כיצד משפיע אי-שוויון מגדרי על עבודתן של מורות?

ניתוח המידע שהתקבל מהמרואיינות איפשר לחוקרות לאפיין את חווית האימהות-מורות. הנושאים הבולטים שאותרו על ידי החוקרות:

העשרה הדדית בין התפקידים – היות האם מורה, משפיע בצורה חיובית על חוויות האימהות ומעשיר אותה, באמצעות מידע, למידה וניסיון. וכך גם להיפך, היות המורה אם בעצמה מעשיר את יכולותיה כמורה, מעניק לה יתרון בתקשורת עם הורי תלמידים ועוד. המרואיינות ציינו שלעתים העבודה מהווה יציאה חיובית מתפקיד ההורות. באופן כללי, ישנה הפריה הדדית בין התפקידים השונים.

צורך בתמיכה בתפקיד האימהות – מרואיינות ציינו את החשיבות של קבלת תמיכה כדי למלא את תפקידן, כפי שהן תופסות אותו, כאימהות. תמיכה זו נדרשת ממשפחה וחברים, מעמיתותיהן בבית הספר ומבית הספר בכלל. המרואיינות ציינו שהן אינן מרגישות שהן מופלות במקום העבודה בשל אימהותן, וייחסו לכך חשיבות רבה.

אתגר האיזון – המרואיינות ציינו קשיים רבים במציאת האיזון בין האימהות להוראה. בין האתגרים שעלו צוינו "תחושת נאמנות כפולה" הנגרמת מהאופי ההתנדבותי של חלק מהתפקידים – היכן להגדיל ראש ולקחת אחריות נוספת, בבית הספר שבו המרואיינת עובדת או בבית הספר של הבת שלה? כן צוינה היעדרה של מדיניות תומכת באימהות, עם דגש על "חופשת" לידה (12 שבועות) שאינה מספקת להחלמה. כמו כן צוין קושי בקשיחות של שעות העבודה וכן בהיקף העבודה – המרואיינות עבדו בממוצע כ-47 שעות בשבוע. תחושה נוספת שעלתה הייתה תשישות, כאשר המרואיינת שבה מעבודתה היא תשושה מכדי לתפקד ב"משמרת השנייה" (שעות אחר הצהריים בהן היא אמורה לתפקד כאם), תחושה שמובילה גם ל"אשמת האימהות" (Mommy Guilt).

נורמות חברתיות מאתגרות – המרואיינות ציינו שורה של אתגרים הנובעים מהנורמות החברתיות, ביניהם סטנדרטים מחמירים לאימהות טובה. מרואיינות ציינו: "מצופה ממך לעבוד ולהתפרנס, אך גם מצופה ממך להיות אמא במשרה מלאה". באותו הקשר צוין הקושי בחלוקה בלתי הוגנת של מטלות "המשמרת השנייה" בין בני הזוג, כאשר מצופה מהאישה ליטול חלק גדול יותר ממטלות הבית וההורות.

היבטים כלכליים – המרואיינות העלו אתגרים כלכליים הניצבים בפניהן, הקשורים בין היתר במשכורת הנמוכה יחסית של המורות, המקשה על הקיום היומיומי ומעיבה על המעמד המקצועי. זאת, לצד עלות גבוהה של הטיפול בילדיהן שלהן, במסגרות החינוך.

לדברי החוקרות הממצאים תומכים בעדויות מחקריות קודמות ליצירת מדיניות במקומות עבודה בכלל, ובחינוך בפרט, התומכת באימהות עובדות. מדיניות זו קשורה בשעות עבודה, בציפיות במקום העבודה, ובהעלאת שכר. כן מוזכרת קריאה לבני הזוג ליטול חלק שווה במטלות "המשמרת השנייה". המלצות אלו מקבלות משנה תוקף לדעת החוקרות בעקבות ההתמודדות עם מגפת הקורונה, אשר העצימה את הקושי לאזן בין דרישות ההורות ועבודת ההוראה.

מקורות

Hermann, M. A., Gorlewski, J., Brookover, D., Walsh, R., Kozachuk, L., Deitz, M., & Ciminelli, E. (2020). Policy, practice, and parenthood: a study of teacher mothers. Educational Studies, 1-19.

נמצא שללמידה המקוונת הייתה השפעה גדולה על עבודת ההוראה במספר תחומים. המרואיינות ראו אותה ככלי פדגוגי משמעותי. מהמחקר עלה כי ללמידה מקוונת השפעה חיובית משמעותית על הפיתוח המקצועי של המורות, כיוון שהיא מאפשרת להן להשתתף בקורסים לפיתוח מקצועי אחרי שעות העבודה, מהבית, ולפתח קהילות של מורים ומורות. הכלים הטכנולוגיים השונים העצימו מאד, להערכת החוקרות, את מידת התקשורת של מורות עם תלמידים והוריהם. מורות בילו חלק ניכר משעות אחה"צ בתקשורת עם תלמידים, הורים ועם בעלי תפקידים בבית הספר. 

המורות, רובן ככולן, ציינו כי מקום העבודה שלהן אינו תומך בהן כאימהות. הציפייה כי הן תשלמנה משימות הקשורות בעבודתן בשעות אחר הצהריים תוארה כמכעיסה ומתסכלת. הציפייה מהמורות להעצים השימוש בכלים טכנולוגיים לא עמדה לדבריהן בהלימה לתנאים הקיימים בבית הספר, לציוד שהועמד לרשותן או להכשרתן. המרואיינות הדגישו את הכירסום המתמשך של דרישות העבודה בזמנן הפנוי עם המשפחה, וציינו תופעות של תשישות. צוינה גם השפעה שלילית של התקשורת של המורות עם תלמידים והוריהם בשעות אחר הצהריים על התקשורת שלהן עם משפחותיהן. 

מתוך דברי המרואיינות, החוקרות ניסחו שלוש אסטרטגיות מרכזיות שנמצאות בשימוש כדי להתמודד עם אתגרים אלו. אסטרטגיה ראשונה היא הצבת גבולות ברורים בין זמן העבודה לזמן המשפחה. אסטרטגיה שנייה קשורה ביצירת קהילות תומכות של מורות, אשר מסייעות למורות לעבד ולהתמודד רגשית עם הלחצים הגוברים בעבודתן. אסטרטגיה שלישית קשורה בשיפור היכולות הטכנולוגיות, בדרך של למידה עצמית, אשר מסייעת – כך על פי ניתוח החוקרות – למורות לחסוך בזמן המוקדש למילוי דרישות העבודה בשעות שלאחר בית הספר.

מקורות

Weisberger, M., Grinshtain, Y., & Blau, I. (2021). How do technological changes in formal education shape the social roles of teachers who are mothers?. Teaching and Teacher Education, 103, 103344.