חזרה לרשימה
כיצד עשויים מורים להתמודד עם שוני בקצב הלמידה בתוך כיתת לימוד אחת? מה ניתן לעשות על מנת שתלמיד שידיעותיו חסרות לא יישאר מאחור ככל שהכיתה מתקדמת בחומר? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בשאלות מורכבות אלו.
המחקר הראשון בחן את השימוש בלומדות (Educational Software) להתמודדות עם פערים לימודיים, ומצא כי אסטרטגיה זו נשמעת מבטיחה אך ככל הנראה אין די בה לבדה כדי לצמצם פערים. המאמר השני מציע לראות בלמידה מותאמת אישית, תוך שימוש במגוון כלים כמו חונכות, קבוצות קטנות וכן שימוש בלומדות, ככלי לצמצום פערים.
התרומה הלא מובטחת של תוכנות לומדה להוראה מתקנת: עדויות מחקריות משלוש רשויות חינוך מקומיות
על פי ההערכות, בשנת 2019 כ-19% מהתלמידים בכיתה ד' וכ-31% מהתלמידים בכיתה ח' בארצות הברית החלו את שנת הלימודים כשהם מציגים רמת ידע בקריאה ובמתמטיקה נמוכה מרמת הבסיס המוגדרת לכיתות אלו. קבוצת החוקרים שכתבה מחקר זה מציינת שכעת, אחרי מגפת הקורונה, יש לצפות לעלייה ניכרת במספר התלמידים שאינם ברף הידע המצופה לבני גילם, אף יותר מהשיעור הגבוה שהוזכר מעלה.
מחקר זה בחן את היעילות של אחת האסטרטגיות הנפוצות כיום לתיקון פערי למידה: שימוש בלומדות, כלומר תוכנות לימודיות (Educational Software). היתרון של הלומדות, כך על פי ספקי הלומדות, הוא שהן עשויות לפגוש כל תלמיד איפה שהוא נמצא. אחד ממאפייני הלומדות ללימוד מתמטיקה שנבדקו במחקר זה הוא שילוב ידע של כיתות קודמות כחלק מהתהליך הלימודי. התלמיד, אשר מתקדם בלומדה בקצב אישי, מקבל הזדמנות לחזור על ידע מוקדם, לחזק יסודות, ולשפר את הבנתו בחומר הנלמד בשנת הלימוד.
במסגרת המחקר ליוו החוקרים שלושה בתי ספר (מכונים במחקר Agencies) יסודיים. רבע מהתלמידים בכיתה ד', אלו בעלי ציוני העבר הנמוכים ביותר, הושמו בקבוצות לימוד בהן נעשה שימוש בלומדות, אשר כללו תוכן של שנים קודמות. שאר התלמידים למדו תוכן רגיל לכיתה ד'. כ-2,800 תלמידים השתתפו במחקר. החוקרים בחנו את השפעת השימוש בלומדות באמצעות השוואת ציונים וניתוח סטטיסטי המכונה אי המשכיות רגרסיבית (Regressive Discontinuity), טכניקה המיועדת לאתר השפעת התערבויות.
התלמידים שלמדו באמצעות לומדות הראו שיפור בהישגיהם במבחני סוף השנה. אך השיפור הממוצע היה נמוך מהשיפור הממוצע של התלמידים שלא למדו באמצעות לומדה, ולא חזרו על החומר של שנים קודמות. יתרה מכך, לא נמצא כל שיפור במספר מדדים נוספים, שהחוקרים העריכו בתחילה כי ישתפרו: לא נרשמה עלייה במעורבות של התלמידים בלמידה, והפער בין התלמידים נשאר יציב, ולא הצטמצם.
מסקנת החוקרים היא כי חזרה על תוכן לימודי של שנים קודמות באמצעות לומדות, עבור תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים, היא אסטרטגיה שנשמעת מבטיחה, אך ככל הנראה אין בה לבדה די על מנת לצמצם את הפערים הלימודיים.
מקורות
Baloch, S., Kane, T. J., Scherer, E., & Staiger, D. O. (2021). The Uncertain Role of Educational Software in Accelerating Student Learning: Regression Discontinuity Evidence from Three Local Education Agencies. EdWorkingPaper No. 21-484. Annenberg Institute for School Reform at Brown University.
למידה מותאמת אישית לכל תלמיד, כל יום
Personalized Learning for Every Student Every Day
מאמר שהתפרסם בשנת 2014 בכתב עת של ארגון מורים אמריקאי גדול, מציג גישה שמטרתה התמודדות יסודית ומקיפה עם בעיית הפערים בהישגים הלימודיים. הפערים, הדגישו הכותבים ששימשו בתפקידים בכירים בקרן ביל ומלינדה גייטס, הם בעיה מרכזית בחברה האמריקאית. באופן תיאורטי, הם כותבים, לו ניתן היה להצמיד מורה מוכשר לכל תלמיד בארצות הברית, בעיית הפערים הייתה נמחקת, וכל תלמיד היה עשוי לממש את הפוטנציאל שלו. פתרון זה אינו מעשי, אך לדבריהם פיתוח של למידה מותאמת אישית (Personalized Learning) הוא אפשרי כיום, ועשוי להגשים את המטרה של צמצום פערים.
הכותבים מציגים דוגמה של פרוייקט מהסיליקון ואלי בסן פרנסיסקו, שבו לומדים תלמידים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות. לדוגמה, בחטיבת לימוד מתמטיקה של שעתיים, השיעור נפתח בהסבר של המורה אודות מושג מתמטי. בהמשך, התלמידים ניגשים למחשבים ומתחברים לרשימת-השמעה (Playlist) מותאמת אישית ליכולותיהם, שמאפשרת להם לתרגל את המושג שהוסבר על ידי המורה, ברמה מותאמת לרמתם, תוך חזרה לשיעורים קודמים ובהתבסס על הישגי עבר.
עבור תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים יש כאן פוטנציאל מיוחד, מציינים הכותבים, כיוון שהלמידה המותאמת אישית תמנע את גלישתם מחוץ למקצב הלמידה של כיתתם (כפי שעלול לקרות בכיתה גדולה), ותאפשר האצת הלמידה וסגירת פערים. הכותבים מדגישים כי למידה מותאמת אישית אינה אך ורק קשורה בפיתוחים טכנולוגיים, אלא היא קודם כל התייחסות לשאלות של הוראה ולמידה. גישה זו כוללת שימוש נרחב בחונכות, בקבוצות לימוד קטנות ובלמידה מבוססת פרויקטים.
גישת הלמידה המותאמת אישית צפויה לשנות את מיקומו של המורה בתהליך הלימודי של התלמיד. מתוך המחקר הקיים אודות התנסויות בגישה זו הכותבים מדגישים את תפקידו של המורה כמי שמסייע לתלמיד לקבוע יעדים ולעמוד בהם, ולצד זאת את תפקידו של המורה כ"אוצֶר" (Curator), כמי שמאתר חומרי לימוד המותאמים לתלמידיו ומשלב אותם בתוכנית האישית של כל תלמיד.
הכותבים מציגים במאמר מספר מקרי בוחן בהם בתי ספר עיצבו עצמם מחדש כמבוססים על למידה מותאמת אישית. ההשפעה היא חובקת כל, ומובילה לשינויים במערכת השעות, ביחסי התלמידים עם מורים וביחסים בינם לבין עצמם, וביחסם של התלמידים ללמידה. הכותבים מדגישים כי נדרש עוד חקר רב בנושא על מנת לפתח את הלמידה המותאמת אישית ולהפוך אותה לעיקרון המארגן של בית הספר. עם זאת, הם רואים בגישת הלמידה המותאמת אישית תקווה רבה לתיקון ליקויים במערכות חינוך.
מקורות
Childress, S., & Benson, S. (2014). Personalized learning for every student every day. Phi Delta Kappan, 95(8), 33-38.