כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

הממצאים מצביעים על התפקיד המרכזי שממלאים ההיבטים החברתיים, הרגשיים, הפדגוגיים והקוגניטיביים בחוויית המורים את ההוראה המקוונת. המורים דיווחו על חוויות רגשיות שליליות, ביניהן תסכול, בדידות ותחושות של לחץ. דגש רב בדיווחים הושם על הפגיעה בהיבט החברתי, הן בקשר עם התלמידים והן עם עמיתים למקצוע. בפרט, עלו בהיגדים מהממד החברתי, קושי לייצר חוויה של שליטה בהתנהלות החברתית בתהליך ההוראה, וכן תחושה קשה של חוסר אונים, המלווה את המורה באשר לעיסוק האמתי של התלמידים במהלך השיעור.

יתרה מכך, עולה כי היכולת לייצר אינטראקציות עם התלמידים ולזהות את החוויות הרגשיות שלהם נפגעה בהשוואה להוראה המסורתית, פנים-אל-פנים. המורים דיווחו גם על קושי בשימור מערכות היחסים עם עמיתים למקצוע, דבר שמשמעותו פגיעה במערכת התמיכה לה זוכה המורה כאשר ההוראה מתנהלת בבית הספר.

בהיבט הקוגניטיבי, בלט כי הסחות הדעת אליהן חשופים המורים במהלך השיעור רבות יותר בהוראה המקוונת בהשוואה להוראה פנים אל פנים. הסחות אלו מגיעות גם מבחוץ, כאשר המורה נאלץ להתמודד עם ההתנהלות המשפחתית בבתי התלמידים, המתרחשת ברקע השיעור, ואף עם ההתנהלות של משפחתו שלו. במחקר נמצא שגם הטכנולוגיה עצמה מהווה גורם להסחות דעת, למשל הסחות הקשורות לבעיות טכנולוגיות (ניתוקים ברשת, הפסקות חשמל ובעיות טכניות בהפעלת סביבות הלמידה המקוונות) וכן הצורך להפנות את הקשב לתלמידים המצויים מרחוק ושחלקם אינם נראים ("מסכים שחורים").

תמיכה לממצאים אלו הגיעה גם מבחינה מעמיקה של שאלון האתגרים הכרוכים בהוראה מקוונת מרחוק, שגילתה כי באופן כללי, המורים חווים את ההוראה המקוונת כשונה מאוד מהוראה פנים על פנים. הדבר עשוי להצביע על קושי בהיבטים אלו ובהתאם, להשפיע על ההעדפה העתידית של המורים ללמד באופן מקוון. למשל, מורה החש שהוא מסוגל לנהל שיעור ואינטראקציה עם התלמידים טוב יותר בכיתה, עשוי להעדיף את ההוראה בכיתה על פני הוראה מקוונת מרחוק. בנוסף, מצאו החוקרים כי ההיבט הרגשי בהוראה מקוונת מעסיק את המורים באופן משמעותי. במילים אחרות, הוראה מקוונת מציפה במורים רגשות שונים, הן חיוביים והן שליליים, שיש לתת עליהם את הדעת.

מאידך, בהיבטים הפדגוגיים דווקא מצטיירת תמונה חיובית יותר. מהממצאים עולה, כי לאחר תקופת ההלם הראשוני מההוראה המקוונת מרחוק, מורים רבים למדו להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניהם הריחוק מחד גיסא והטכנולוגיה מאידך גיסא, ואף דיווחו על רגשות חיוביים שליוו את ההוראה המקוונת.

היבטים של בעיות חברתיות ושליטה בסיטואציות חברתיות במהלך השיעור המקוון זכו לביטוי בולט במחקר. המורים דיווחו על ירידה בבעיות משמעת (בעיקר בזכות היכולת להשתיק את התלמידים בזום), עובדה שהקנתה להם תחושת שיפור באפקטיביות בהשוואה להוראה פנים אל פנים. כמו כן, המורים דיווחו כי בניגוד לחוויה הרגשית של התלמידים, אותה התקשו לזהות, הם הצליחו בזיהוי הקשב של התלמידים. מאידך, רבים מההיגדים ביטאו קושי לנהל את השיעור ללא היכולת "לחוש" את התלמידים.

בחינת הקשרים בין משתני המחקר הראתה כי לחוללוּת העצמית ולעמדות כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה יש תפקיד משמעותי בקשר להתמודדות עם ממדים רגשיים-חברתיים בהוראה מקוונת, בין אם חיוביים ובין אם שליליים. בפרט, ככל שהחוללות העצמית הייתה גבוהה יותר, והעמדות כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראה חיוביות יותר, חוו המורים יותר חוויות רגשיות חיוביות ופחות חוויות רגשיות שליליות. מעבר לכך, הם גם תפסו את ההוראה המקוונת כדומה יותר להוראה פנים אל פנים. במילים אחרות, חוללות עצמית גבוהה ועמדות חיוביות כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראה סייעו למורים בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים במעבר הפתאומי להוראה מקוונת מרחוק בזום.

לא נמצא כי פתיחוּת לשינוי בהוראה, תמיכה בית ספרית ומאפייני המורים (וותק, שעות הוראה מקוונת בשבוע) ניבאו באופן משמעותי את החוויות הרגשיות של המורים ואת האופן בו תפסו את הדמיון בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים. ממצאים אלו מעידים על כך שהניסיון "להקל" על המורים באמצעות הימנעות משימוש בכלים טכנולוגיים מגוונים או הפחתת שעות הוראה מקוונות, אינו צפוי לסייע בהתמודדות עם האתגרים שמציבה בפניהם ההוראה המקוונת. למעשה, ממצאי המחקר מציעים שההפך הוא הנכון. בהתאם לממצאי עבר עולה כי חשיפה חוזרת לכלים טכנולוגיים שונים, המלווה בתחושות חיוביות של הצלחה בשימוש במערכת, עשויה להיות קשורה באופן חיובי להעלאת תחושות המוטיבציה והחוללות העצמית של המורים, ובהתאמה לתחושות חיוביות של שליטה, ויכולת לקיים אינטראקציות יותר משמעותיות עם הלומדים.

מקורות

סידי, י., עשת, י., (2021). היבטים רגשיים-חברתיים בהוראה מקוונת בקרב מורים בכיתות ד' עד י' בתקופת הקורונה. לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.

המעבר ללמידה מרחוק פגע, על פי הערכות המורים, בהזדמנויות שניתנו לתלמידים לפתח מערכות יחסים. מורים ביטאו קושי עם "המסכים המוחשכים" של התלמידים שבחרו לא להפעיל מצלמה. קושי נוסף שהעלו המורים במחקר היה חוסר עקביות בנוכחות התלמידים. מורים תיארו חלק מהתלמידים כ"מנותקים" ותיארו קושי משמעותי ביכולת שלהם "להגיע" לכל התלמידים. קושי זה הועצם על רקע האירועים החריגים של תקופת הקורונה, שהשתלבו במתחים חברתיים ופוליטיים נוספים בארה"ב באותה תקופה. דווקא בעת שהתלמידים היו זקוקים למורים יותר מכל, מורים חשו קושי רב להתקרב אליהם בתנאי הלמידה מרחוק.

אולם, הממצאים מראים שחלק מהמורים הצליחו בכל זאת להתקרב לחלק מהתלמידים, ואף ליצור קשרים משמעותיים יותר מאשר קודם, בתנאי הלמידה פנים אל פנים. המחקר מיקד תשומת לב בקבוצת מורים זו ובחן מה איפשר בכל זאת את השיפור במערכות היחסים.

מורים שתיארו מערכות יחסים משופרות עם תלמידים הקדישו לאותם תלמידים תשומת לב אישית, אשר התבססה על דאגה ואמפטיה. תשומת הלב התבטאה בין היתר ביצירת מגוון דרכי למידה ומגוון דרכי תקשורת – כמו מפגשים אישיים מקוונים, או בקבוצות קטנות, לצד שיחות טלפון. במפגשים ניתן מקום לביטוי רגשי של התלמידים אודות הזמנים יוצאי הדופן והשפעתם. יצירת הקשר באופן הזה אפשרה למורים לראות את תלמידיהם מעבר לאופן שבו בדרך כלל נפגשו, תוך חשיפה גם למשפחותיהם של התלמידים. גם לכניסתם של התלמידים למרחב הפרטי של המורים, דרך עדשת מצלמת המחשב, הייתה כנראה תרומה לקשר המחוזק בין חלק מהמורים לחלק מהתלמידים.

Tackie, H. N. (2022). (Dis) Connected: Establishing Social Presence and Intimacy in Teacher–Student Relationships During Emergency Remote Learning. AERA Open, 8, 23328584211069525.