כיצד משפיע המקום בו נערכת הלמידה על עצם הלימוד?

המחקר נפתח באיזכור אמירה מקובלת בארצות הברית כי קהילות כפריות הן ה"מיעוט הנשכח", ביחס למיעוטים אחרים בארצות הברית אשר מקבלים התייחסות רבה יותר. כשליש מבתי הספר וכרבע מהתלמידים בארצות הברית ממוקמים באזורים כפריים, מציינים החוקרים, אך מדיניות החינוך הלאומית היא מוטת מחוזות חינוך עירוניים (Urban Districts). אולם, בקהילה המחקרית ישנה מודעות גוברת לכך שהמקום שבו מתרחש החינוך הוא בעל השפעה מהותית על התהליכים החינוכיים.

לכן, בחרו החוקרים לסקור מאמרים שפורסמו בעשור שקדם למחקרם, כדי לראות אילו אופני השפעה של המקום על הכשרת מורים תועדו במחקר. ממצא עקבי שעלה מהמחקרים שנסקרו היה הדילמה העומדת בפני מורים להכשרת מורים, הקשורה במתח שבין הכשרת מורים כללית לבין הכשרת מורים למקום ספציפי שבו ילמדו. החוקרים מצאו שישנו קונצנזוס בקרב הקהילה המקצועית של הכשרת המורים על החיוניות של הכשרת מורים אשר לוקחת בחשבון את המקום שבו הם ילמדו ואת המורכבויות הספציפיות שלו.

המחקרים שנסקרו העידו כי לסוגיית המקום יש השפעה גדולה על ההחלטה של סטודנטים לבחור במקצוע ההוראה. למקום שבו מתרחש הלימוד יש השפעה על סוגיות של גיוס, פיתוח מקצועי ומעמד מקצועי. מספר מחקרים העידו שגישות חינוכיות בהכשרת מורים המתייחסות להיבט של המקום, הקהילה והתרבות באזורים כפריים מקלים על פרחי הוראה באזורים כפריים במהלך חייהם המקצועיים. מסקנת החוקרים היא שיש לשלב מספר תפיסות פדגוגיות ורעיוניות לצורך התמודדות עם אתגר הכשרת המורים באזורים כפריים. יש לראות באזורים כפריים מבנה חברתי הכולל מרכיבים של תרבות, כלכלה ומורשת. ויש לאמץ גישה פדגוגית אשר רואה במקום שבו מתרחש החינוך כר פורה להנגשת סוגיות חברתיות ומרחביות.

מקורות

Reagan, E. M., Hambacher, E., Schram, T., McCurdy, K., Lord, D., Higginbotham, T., & Fornauf, B. (2019). Place matters: Review of the literature on rural teacher education. Teaching and Teacher Education: An International Journal of Research and Studies, 80(1), 83-93.

המאמר נפתח בקביעתו המהדהדת של האנתרופולוג הנודע קליפורד גירץ: "אף אחד לא מתגורר 'בעולם' באופן כללי". הכותב, דיויד גרינווד, מזכיר שורה של כותבים לפניו אשר עמדו על ההיבט הפדגוגי העמוק שיש למקום שבו מתרחש התהליך החינוכי. אולם הנכחת ההיבט הפדגוגי של המקום שבו מתקיים המפגש החינוכי תלויה ביחס של המחנכים למקום, כלומר בפעולה במסגרת הפדגוגית של חינוך מבוסס מקום.

לדבריו, ברירת המחדל הפדגוגית במערכות חינוך מערביות כיום היא הפוכה – התעלמות מהמקום, לעתים על בסיס סיסמאות הקשורות בגלובליזציה של החינוך ובצורך להכין את התלמידים "לתחרות גלובלית". גרינווד מזכיר כי גם התנועה הסביבתית, אשר מעייניה מופנים למשבר האקלימי הגלובלי, עלולה להסיט מבטה משאלות של לוקאליות לטובת סוגיות עולמיות. כלומר, על פי גרינווד חשיבה סביבתית וחשיבה לוקאלית אינן זהות.

גרינווד מציין שמטרת מאמרו היא לעשות את החיבור הזה. לשיטתו, לא ניתן לחנך את הילדים לאחריות אקלימית מתוך ראייה גלובלית בלבד. יש לאמץ שיטה המעדיפה את החוויה הישירה עם הטבע ועם הסביבה המיידית של התלמידים והתלמידות. מתוך מפגש חינוכי עם המקום שבו נמצאים המורה והתלמידים ניתן יהיה לפתח ראייה סביבתית עמוקה.

חינוך מודע מקום לשיטתו של גרינווד מבוסס על שלוש שאלות שעל המורה לחקור יחד עם תלמידיו: 1) מה קרה כאן? שאלה העומדת על הרכיבים ההיסטוריים שהביאו להתפתחותו של המקום, וקושרת בין שאלות של חברה, כלכלה, טבע אקלים וגיאוגרפיה. 2) מה קורה כאן עכשיו? שאלה שמביאה את ההווה החברתי והקהילתי של התלמידים אל תוך המפגש החינוכי. ו-3) מה צריך לקרות כאן? שאלה זו שמה דגש על תפיסות מוסריות, ומעודדת חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית.

גרינווד מדגיש כי חינוך מבוסס מקום הוא פרקטיקה חיובית שניתן לעשות בה שימוש בתוך בית הספר בצורתו הקיימת כיום במערכות חינוך מערביות. אולם, לשיטתו, פיתוח עקרונות חינוך זה לכדי חשיבה הוליסטית ופילוסופית יותר הוא חיוני. יתכן שפילוסופיה מודעת מקום תוכל ליצור מבנים חברתיים מחודשים, אשר בתורם ישפיעו גם על בית הספר ודרכי ההוראה.

מקורות

Greenwood, D. A. (2013). A critical theory of place-conscious education. In International handbook of research on environmental education (pp. 93-100). Routledge.