אילו גורמים מאפשרים שינויים במערכות חינוך ובמוסדות לימוד?

המחקר מבוסס על דוחות וסקירות ברמת המדיניות של ארגונים בינלאומיים, כגון ה-OECD, הבנק העולמי ומכון אונסק"ו לסטטיסטיקה (UIS), וכן על מחקרים הקשורים לרפורמות חינוכיות.

כותבת המאמר מציגה את המטפורה למערכת האקולוגית הביולוגית, אשר מספקת עדשה שדרכה ניתן לראות עולם מקושר מטבעו. מערכות אקולוגיות ביולוגיות מתאפיינות בשלושה מאפיינים מהותיים:

1. חיבור הדדי של מרכיבים
2. זרימת מידע בכל המערכת
3. גיוון המבטיח את בריאותה וצמיחתה של המערכת.

המערכת האקולוגית החינוכית מדגישה את הקשר בין חלקים ושחקנים שונים בשדה החינוך, את הגיוון שלהם ואת האופן שבו הם עובדים יחד ומשתפים מידע ומשאבים חיוניים. תפיסת מערכת החינוך כמערכת אקולוגית היא תפיסתה כישות שלמה, חיה ומשתנה יותר מאשר סך כל חלקיה הנפרדים. כאשר בוחנים רפורמות חינוכיות ועד כמה הן השיגו את מטרותיהן, המערכת האקולוגית יכולה לשמש ככלי מושגי לניתוח.

המערכת האקולוגית החינוכית מורכבת ממערכות-משנה (subsystems) כמו מערכת-תכני הלימוד, מערכת-הערכה, מדיניות הכשרת-מורים ושוק העבודה. בנוסף, המערכת האקולוגית החינוכית גם מקיימת קשרים עם מערכות אקולוגיות אחרות, כגון בריאות, דיור, מערכות סוציאליות ותעסוקה.

לדברי הכותבת ראיית המערכת החינוכית כמערכת אקולוגית חיונית להצלחה של רפורמה חינוכית, בין מאחר וחיבור הדדי של מערכות משנה מייצר תמיכה הדדית, זרימת מידע ומאפשר לכל החלקים השונים במערכת לתרום את תרומתם הייחודית.

החוקרת בחנה במאמר זה את הרפורמות החינוכיות בפינלנד דרך עדשת המערכת האקולוגית החינוכית. מערכת החינוך הפינית הפכה ידועה מאז שנת 2000 בשל ביצועיה הגבוהים בהערכות PISA הבינלאומיות, אך זה לא תמיד היה המצב. בשנות ה-60' של המאה הקודמת הונהג בפינלנד "מודל בית הספר החדש" (new school model). מדובר ברפורמה מקיפה שדרשה שיתוף פעולה של מנהיגים חינוכיים, מורים, מנהלים, מפלגות פוליטיות, גורמים מרכזיים בכלכלה ובשוק העבודה ועוד. הרפורמה כללה החלטות שנגעו לחינוך היסודי, התיכוני והחינוך בהשכלה הגבוהה, הכשרת מורים, שיטות הערכה, צמצום פערים ותמיכה בתלמידים מרקעים שונים, חינוך ולמידה "לאורך החיים" (lifelong learning), הזמנת שותפים רבים ומגוונים ליישום הרפורמות ויצירת פלטפורמות לדיאלוג ושיתופי פעולה מתמשכים.

דוגמה אחת המובאת במאמר לשיתוף פעולה כזה היא ה"פורום להכשרת מורים" שהוקם בפינלנד במסגרת הרפורמה. ליבת הפורום מורכבת מכמעט 100 מורי מורים, מורים ובעלי עניין נוספים, כולל מומחים מרשויות מוניציפליות, ארגוני מורים וארגוני סטודנטים. מאות רשויות בפינלנד שותפות בפרויקטים של הפורום להכשרת מורים.

בנוסף, גם היחס של פינלנד למבחנים בינלאומיים והערכה השתנה וניתן להבין אותו במסגרת העדשה של המערכת האקולוגית החינוכית. כשההערכה תפקידה לשפר את איכות החינוך באופן כללי ולא ליצור מדרג היררכי פנימי, הקשר ההדדי וזרימת המידע הופכים קלים יותר. התנאי החשוב ביותר לשיתוף פעולה אמיתי ושיתוף מידע הוא שהשותפים ובעלי העניין השונים יוכלו לסמוך זה על זה. בפינלנד, מערכת החינוך מבוזרת, ותחומי אחריות רבים ניתנו לבתי ספר ולמורים מקומיים. עם זאת, מציינת החוקרת, הדבר אפשרי רק אם גם ארגוני המורים והמוסדות להכשרת המורים מעורבים ברפורמות וכך מובטח שהמורים יוכלו לנצל באופן מיטבי את האחריות שהביזור מטיל עליהם.

מקורות

Niemi, H. (2021). Education Reforms for Equity and Quality: An Analysis from an Educational Ecosystem Perspective with Reference to Finnish Educational Transformations. Center for Educational Policy Studies Journal, 11(2), 13-35.

מרכיב אחד שנמצא כמשמעותי ביותר היה זיהוי בעלי העניין ברפורמה (Stakeholders) והיוזמה של יצירת הקשר עם בעלי העניין (Reaching out). מוסדות שהחילו רפורמה חינוכית משמעותית ומוצלחת, כזו שבה תכני הלימוד ואופני הלימוד עברו שינוי משמעותי, אופיינו בתהליך ראשוני של יצירת מגע עם כל בעלי העניין. דגש מיוחד הושם על זיהוי מוקדם של בעלי עניין שעלולים לגלות התנגדות לתהליך, ושילובם בתוך תהליך עיצוב החזון. בין בעלי העניין הרלוונטים היו גורמים בקהילה, גורמים מקצועיים ו/או גורמים בתעשייה הרלוונטית לתוכן הלימודים ומורים. בחלק מהמוסדות הוגדרו גם התלמידים כבעלי עניין ושולבו בתהליך.

על פי ניתוחם של החוקרים, תהליך עיצוב החזון של הצוותים שהובילו שינוי במוסדות החינוך היה מורכב ממספר שלבים. בין המרכיבים שזוהו היה:

1. יצירת כיוון משותף (Co-orientation), שכלל תיאום ציפיות מהתהליך, הבנה משותפת של המצב הקיים והרעיונות לשינויו (Shared Sensemaking).
2. תקשורת מרובה בין בעלי העניין בשינוי, הייתה חיונית להצלחת תהליכי שינוי, התקשורת כללה פיתוח שפה משותפת ומושגים משותפים.

התקשורת בין בעלי העניין בתהליך השינוי מוגדרת על ידי החוקרים כתקשורת מעצבת (Formative Communication). בחלק מתהליכי השינוי שנבחנו הייתה תקשורת מועטה: השינוי בתכני הלימוד וההוראה הוצג לבעלי העניין הרבים כמוגמר, והוחל באופן מידי. במוסדות אחרים בחרו ליצור מנגנונים שונים לתמרוץ המעבר, ולאפשר לשינוי לקרות באופן "טבעי" יותר. מוסדות נבדלו ביניהם גם במידת הרצון לשכנע את בעלי העניין השונים בחשיבות השינוי, ולבססו על שיתוף פעולה מרצון. ככל שהייתה תקשורת מעצבת רבה יותר, כך הצליח השינוי יותר.

מרכיב נוסף בהצלחת תהליכי שינוי ועיצוב החזון היה שיתוף פעולה תוך מתן מרחב אוטונומי לפעולה לכל בעלי העניין. מרכיב זה מכונה כסוכנותיות (agency), והוא מרכיב חשוב, על פי החוקרים ביצירת מחויבות של כל בעלי העניין לתהליך השינוי.

מקורות

Doten-Snitker, K., Margherio, C., Litzler, E., Ingram, E., & Williams, J. (2021). Developing a shared vision for change: Moving toward inclusive empowerment. Research in Higher Education, 62(2), 206-229.