חזרה לרשימה
תהליכי שינוי של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים נקראים פעמים רבות Turnaround Schools, כלומר בתי ספר שעוברים מהפך. נשאלת השאלה, איך עושים שינוי זה, ומשהושגו מטרות השינוי, איך ניתן לשמר את ההצלחה לאורך זמן?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשינוי ומהפך של בתי ספר בארצות הברית. המחקר הראשון עקב אחר ניסיונה של טנסי להפקיד את תהליך השינוי בידיהם של ארגונים חינוכיים פרטיים, ומצא קשיים ביישום גישה זו. המחקר השני סקר את המחקר הקיים אודות מנהיגות חינוכית כדי לאתר פרקטיקות מנהיגותיות המתאימות לשלב השינוי הראשוני, וכאלו שמתאימות לשלב השיפור המתמשך.
בתי ספר שעוברים לזיכיון לצורך שיפורם: הגיונות מוסדיים סותרים במחוז ההישגי של טנסי
בשנת 2010, הועבר חוק בבית הנבחרים של מדינת טנסי שבארצות הברית, אשר הסמיך את משרד החינוך המדינתי לאתר את בתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים ביותר במדינה, ולאחדם לכדי מחוז חינוכי אחד. כך הועברו בתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים מהמחוזות בהם פעלו עד אותה עת ואוחדו למחוז בניהול מדינתי תחת השם Achievment School District. על פי החוקרים, מטרת המחוז הייתה לעשות רפורמה חינוכית משמעותית בבתי הספר הללו (המכונה Turnaround). על פי תפיסת המחוז, האמצעי המרכזי להשגת מטרה זו הוא העברת בתי הספר מניהול ציבורי לשיטת הצ'ארטר (Charter schools).
שיטת הצ'ארטר מבוססת על העברת הניהול לגוף פרטי – אשר עשוי להיות גוף עסקי למטרות רווח או גוף ללא מטרות רווח. בשיטה זו המימון של בית הספר נותר ציבורי, אך הניהול בפועל נעשה בידי הגורם הפרטי, לעתים תוך הקלות בפיקוח המדינתי.
המחקר עקב במשך מספר שנים אחר ששה גופים פרטיים אשר נענו לקולות הקוראים של המחוז בטנסי וניהלו בתי ספר במחוז. המחקר כלל מאות ראיונות עם עשרות בעלי תפקידים במחוז, בארגונים החינוכיים ובבתי הספר. החוקרים ביקשו לאתר את ההגיונות המוסדיים אשר פועלים בקרב הגורמים השונים שהניעו את הרפורמה.
מסקנת החוקרים היא שבמפגש בין המדינה, הארגונים החינוכיים, בתי הספר והקהילות שסובבות אותו מתקיים מנעד שלם של הגיונות מוסדיים, שלעיתים סותרים זה את זה. גופי הזיכיון פועלים בדרך כלל במסגרת שהחוקרים הגדירו כהגיון מוסדי של שוק. הם מציעים שירותים, ולכן הם דואגים לתדמיתם השיווקית ולהשפעה שיש לאירועים מקומיים על תדמיתם. הארגונים הללו בדרך נוטים לקדם תוכנית לימוד ייחודית המתמקדת בתחום מסויים (כמו במדעים או אומנויות) ומאפשרת להם פעמים רבות לקיים מדיניות של בחירת תלמידים.
אולם, על פי החוקרים היגיון מוסדי זה של הגופים הפרטיים נמצא במתח עם ההיגיון המוסדי של המדינה שיזמה את הרפורמה, על מנת לקדם הכלה של כלל התלמידים ושיפור ההישגים בכל חלקי האוכלוסייה. כך גם נוצר מתח עם הקהילה הסובבת את בית הספר, שרואה בבית הספר מקום להתמודדות עם אתגרים חינוכיים וחברתיים – ולא רק לשיפור הציונים של התלמידים.
החוקרים מציינים כי המחקר מראה על כך שהעברת האחריות החינוכית לגופים לא מדיניתיים מהווה אתגר לא פשוט, אשר לא בהכרח תורם להתמודדות בקידום בתי ספר בעלי הישגים נמוכים. כדי להתמודד עם המתחים שנוצרים בגלל הגיונות מוסדיים סותרים, טוענים החוקרים, נדרש גוף בעל יכולות ארגוניות גבוהות, חזון מקיף וראייה ארוכת טווח. החוקרים טוענים כי גוף שכזה עשוי ליישב את הסתירות באופן שנותן מענה מיטבי לאתגר מן הסוג הזה.
מקורות
Glazer, J. L., Massell, D., & Malone, M. (2019). Charter schools in turnaround: Competing institutional logics in the Tennessee Achievement School District. Educational Evaluation and Policy Analysis, 41(1), 5-33.
יותר משינוי כיוון: סינתזה של תפיסות פעולה רלוונטיות למנהיגות לצורך שיפור מתמשך בבתי ספר שהיו בעלי הישגים נמוכים
במאמר משנת 2017, טוענים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית כי מעט מדי ידוע על הגורמים להצלחה במהפך ושינוי (Turnaround) של בית ספר. עוד פחות ידוע מה מאפשר להפוך שינוי כיוון לשינוי בר קיימא (Sustained), כזה שהופך בית ספר שהיה בעל הישגים נמוכים לסביבת עבודה טובה ובריאה למבוגרים ולסביבת למידה תומכת לתלמידים.
במאמר זה מבצעים הכותבים סינתזה של התפיסות המרכזיות שתועדו במחקר לגבי הובלת תהליכי שינוי ברמה הבית ספרית. לצורך איתור דפוסי ההנהגה השונים, אשר יתכן ומשלימים זה את זה או משתלבים זה בזה, הכותבים סקרו 4 סקירות ספרות מובילות בנושא מנהיגות בית ספרית מתחומי מחקר שונים: סקירה אחת עסקה במנהיגות חינוכית בכלל, סקירה שנייה בבתי ספר בתהליכי שינוי, סקירה שלישית עסקה בבתי ספר המצליחים באופן מתמשך וסקירה רביעית הייתה מתחום מדעי האירגון (organisational sciences).
התוצאה היא רשימה של 42 פרקטיקות מנהיגותיות אשר מנהיגים בית ספריים (מנהלים ומורים) עשויים ליישם. יישום מוצלח של פרקטיקות אלו, עשוי להיות המפתח להפיכת תהליך שינוי קצר טווח לשיפור יציב לטווח ארוך. פרקטיקות אלו מחולקות למספר קטגוריות. לצורך תקציר זה יוזכרו רק הקטגוריות.
מנהיגות בית ספרית עושה שימוש במספר פרקטיקות מנהיגותיות: 1) ביסוס החזון הבית ספרי והנחלתו, 2) קידום חווית למידה איכותית עבור התלמידים, 3) טיפוח יכולות מקצועיות, 4) יצירת סביבה ארגונית תומכת למידה לצוות המקצועי, ו-5) חיבור עם שותפים מחוץ לאירגון.
מנהיגות בית ספרית בשלב השינוי נוקטת בפרקטיקות הבאות: 1) יצירת תחושה משותפת של כיוון ומטרה, 2) תמיכה אנושית ומקצועית ממוקדת למורים שזקוקים לכך, 3) עיצוב מחדש של האירגון, ו-4) ניהול מקרוב של תכנית ההוראה.
מנהיגות בית ספרית בשלב שימור השינוי לאורך זמן, נוקטת בפרקטיקות הבאות: 1) מנהיגות חזקה, מבוססת נתונים ויעדים, 2) טיפוח סביבת עבודה בריאה ותרבות פנימית חיובית ו-3) יצירת מגע עם סביבת בית הספר באופן חיובי.
על בסיס סקירת ספרות של מחקרים בתחום מדעי האירגון אותרו פרקטיקות חשובות נוספות הקשורות בניהול, כגון: יצירת מבנה ברור לאירגון, יצירת קוד אתי לאירגון, ויצירת מחויבות לאיכות ההוראה בתוך האירגון.
מקורות
Hitt, D. H., & Meyers, C. V. (2018). Beyond turnaround: A synthesis of relevant frameworks for leaders of sustained improvement in previously low-performing schools. School Leadership & Management, 38(1), 4-31.