אילו השפעות היו לתקופת הקורונה על ילדים ועל נוער ברחבי העולם?

החוקרים מצאו עדויות רבות למגוון השפעות נפשיות של צעדי סגר על ילדים ומתבגרים. בין התוצאות השליליות של הסגרים ניתן למנות עלייה בשיעורי ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות, עלייה בתסמינים של בריאות נפשית לקויה, וירידה משמעותית ברווחה הנפשית של ילדים ומתבגרים. בנוסף לכך, קיימות ראיות סטטיסטיות לכך שהסגרים החמירו את הסיכון להתעללות בילדים בצורה משמעותית, ופגעו באיכות ובכמות השינה של ילדים ושל הורים.

בנוסף, נמצאו השפעות שליליות של הסגרים על התנהגותם של ילדים ומתבגרים מבחינה בריאותית. כך, למשל, נמצא כי פעילותם הגופנית של הילדים והמתבגרים פחתה מאוד בעת הסגר, ולעומת זאת זמן הצפייה במסכים והשימוש במדיה החברתית שלהם עלה משמעותית. בנוסף נמצא כי לפחות בחלק מהמדינות עלתה במהלך הסגרים רמת הצריכה של אוכל לא בריא (ואוכל בכלל). מחקר מארצות הברית הצביע על עליה כללית בהשמנת יתר אצל ילדים.

ויינר ושותפיו מציינים כי המחקרים שסקרו לא אפשרו אבחנה בין התוצאות של סגירת בתי הספר, לבין תוצאות של אירועים רחבים יותר כגון סגירת המשק, או בכלל קיומה של מגיפה כלל עולמית. מסיבה זו לא ברור אם השארת בתי הספר פתוחים הייתה אכן משפרת את מצבם של התלמידים. עם זאת מהעדויות הקיימות עולה בברור פגיעה משמעותית ברווחתם ובריאותם הנפשית והגופנית של ילדים ובני נוער במהלך התקופה שנבחנה.

מקורות

Viner, R., Russell, S., Saulle, R., Croker, H., Stansfield, C., Packer, J., & Minozzi, S. (2022). School Closures During Social Lockdown and Mental Health, Health Behaviors, and Well-being Among Children and Adolescents During the First COVID-19 Wave: A Systematic Review. JAMA pediatrics.

המחקר עוקב אחרי 450 ילדים מיפן (מגיל לידה עד 9), ב-3 נקודות זמן. הראשונה – במהלך הסגר הראשון, השנייה – שישה חודשים לאחר מכן, בתקופת רגיעה יחסית מבחינת המגפה בה הילדים לא היו בסגר, והשלישית – ארבעה חודשים אחרי כן. מטעמים טכניים, לא בוצע מעקב בנקודת הזמן השלישית על פעוטות מגיל 0-3. כלי המחקר הוא שאלון שמילאו הורי הילדים. בשאלון נשאלו ההורים אודות ההתנהגות של הילדים מבחינה חברתית, החיים החברתיים שלהם ומידת הקרבה שלהם להוריהם ולעמיתיהם. כמו כן נאסף מידע רקע דמוגרפי אודות הילדים ומשפחתם.

לגבי ההתנהגויות החברתיות של הילדים, נמצא כי ילדים בכל הגילים הפגינו יותר התנהגויות בעיתיות במהלך הסגר מאשר לאחריו. הממצא הזה השתמר גם בנקודת הזמן השלישית – אולם רק לגבי ילדי הגן[1]. בנוגע לרמת הקרבה של הילדים לאחרים, נמצא כי בקרב בני כל הגילים רמת הקרבה המדווחת להורים הייתה גבוהה יותר בנקודת הזמן הראשונה – במהלך הסגר – מאשר בנקודת הזמן השנייה. בנוסף, רמת הקרבה הנתפסת לעמיתים (Peers) עלתה בין נקודת הזמן הראשונה לשניה עבור כל קבוצות הגיל. בין נקודת הזמן השנייה לשלישית היה הבדל בין קבוצות הגיל שנבדקו: רמת הקרבה להורים עלתה אצל ילדי הגן וירדה אצל ילדי בית הספר. לבסוף, רמת הקרבה לעמיתים עלתה בין נקודת הזמן השניה לשלישית אצל כל הילדים שנסקרו.

החוקרים מסכמים כי המחקר מדגים כיצד שינוי בסביבה החברתית והמשפחתית משפיע באופן משמעותי על היחסים החברתיים וההתנהגות החברתית של ילדים בגילים שונים. מממצאי המחקר נראה כי הסגר החברתי השפיע באופן שונה על ילדים בגילים שונים, וכי הוא השפיע יותר על רמת הקרבה הנתפסת שלהם להוריהם ולעמיתיהם מאשר על ההתנהגות החברתית שלהם.

[1] ילדי בית הספר הפגינו גם הם יותר התנהגות בעייתית בנקודת הזמן השלישית, אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית ולכן לא ניתן היה לשלול את האפשרות שהממצא הוא מקרי – תוצאה של בחירת המדגם ולא של שינוי אמיתי באוכלוסייה הנחקרת.

מקורות

Hagihara, H., Yamamoto, N., Meng, X., Sakata, C., Wang, J., Watanabe, R., & Moriguchi, Y. (2022). COVID-19 school and kindergarten closure relates to children's social relationships: a longitudinal study in Japan. Scientific Reports, 12(1), 1-11.