מהם היתרונות והגבלות של שימוש בגישת הטיוב במערכות חינוך?

האסטרטגיות נבדלות זו מזו בתשובותיהן לשאלות אלו, אך חלקן כוללות מספר קווי דמיון. עם זאת, כולן שואפות להיות מדעיות במובן זה שהן מבוססות נתונים, ומקדמות שינוי דרך ניסוי וטעייה, בתנאים שאותם ניתן לבקר ולשחזר. עורכי הגיליון מציינים כי מדעי טיוב האיכות (Quality Improvement) הם תוספת חדשה למדעי החינוך. 

שבע האסטרטגיות לטיוב חינוכי מוגדרות בגיליון כך: 

1. קהילות טיוב מרושתות, Networked Improvement Communities – קהילות של אנשי מחקר ומחנכים, אשר מתרכזות סביב בעיות מוגדרות ובוחנות אותן, תוך החלפת מידע ומשוב אודות פתרונות אפשריים. 
2. מחקר יישומי מבוסס מודל, Design-Based Implementation Research – בדומה לאסטרטגיה לעיל, גם כאן מדובר בשיתוף פעולה בין חוקרים ומחנכים סביב בעיות מוגדרות. הדגש באסטרטגיה זו הוא המודל הניצב במרכזו (ולא הקהילה של החוקרים והמחנכים), מודל שמתוכנן לפתור בעיה ספציפית בעיקר בתחום ההוראה.
3. "ביצועיזם", Deliverology – בהתבסס על גישה שפותחה בקנטאקי, ארה"ב, הומשגה אסטרטגיה שמחייבת את מקבלי ההחלטות לשאול כל הזמן: מה אנחנו מנסים להשיג? כיצד נשיג זאת? כיצד נדע אם אנחנו במסלול להשגת היעד, ואם איננו במסלול, מה בכוונתנו לעשות בעניין?
4. מדעי היישום, Implemantation Science – מדעי היישום שמים את הדגש על האופן שבו מיושמים רעיונות בפועל, כמקור להצלחה או כישלון של רפורמה. על מנת להעריך את הדרך הנכונה ליישם רעיון, יש חשיבות גדולה להבנת ההקשר התרבותי והחברתי הספציפי, ולתכנון מודל יישומי שמתאים להקשר זה. 
5. "רזון חינוכי", Lean for Education – אסטרטגיה זו יובאה לחינוך מתחום התעשייה, והיא שמה דגש על שביעות רצון מירבית של "הלקוחות", תוך צמצום עלויות תהליך "הייצור" והעבודה החינוכית. החוקרים מדגישים כי תתכן רלוונטיות לגישה זו רק בהקשר של אספקת ציוד טכנולוגי  ובחינת יעילותו בהקשרים חינוכיים. 
6. סיגמה 6, Six Sigma – השם לקוח מתהליך סטטיסטי שמטרתו איתור שונות בביצועים. המטרה של התהליך היא אחדות ברמת הביצוע לאורך כל המערכת. רעיון זה פותח כאסטרטגיה לשיפור חינוכי במילווקי, מתוך מטרה לזהות פערים במערכת החינוך ולצמצמם. 
7. סטייה חיובית, Positive Deviance – אסטרטגיה זו מתחילה בקביעת מטרות למערכת ואיתור הגורמים במערכת אשר משיגים יעדים ומטרות אלו בהצלחה הרבה ביותר (הנקראים כאן סטייה חיובית). הוקרת סיפורי הצלחה, למידתם והפצת הידע אודות שיטותיהם הם הבסיס לאסטרטגיה זו לשיפור חינוכי.

מקורות

LeMahieu, P. G., Bryk, A. S., Grunow, A., & Gomez, L. M. (2017). Working to improve: Seven approaches to improvement science in education. Quality Assurance in Education.

על פי המחקר, גישת השיפור המתמיד היא מונח גג לפתרון בעיות וביצוע רפורמות לטיוב שיכולות להתפשט במהירות וביעילות. בדרך כלל התהליך מתחיל בזיהוי ומיפוי המערכות ותתי המערכות השונות הרלוונטיות לבעיה מסוימת. לאחר יישום כלים שונים לניתוח ומחקר של הבעיה, צוות הממונה על יישום השינוי יתכנן רעיון (לרוב במסגרת פיילוט בקנה מידה קטן), ייישם את השינוי, ימדוד את השפעת השינוי ולאחר מכן יבחר לאמץ, להתאים או לנטוש את רעיון השינוי. מחזורים אלה המכונים גם PDSA (plan–do–study–act) נועדו להיות קצרים יחסית (בדרך כלל לא יותר מ 90 יום). גישה זו מתמקדת ב-"חדשנות מצטברת ממוקדת ומתמשכת" בניגוד לרפורמות גורפות ומרחיקות לכת.

החוקרת בחנה שני מחוזות בקליפורניה בהם יושמה גישת השיפור המתמיד בשנים האחרונות. מחקרה התמקד בשאלה כיצד באו לכדי ביטוי, במהלך מאמצי הטיוב של המחוזות, שני הגיונות מוסדיים סותרים: ההיגיון המוסדי שמעודד הישגיות ורמת ביצועים גבוהה אל מול ההיגיון המוסדי המבקש לקדם הוגנות, שוויון ומאבק בגזענות.

החוקרת מדגישה כי ההיגיון המוסדי הביצועי הושרש במערכות החינוך ברפורמות של העשורים האחרונים אשר הדגישו את העמידה ברף של הישגים וציונים (Standard Based Reforms). לעומת זאת, היגיון מוסדי המבקש לקדם הוגנות, שוויון ומאבק בגזענות הוא חידוש יחסי. הרפורמות שבוצעו בקליפורניה בעשור האחרון, ומהוות את ההקשר הנדרש להבנת הרפורמות במחוזות שנבחנו, שמו את השוויון וההוגנות כמטרות מרכזיות. החוקרת בחנה האם גישת השיפור המתמיד, על השיטתיות שבה והאינטנסיביות של בחינת השגת המטרות, קידמה את הטמעת ההיגיון המוסדי של הוגנות ושוויון?

שני המחוזות שנבחנו קיימו רפורמות לשיפור מתמיד שהיו להם מספר קווי דמיון, אך גם נבדלו זה מזה. הרכב האוכלוסיה השונה חייב את המחוזות לנקוט פתרונות שונים לאתגרים בפניהם ניצבו, מציינת החוקרת. המחקר התבסס על סדרת ראיונות שקיימה החוקרת עם מובילי מערכות החינוך במחוזות ובחינת הנתונים שנאספו בתהליך השיפור המתמיד.

הממצאים הראו, לדברי החוקרת, שהמחוזות הצליחו לשלב את ההיגיון המוסדי של שוויון והוגנות אל תוך הפעילות היומיומית, וזאת לצד ההיגיון המוסדי הביצועי. אולם, הצלחה זו לא הגיעה באופן ישיר מהשימוש בגישת השיפור המתמיד. החוקרת מציינת כי בכל מחוז נדרשה מנהיגות חינוכית משמעותית, אשר יצרה פתרונות מקומיים וייחודיים, על מנת להמשיג את השוויון בצורה המתאימה לאתגרי המחוז, ולהוביל את יישום ההיגיון המוסדי של שוויון והוגנות לנוכח התנגדויות.

מקורות

Bush-Mecenas, S. (2022). “The Business of Teaching and Learning”: Institutionalizing Equity in Educational Organizations Through Continuous Improvement. American Educational Research Journal, 59(3), 461-499.