מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?

share
שתפו עמוד:
אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?
פורסם בתאריך: 23.2.22
נושא: חינוך בלתי פורמלי, מדיניות ומנהל, מורות ומורים, פדגוגיה רלוונטית תרבות, פערים ואי שוויון, קבוצות מיעוט
השתתפו בכתיבת הסקירה: בושריאן, ע., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

מערכת החינוך האמריקאית עושה מאמצים רבים בעשור האחרון על מנת לגוון את סגל ההוראה שלה, מבחינת מוצא המורים, זאת על בסיס מחקרים שמראים כי היותו של מורה מקבוצת מיעוט, צפויה להביא לשיפור בהישגים ובמדדים חברתיים ורגשיים של תלמידים מקבוצות מיעוט.

הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בארה"ב מציגה שני מחקרים שנעשו בארה"ב שהעמיקו את ההבנה של תופעה זו. המחקר הראשון מראה שההשפעה החיובית מושגת לא רק על ידי מורים. גם כאשר אנשי סגל שאינם מורים, כמו סגל מנהלי או יועצים, מגיעים מקבוצת מיעוט, ישנה השפעה חיובית על הישגי תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. המחקר השני, מראה שמורים מקבוצת מיעוט משפיעים לטובה על תלמידים מאותה קבוצת מיעוט, אך שההשפעה זו תלויה גם בגיוון של הכיתה.

גיוון של הסגל המקצועי בבתי הספר ותוצאות חינוכיות: הגברת הבנתנו את ההשפעה של התאמה במוצא האתני על החינוך

Professional Staff Diversity and Student Outcomes: Extending our Understanding of Race/Ethnicity-Matching Effects in Education

מחקרים מראים באופן עקבי כי כאשר תלמידים מקבוצות מיעוט לומדים בכיתות אותן מובילים מורים מאותן קבוצות מיעוט, הישגיהם טובים יותר. אחד ההסברים הרווחים לתופעה זו הוא ההשפעה החיובית שיש למורים בני קבוצת המיעוט על תלמידים מאותה קבוצה, כמודל חיובי לחיקוי עבור תלמידים אלו. בלאזאר ולאגוס בחנו, במאמר שהתפרסם ב-21', את ההשפעה של חשיפת התלמידים לאנשי סגל מקבוצת המיעוט שלהם שאינם מורים, כמו למשל סגל מינהלי או יועצים חינוכיים בארה"ב.

כדי לבחון את ההשפעה של החשיפה לאנשי סגל שאינם מורים נעשה שימוש בנתונים מנהליים ממדינת מרילנד שבארה"ב. הנתונים כללו ציוני תלמידים לאורך 7 שנים, וכן מאפיינים דמוגרפיים של התלמידים, המורים, ואנשי הסגל שאינם מורים. החוקרים בחנו את הקשר בין הישגי התלמידים (החוקרים התמקדו בציון בבחינת סוף שנה במתמטיקה) והתנהגותם (על בסיס מספר הערות המשמעת שנרשמו להם) ובין שיעור המורים בבית הספר מהקבוצה האתנית של התלמידים, לצד שיעור אנשי הסגל שאינם מורים מהקבוצה האתנית של התלמידים.

ממצאי המחקר מעידים על כך שתלמידים אפרו-אמריקאים ותלמידים היספאניים הגיעו להישגים גבוהים יותר בתחום המתמטיקה בבתי ספר בהם שיעור גבוה יותר של אנשי הסגל שאינם מורים היו מאותו מוצא אתני כמו שלהם. כך גם לגבי התנהגותם של התלמידים – בבתי ספר עם שיעור גבוה יותר של אנשי סגל מקבוצות מיעוט, חלה ירידה במספר הערות המשמעת שנרשמו לתלמידים מאותן קבוצות מיעוט.

החוקרים ציינו כי ממצאים אלו איששו את ההשערה כי ההשפעה עוברת דרך היות אותם אנשי סגל מודל חיובי לחיקוי. תלמידים מקבוצת הרוב, יש לציין, לא הושפעו לרעה מקיומו של אחוז גבוה יותר של אנשי סגל מקבוצות מיעוט. יצויין כי שיעור אנשי הסגל (מורים ושאינם מורים) שהיו מקבוצת הרוב היה גבוה בהרבה מאשר אלו מקבוצות המיעוט בכל בתי הספר.

כותבי המאמר מציינים כי ממצאי המחקר תומכים במאמצים של רשויות בארה"ב לגייס למערכת החינוך אנשי סגל – מורים ואנשי סגל שאינם מורים – ממוצא אתני מגוון.

מקורות

Blazar, D., & Lagos, F. (2021). Professional staff diversity and student outcomes: Extending our understanding of race/ethnicity-matching effects in education. EdWorking Paper No. 21, 500.

בחינת השפעה של התאמת המוצא האתני של תלמידים ומורים, והשפעת המגוון האתני בכיתה, על כישורים רגשיים, חברתיים ואקדמיים של תלמידים

The Effect of Teacher–Child Race/Ethnicity Matching and Classroom Diversity on Children's Socioemotional and Academic Skills

קבוצות המיעוט הגדולות ביותר בארה"ב הן אפרו-אמריקאים והיספאניים. אולם, אוכלוסיית המורים בארה"ב אינה משקפת את הרכב האוכלוסייה. מחקרים מראים כי רוב מכריע של המורים בארה"ב הם מקבוצת הרוב, ומספר המורים מקבוצות מיעוט עלה אך מעט בעשורים האחרונים. הפער בהישגים בין תלמידים בקבוצת הרוב ובקבוצות המיעוט אף הוא חלק מהמציאות המורכבת בארה"ב. מחקרים קודמים הראו שכיתות בעלות הרכב אוכלוסייה מגוון תורמות לצמצום הפער הזה. מרכיב חשוב נוסף שהתברר במחקר כמצמצם פערים הוא המורה – כאשר המורה הוא מקבוצת המיעוט של התלמיד, הסיכוי לשיפור בהישגיו של התלמיד מקבוצת המיעוט עולה.

מחקר זה, שהתפרסם ב-2020, שואף להעמיק את ההבנה הקיימת אודות השפעת המוצא של המורה על הישגי התלמידים בכיתה מגוונת. ההסבר התיאורטי, המשמש כמצע למחקר, הוא תיאוריית ההתאמה התרבותית (Cultural Synchrony Hypothesis). על פי תיאוריה זו, יכולתו של מורה מקבוצת מיעוט להבין את תרבותו של תלמיד מקבוצת מיעוט, ואת הקשיים הנובעים מתרבות זו, היא הגורם המרכזי שמאפשר למורים אלו לסייע לתלמידים מקבוצת המיעוט שלהם. על פי תיאוריה זו, האפקט אינו קשור בהיות המורה חלק מקבוצת מיעוט כלשהי, ולכן מורה ממוצא היספאני לא ישפיע על תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי באותה צורה, ולהפך.

224 מורים, מ-36 בתי ספר יסודיים בעלי הרכב אתני מגוון משכונות במצב סוציו-אקונומי נמוך בניו-יורק, השתתפו בניסוי. המורים מילאו שאלונים בתחילת השנה ובאמצע השנה אודות תלמידיהם. השאלונים כללו את ההערכה של המורים להישגיהם הלימודיים ונתונים נוספים לגבי התנהגותם של התלמידים: מעורבות בשיעורים, נוכחות, מוטיבציה, כישורים חברתיים ועוד. על בסיס המידע המינהלי של העיר ניו יורק נותחו הנתונים לפי משתנים אתניים.

התאמה בין מורים לתלמידים מבחינה אתנית הביאה להשפעה חיובית בשורה של מדדים חברתיים – כמו מוטיבציה ומעורבות בשיעורים, וכן בהישגים לימודיים גבוהים יותר. הגיוון של התלמידים בכיתה נמצא בקשר עם שיפור בהישגים בקריאה ונושאים נוספים, אך גם קושר לעלייה בעימותים בין תלמידים ומורים ולהעדרויות רבות יותר. ככל שהכיתה הייתה מגוונת יותר ההשפעה השלילית של אי התאמה בין המוצא של המורה למוצא התלמיד הייתה נמוכה יותר.

עם זאת מורים מקבוצת מיעוט מסויימת גילו קשיים עם תלמידים מקבוצות מיעוט אחרות, בצורה דומה למורים מקבוצת הרוב. ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא שתלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי נקלעו לעימותים רבים יותר, בממוצע, מתלמידים ממוצא אחר, עם כל המורים בהתעלם ממוצאם.

החוקרות מסכמות את המחקר בקביעה כי תלמידים מקבוצות מיעוט חווים קשיים במערכת החינוך האמריקאית. מורים מקבוצות מיעוט מצמצמים את הקשיים הניצבים בפני תלמידים אלו בדרכים שונות. המחקר מצביע על הצורך להרחיב את המאמצים לגייס מורים מקבוצות מיעוט ולשלבם בכיתות מגוונות.

מקורות

Rasheed, D. S., Brown, J. L., Doyle, S. L., & Jennings, P. A. (2020). The effect of teacher–child race/ethnicity matching and classroom diversity on children's socioemotional and academic skills. Child Development, 91(3), e597-e618.