להתנהגות היפראקטיבית של התלמידים משתי הקבוצות.
בניגוד לתמונה החיובית שהצטיירה מדיווחי המורים, בשאלון שמילאו התלמידים לא נמצאה השפעה חיובית מכל סוג שהוא, לא בקבוצת הניסוי ולא בקבוצת הביקורת. קרסנטיני ושותפיו לכתיבה מציעים שני הסברים אפשריים להבדל זה. ההסבר האפשרי הראשון הוא שדיווחי המורים עסקו בהתנהגות בפועל, ואילו התלמידים דיווחו על תחושותיהם הפנימיות – שאולי לא הושפעו באותה מידה מההתערבות. ההסבר האפשרי השני הוא שהדיווחים של המורים היו מדוייקים, ואילו הילדים התקשו לדווח על רגשותיהם כיוון שכישורי הבחינה העצמית שלהם לא היו מפותחים עדיין בשל גילם הצעיר. בכל אופן, ולמרות הסתירה בין דיווחי התלמידים למורים, קרסנטיני ושותפיו מפרשים את ממצאי המחקר כמצביעים על השפעה חיובית של מדיטציה מכוונת למיינדפולנס על רווחתם הנפשית והתנהגותם של התלמידים.
מקורות
Crescentini, C., Capurso, V., Furlan, S., & Fabbro, F. (2016). Mindfulness-oriented meditation for primary school children: Effects on attention and psychological well-being. Frontiers in psychology, 7, 805.
ההשפעה של שיעורי מדיטציה בחטיבת הביניים על רפלקציה עצמית, ריכוז בלימודים, ושלומות של תלמידי חטיבת ביניים בדרום קוריאה
גישת ה"אני האמיתי" היא גישת מדיטציה המתמקדת בהתנקות מהשפעות חיצוניות והתחברות רפלקטיבית לתחושות ולרגשות הפנימיים של האדם המתרגל את המדיטציה. מדיטציה לסוגיה השונים נמצאת בשימוש ארוך שנים בתחומי הרפואה האלטרנטיבית, והתועלת שלה לרווחה הנפשית של הנהנים ממנה מבוססת היטב מבחינה מחקרית. נשאלת השאלה האם מדיטציה יכולה להועיל גם במסגרת בית ספרית, לתלמידי חטיבת הביניים?
שאלה זו נבחנה בניסוי בהשתתפות 163 תלמידי חטיבת ביניים (שגילם הממוצע היה 13) בדרום קוריאה. התלמידים חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי, שעברה שיעור מדיטציה שבועי במהלך 8 שבועות, וקבוצת ביקורת שעברה שיעורים אחרים באותו זמן. שיעורי המדיטציה ארכו 90 דקות וכללו הרצאה קצרה הקשורה למדיטציה, פעילות קצרה ולאחריהן מדיטציה בפועל. טרם המחקר ובסיומו, התלמידים מילאו שאלונים בנוגע לשלומותם, לתשומת הלב שלהם בכיתה, ויכולת הרפלקציה שלהם (התבוננות עצמית והבנה עצמית).
ממצאי המחקר הצביעו על שיפור מובהק ביכולת הרפלקציה של התלמידים על רגשותיהם, וכן בתשומת הלב ויכולת הריכוז שלהם בשיעורים. הרווחה האישית הסובייקטיבית שלהם לא השתנתה בעקבות ההשתתפות בשיעורי המדיטציה, אולם אחד המרכיבים של מדד הרווחה האישית – שביעות רצון מהחיים, כן הראה שיפור מובהק. בבחינת הקשר בין המשתנים השונים נמצא כי יכולת הרפלקציה ורווחה אישית סובייקטיבית השפיעו באופן חיובי ומשמעותי על תשומת הלב ויכולת הריכוז של התלמידים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהיכולת הרפלקטיבית הגבירה את ההבנה העצמית של התלמידים, והגבירה את המוטיבציה שלהם ללימודים. המוטיבציה ללימודים, בתורה, הגבירה את תשומת הלב בכיתה.
יון ושותפיו לכתיבת המאמר ציינו כי למחקר עשויות להיות השלכות מעשיות חשובות. בני נוער בעלי יכולת רפלקציה והבנה עצמית גבוהה יותר נוטים להיות מקובלים יותר על ידי חבריהם, בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר, יצירתיות גבוהה יותר ויכולת גבוהה יותר בפתרון בעיות. בהתחשב בכך, הם מציעים שבתי ספר ימנו בעל תפקיד שיעבור הכשרה לביצוע התערבויות מבוססות מדיטציה בבית הספר לתלמידים לכיתות הזקוקות לכך. מחקר נוסף נדרש על מנת להבין אילו תלמידים או כיתות עשויים להפיק תועלת רבה ביותר משיעור כזה.
מקורות
Yun, M. R., Shin, N., Kim, H., Jang, I. S., Ha, M. J., & Yu, B. (2020). Effects of school-based meditation courses on self-reflection, academic attention, and subjective well-being in South Korean middle school students. Journal of Pediatric Nursing, 54, e61-e68.