מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

מגמות אלו הובילו על פי המחקר לפערים משמעותיים ברמת החינוך שניתן לתלמידים המגיעים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, לבין כאלו המגיעים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך בזמן הקורונה. הסקירה מצביעה, למשל, על כך שבמחוזות חינוך בהם קיים אחוז גבוה יותר של תלמידים המגיעים ממשפחות מעוטות יכולת בארה"ב, המורים לימדו בממוצע פחות שעות במהלך הסגר, ובתי הספר חזרו מאוחר יותר ללמידה רגילה או היברידית.

על מנת לבחון את ההשפעה האפשרית של פערים אלו בגישה לחינוך על התלמידים פונות כותבות המאמר לשני מקורות: מחקרים אודות היעדרות כפויה מבית הספר בעבר ומחקרים ראשוניים אודות השפעת המגיפה כיום. מחקרי עבר הראו שבמקרים של סגירת בתי ספר בשל אסון, כמו גם בחופשות הקיץ, נוצרים פערים בהתקדמות בלמידה בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, לטובת אלו מהמעמד הגבוה. בנוסף, מחקרים מראים שתלמידים שלמדו בלמידה וירטואלית בלבד הגיעו בעבר להישגים פחות טובים מאשר תלמידים שלמדו פנים אל פנים. עיון במחקר המועט והראשוני הקיים אודות השפעת המגיפה מראה כי הפערים הללו אכן נוצרים, אך הם קטנים ממה שהיה ניתן לצפות לאור הידוע ממחקרי העבר בנושא זה.

למרות התחזיות הקודרות, החוקרות טוענות כי לטווח הארוך קיימות מספר סיבות לאופטימיות זהירה: ראשית -יוזמות מקומיות רבות של מורים וההסתגלות המהירה שלהם ללמידה מרחוק מצביעות על המורים כמשאב מרכזי בהתמודדות אפשרית עם פערים לימודיים. שנית – יוזמות של משפחות, ובעיקר משפחות מעוטות יכולת, ללמידה משותפת תרמו לצמצום פערים. לבסוף, הן הטכנולוגיה החינוכית והן היכולת של מורים לנצל אותה השתפרו מאוד כבר במהלך החודשים הראשונים למגיפה, וייתכן שניתן יהיה לנצל עובדה זו כדי למנף את הטכנולוגיה לטובה גם בעתיד.

מקורות

Hamilton, L. S., & Ercikan, K. (2022). COVID-19 and US schools: Using data to understand and mitigate inequities in instruction and learning. In Primary and secondary education during Covid-19 (pp. 327-351). Springer, Cham.

מחקרים קודמים מראים כי האופטימיות באשר למעבר ללמידה מתווכת טכנולוגיה (כמו זה שנעשה בעקבות הסגר) לא הייתה מוצדקת. ברוב המקרים, טכנולוגיות חדשות לא השתלבו במערכת החינוך באופנים ששינו מהותית את דרכי הלמידה, ולעיתים אף הגדילו פערים חברתיים-כלכליים בהישגי הלמידה. אחד ההסברים לכך הוא ששימוש בטכנולוגיה חינוכית מוטבע ותלוי בהקשרי השימוש בה. ניצול היתרונות הטכנולוגיים תלוי בדרך בה מפרשים המורים, התלמידים והוריהם את היתרונות הללו וביכולתם לעשות בהם שימוש.

מניתוח הראיונות עולה כי הנגישות של הלמידה מרחוק (ושל טכנולוגיה בכלל) לא קשורה רק בזמינות תשתיות טכנולוגיות (מכשירים, רשת אינטרנט). משפיעות לא פחות הן התשתיות החברתיות, התרבותיות וההשכלתיות בקהילה ובבתי הספר. לדוגמא השאלה האם יש מי שיודע לתפעל תקלות מחשוב חשובה לא פחות מאשר האיכות והכמות של הציוד הטכנולוגי שבנמצא. ממצא נוסף שעלה מהראיונות הוא שהתפקיד של בית הספר התרחב הן בקרב בתי הספר בחברה היהודית, והן בקרב בתי הספר בחברה הערבית בעקבות המשבר. הצוותים החינוכיים של בתי הספר לקחו אחריות על התלמידים והקהילה והגבירו את מעורבותם בנעשה בבתי התלמידים. נמצא כי בית הספר נתפס כבעל תפקיד מרכזי בחברה גם כאשר שעריו הפיזיים נסגרים. אופי תפקידו המורחב של בית הספר היה קשור במידה רבה במאפיינים סוציו-אקונומיים וביחס בין הקהילה למוסדות מדינתיים.

מהראיונות עלה גם ששימוש אפקטיבי בפלטפורמה הטכנולוגית שקיימת בבתי הספר לצורך ניהול וארגון הלמידה, מהווה מפתח להבנת דרכי ההתמודדות של בתי הספר עם המשבר לא רק ברמה הטכנית, אלא גם כהתמודדות עם שאלות של נגישות, ניהול ותפיסת תפקיד בית הספר והאחריות שלו כלפי הקהילה.

בבחינת ההבדלים בין בתי הספר היהודיים לערבים עלה מהראיונות כי ההרחבה של תפקיד בית הספר באה לידי ביטוי במיוחד במוסדות החינוך במזרח ירושלים. החוקרים משערים כי הגורם לכך הוא המעמד החברתי–כלכלי-פוליטי הייחודי של התושבים שם. מעמד זה הבליט את תפקיד בתי הספר במזרח העיר כגוף הנותן מענה בשעת משבר לקהילה אותה הוא משרת. בתי הספר, לעומת גורמים עירוניים או מדינתיים אחרים, נתפסו פחות כגורמים "מטעם השלטון" ולכן זוכים ליותר אמון ולהתנגדות פחותה.

מקורות

רמיאל, ח., טל, ה., דישון, ג., מחאג'נה, ו., וריסימו-ינאי, י., הקשרים תרבותיים-חברתיים של ארגון הוראה ולמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיה בתקופת חירום: בתי ספר יהודים ובתי ספר ערבים בירושלים, לשכת המדען הראשי – משרד החינוך.