חזרה לרשימה
ויכוח עתיק יומין המלווה את הבנת נפש האדם נסוב סביב מה משפיע יותר – הגנטיקה והתורשה או הסביבה והחינוך (באנגלית, Nature Vs. Nurture). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שמעידים שהתשובה היא: זה מורכב.
המחקר הראשון בחן זוגות של תאומים, בעלי מטען גנטי זהה כמעט לגמרי, ואת האופן שבו סביבתם משפיעה עליהם. נמצא כי גם תאומים עשויים להגיב באופן שונה לסביבה זהה, אך תוצאה זו עשויה להיות מוסברת לעתים במשתנים נוספים. המחקר השני מראה שהשפעת הסביבה על ילדים אינה תכונה בעלת מאפיינים כלליים, הגורמת לילדים מסוימים להיות מושפעים מכל גירוי סביבתי. ילדים עשויים להיות מושפעים מגירוי סביבתי מסוים, אך לא מאחר.
האם פרטים שונים רגישים לסביבות שונות? הבדלים אינדיבידואלים ברגישות להשפעת ההורים, העמיתים והסביבה הבית-ספרית על התנהגות מחצינה וביטוייה הגנטיים וההתנהגותיים
מה משפיע על התנהגותו של מתבגר – הסביבה או הגנטיקה? שאלה זו עמדה בלב מחקר שנעשה בישראל בהשתתפות כ-1,440 תאומים בני 11 עד 13. לצורך המחקר בחנו החוקרים את מידת הנטייה של הילדים לרגשות שליליים (Negative Emotionality). בהמשך עקבו החוקרים, באמצעות שאלונים שמולאו במספר סבבים של איסוף מידע, אחר שלושה היבטים של סביבתם החברתית: עד כמה זכו לתמיכה הורית (שאלונים בחנו את מספר העימותים עם הורים וכיו"ב), עד כמה זכו לתמיכה מחבריהם בקבוצת השווים וכן מאפיינים של אקלים בית הספר. בנוסף לכך נאספו, באמצעות שאלונים, נתונים שאמדו את התנהגות מוחצנת מסוג אי ציות, מצבי רוח משתנים, ואגרסיביות מילולית ופיסית – של זוגות התאומים.
החוקרים מצאו קשרים שונים בין סביבתם של התאומים ובין התנהגותם. כך, לדוגמה, התברר שמתבגרים בעלי נטייה טבעית לרגשות שליליים נטו פחות להתנהגות מחצינה כאשר הם זכו לתמיכה הורית גבוהה. לעומת זאת מתבגרים בעלי נטייה טבעית נמוכה לרגשות שליליים הראו עלייה בהתנהגות המוחצנת מהסוג שנמדד במחקר בתנאים מסוימים, גם כאשר זכו לתמיכה הורית רבה.
העובדה שהמחקר נעשה על זוגות תאומים איפשרה לחוקרים לאתר קשרים בין גנטיקה, סביבה והתנהגות. על בסיס השאלונים שמולאו על ידי ההורים, הגדירו החוקרים את הסביבה המשותפת לזוג התאומים, ואת הסביבה שאינה משותפת. ניתוח זה איפשר להם לבחון האם הסביבה המשותפת משפיעה באופן שונה על התאומים, למרות הקרבה הגנטית ביניהם?
הממצאים הראו כי ההשפעה של הסביבה הלא משותפת על ההתנהגות המחצינה של המתבגרים הייתה רבה יותר ככל שנטייתו של המתבגר לרגשות שליליים הייתה רבה יותר. עם זאת, נמצאה שונות רבה בין המתבגרים שלא הראו נטייה לרגשות שליליים, בתגובתם לאקלים בית ספרי שלילי. חשיפה לבריונות בבית הספר השפיעה בצורה שלילית יותר על מתבגרים אלו, מאשר על מתבגרים עם נטייה לרגשות שליליים.
החוקרים מסכמים כי הקשר בין גנטיקה, סביבה והתנהגות הוא מורכב ודורש ביאור נוסף. פרטים בעלי גנטיקה זהה עשויים להגיב באופן שונה לסביבה זהה. המחקר מדגיש את הבעיתיות שבשימוש בממוצע ונתונים סטטיסטיים לצורך הבנת ההשפעה של תנאים סביבתיים על פרטים. החוקרים מדגישים את החשיבות שבשימת לב למאפייני הפרטים, על מנת להתאים אליהם את הסביבה החינוכית. לשיטתם, יש להמנע מתפיסה של התערבות חינוכית אחת, זהה לכולם.
מקורות
Markovitch, N., Kirkpatrick, R. M., & Knafo-Noam, A. (2021). Are Different Individuals Sensitive to Different Environments? Individual Differences in Sensitivity to the Effects of the Parent, Peer and School Environment on Externalizing Behavior and its Genetic and Environmental Etiology. Behavior Genetics, 51(5), 492-511.
רגישות דיפרנציאלית 2.0: האם אותם ילדים רגישים באופן שונה לגירויים סביבתיים שונים
חוויות זהות משפיעות באופן שונה על ילדים שונים, כך ידוע מהספרות המחקרית. החוקרים בלסקי, ז'אנג וסיילר ביקשו להעמיק את ההבנה אודות השפעת הסביבה על ילדים. האם פתיחות להשפעה סביבתית היא תכונה כללית, המאפיינת ילדים מסוימים, או שילדים שונים מושפעים באופן שונה מסוג מסויים של גירוי סביבתי, אך לא מאחר.
לצורך המחקר נעשה שימוש בנתוני אורך של המכון הלאומי לבריאות וטיפוח ילדים בארה"ב, הכולל מדגם גנטי של המשתתפים בו. החוקרים בחנו שני סוגים של השפעות סביבתיות: ההשפעה של איכות הטיפול במסגרות בגיל הרך, וההשפעה של כמות השעות בהן נמצא הילד בטיפול במסגרות בגיל הרך. ההשפעה הראשונה ידועה בספרות כמשפרת יכולות טרום אקדמיות, והשניה ידועה כמעלה את הסיכון לבעיות התנהגות בהמשך. בנוסף, בוחנים בלסקי ושותפיו שלושה מאפיינים גנטיים הידועים כמגדילים את הרגישות להשפעות סביבתיות.
נמצא כי המידה בה ילדים הושפעו מסוג אחד של חשיפה סביבתית לא הייתה קשורה למידה בה היו מושפעים מהסוג האחר של החשיפה הסביבתית. כלומר, ילד היה יכול להיות מושפע מאוד מאיכות הטיפול במסגרת בגיל הרך, אך לא להיות מושפע כלל מכמות הטיפול באותה מסגרת, ולהפך. הממצאים הללו מצביעים על כך שהתכונה של מושפעות מהסביבה אינה תכונה כללית – מושפעות מכל סביבה – אלא שילדים רגישים באופן שונה לסביבות שונות.
החוקרים מצאו כי מספר מאפיינים גנטיים נקשרו, במידה חלשה, עם הנטייה להיות מושפע מהסביבה. כלומר נמצא דימיון מסויים במאפיינים הגנטיים של ילדים שהושפעו מהסביבה באופן דומה.
המחקר בחן גם האם הרקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים הילדים יכול להסביר את מידת המושפעות שלהם מהסביבות השונות. ההשערה הייתה כי ילדים המגיעים מרקע חברתי כלכלי נמוך יותר יפיקו תועלת רבה יותר מטיפול איכותי במסגרות בגיל הרך מאשר אלו המגיעים מרקע מבוסס. אולם, במחקר לא נמצא קשר בין הרקע החברתי כלכלי ממנו מגיעים הילדים לבין הנטייה שלהם להיות מושפעים מאיזה שהוא סוג של חשיפה סביבתית.
מקורות
Belsky, J., Zhang, X., & Sayler, K. (2021). Differential susceptibility 2.0: Are the same children affected by different experiences and exposures?. Development and Psychopathology, 1-9.