מהן ההשלכות של הרחבת השימוש בכוח עזר בחינוך?

מטרת מחקר זה, שהתפרסם בשנת 2020, הייתה לאפיין בצורה ברורה ומובהקת את תפקידם של אנשי כוח עזר חינוכי שתומכים בתלמידים עם קשיי תקשורת מורכבים (Complex Communication Needs – CCN) המשולב בכיתה שאיננה כיתת חינוך מיוחד. ניתן דגש מיוחד לשאלה כיצד שולב, אם בכלל, כוח העזר החינוכי בתוך הצוותים החינוכיים של הכיתה ובית הספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית, תוך בחינה מעמיקה של שלושה צוותים חינוכיים שכללו כוח עזר חינוכי (בשלושת המקרים מדובר היה בסייעת, שהצטרפה למורָה). החוקרות ריאיינו את הסייעת, את המורה, מורים לחינוך מיוחד המשולבים בצוות, גורמים נוספים בבית הספר, והורים של תלמידים. הראיונות נותחו על פי אמות מידה מחקריות על מנת לאתר נושאים חוזרים ומשמעותיים ביחס לכוח העזר החינוכי. בנוסף, התקיימו תצפיות על עבודת הסייעות עם התלמידים.

בשניים מהצוותים החינוכיים פעילות הסייעת לא הייתה משולבת בעבודת הצוות החינוכי הבית ספרי. באחד מהצוותים תפקידה תואר על ידי החוקרות כ"בלתי נראה" מבחינת רוב הצוות הבית ספרי, אך כן נמצא שהתקיימה תקשורת עקבית עם המחנכת של התלמידה הנתמכת. בצוות חינוכי אחר מצאו החוקרות שלא התקיימה כמעט כל אינטראקציה בין צוות בית הספר, לרבות המחנכת, ובין הסייעת. לעומת זאת, בצוות השלישי, הסייעת הייתה לחלק אינטגרלי מהצוות החינוכי. הסייעת השתתפה בחשיבה על התהליכים החינוכיים של התלמידה הנתמכת, השתלבה בישיבות הצוות ועמדה בקשר עם ההורים של התלמידה.

החוקרות מצאו קשר ישיר בין שביעות הרצון של כל המעורבים והמעורבות – הורים, אנשי הסגל, הסייעת עצמה – ובין השילוב של הסייעת בעבודת הצוות החינוכי. ככל הנראה, תפיסת הסייעת כחלק מהצוות החינוכי איפשרה הפרייה הדדית והובילה לתמיכה מוגברת בתלמידה עם קשיי התקשורת. החוקרות מציינות שתפקיד כוח העזר החינוכי עודנו מתפתח ואינו מוגדר דיו, אולם חשוב כי התפתחות זו תעשה כאשר הוא נתפס כחלק מהצוות החינוכי בבית הספר.

מקורות

Cole-Lade, G. M., & Bailey, L. E. (2020). Examining the role of paraeducators when supporting children with complex communication needs: A multiple case study. Teacher Education and Special Education, 43(2), 144-161.

הטיעונים בעד שילוב עוזרי הוראה מתמקדים באפשרות ליצור לתלמידות ותלמידים תכניות מותאמות באופן אישי. אחד היתרונות שמובילי מדיניות מציינים קשור בגיוס כוח אדם מגוון, שכן כוח העזר החינוכי מגוון יותר מבחינה אתנית מאשר סגל המורים. ישנם מספר מחקרים המעידים כי שילוב כוח עזר חינוכי הביא לשיפור בהישגים של תלמידים במתמטיקה וקריאה.

לצורך נייר המדיניות ניתחו חוקרי מכון אננברג מסדי נתונים פדרליים אשר בהם נאגר מידע רב אודות כוח העזר החינוכי בארה"ב החל משנת 1993. נתונים אלו הושוו לנתונים אודות מורים על מנת לבחון את מאפייני כוח העזר החינוכי, את הגורמים השונים המסבירים את התפתחות כוח העזר החינוכי ואילו צעדי מדיניות, ברמת המחוז, משפיעים על כוח העזר החינוכי.

נמצאה שונות גדולה בין מדינות ומחוזות בגידול מספר אנשי כוח העזר החינוכי, ובתגמול המשולם להם. נמצא שמחוזות שהראו גידול משמעותי במספר אנשי כוח העזר החינוכי היו גם בעלי שיעורים גבוהים יותר של תלמידים מרקע מוחלש ותלמידים עם מוגבלויות.

החוקרים ניתחו הסכמי משא ומתן קיבוצי וחוזי העסקה ממחוזות בתי הספר הגדולים ביותר בעשר המדינות המאוכלסות ביותר בארה"ב. ניתוח זה הראה את אסטרטגיות הפיתוח המקצועי של כוח העזר החינוכי. נמצאה שונות רחבה במדיניות בין מחוזות ומדינות, כאשר האיגודים משחקים תפקיד משמעותי בהגדרת המבנה והתוכן של מדיניות כוח אדם ברמת המחוז. נמצא כי אנשי כוח עזר חינוכי מקבלים פחות הזדמנויות לתפקידים משמעותיים בהשוואה למורים, וכי החוזים שלהם מספקים פחות תמיכה במקרה של הערכה מקצועית לא מספקת – כלומר, הם חשופים יותר לפיטורים ממורים.

מקורות

Bisht, B., LeClair, Z., Loeb, S., & Sun, M. (2021). Paraeducators: Growth, Diversity and a Dearth of Professional Supports. EdWorkingPaper No. 21-490. Annenberg Institute for School Reform at Brown University.