מהם היתרונות והחסרונות של שילוב טכנולוגיה בחינוך?

למול תפיסה זו מציב הכותב את תיזת "חברת הסיכון" (Risk Society) של הסוציולוג אולריך בק. בק הדגיש את העובדה שקידמה ומודרניות מייצרות לצד שינויים טכנולוגיים, גם סיכונים רבים לחלקים שונים בחברה – לדוגמה, שינוי טכנולוגי עלול לגרום לבעלי מקצוע מסוימים לאבד את מקור תעסוקתם, או לקהילה מסוימת להיחשף לכריית מחצבים בסמוך לה ועוד. הקצב המואץ של השינויים הטכנולוגיים מייצר אי יציבות מתמשכת המחייבת, לדעת הכותב, חשיבה מחדש על נושא האד-טק.

האד-טק מוצג בדרך כלל במונחים של יתרונות סביבתיים אפשריים, של שימוש מורחב בטכנולוגיה דיגיטלית בבתי ספר, אוניברסיטאות ומסגרות חינוך אחרות. עם זאת, ייתכן כי שימוש הולך וגדל באד-טק עשוי להחמיר את משבר האקלים (לדוגמה דרך שימוש מוגבר בציוד אלקטרוני שאינו מתכלה ומזהם). אם כך, כותב המאמר לבחון מחדש כיצד משפיעה ההידרדרות הסביבתית המתמשכת של כדור הארץ על ההנחות הקיימות לגבי המשך השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בחינוך.

הכותב מציין כי ברחבי העולם ישנה דעה רווחת הטוענת כי משאבי הטבע המדלדלים לא יספיקו על מנת לייצר ולקיים את השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בקנה מידה שהתרגלנו אליו. במקום זאת, ישנה טענה שגורסת כי אנחנו צריכים לעבור לגישה "רזה" יותר ומודעת אקולוגית ולחשיבה מחודשת כיצד ניתן ליישם (ולא ליישם) טכנולוגיות דיגיטליות בצורה הטובה ביותר בחינוך.

בתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך עשויים לפתח תרבות של רכישת חומרה משופצת, כמו גם לפתח יכולת פנימית לתיקון ושיפוץ טכנולוגיה. ביסוס תרבות של שימוש בר-קיימא בטכנולוגיה, תרבות המודעת למחסור, מעלה את הצורך לבחון אילו שימושים טכנולוגיים נחשבים מותרות, ואילו הם הכרחיים.

מעל ומעבר לכל הפעולות והפרקטיקות הספציפיות, יש צורך בשינוי מהותי בערכים. גישת "אד-טק במגבלות" אותה מציג הכותב במאמר זה מעלה את השאלה – מה המשמעות של "שיפור" במונחים של טכנולוגיה חינוכית במהלך העשורים הבאים. הכותב מציע להיגמל מהתפיסה ש"שיפור" משמעותו המשך התפתחות אקספוננציאלית של היכולת הטכנולוגית ולהחליף תפיסה זו בראייה שמכפיפה את הטכנולוגיה החינוכית לערכים ברי-קיימא.

מקורות

Selwyn, N. (2021). Ed-Tech Within Limits: Anticipating educational technology in times of environmental crisis. E-Learning and Digital Media, 18(5), 496-510.

צוות המעצבים ביקש לייצר כלי חינוכי טכנולוגי שיחבר בצורה מיטבית בין חונך לחניך בתהליך חניכה בבית ספר(Tuotoring) ויאפשר לקיים אותו בצורה מקוונת. לצורך תהליך העיצוב של הכלי הם החליטו להשתמש בעיצוב השתתפותי. התהליך כלל זיהוי של אוכלוסייה אשר עשויה לחבור לתהליך וגיוס בני נוער להשתתף בתהליך, שיתוף צוות העיצוב של הכלי החינוכי ברעיון לעיצוב השתתפותי, ביסוס תהליך העיצוב ההשתתפותי על חקר שיתופי (Collaborative Inquiry), ניתוח של המידע והשפעתו על העיצוב ולבסוף בחינת אב הטיפוס.

הכותבים מציינים כי באופן לא מכוון, השתתפו בתהליך רק בנות, כולן בגילאים 14 עד 17. 6 מהבנות היו מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, ו-9 היו ממעמד סוציו-אקונומי מבוסס יותר. הצוות שעיצב את הכלי החינוכי קיים מספר סדנאות חשיבה יחד עם הנערות שהשתתפו בתהליך. בין היתר מציינים הכותבים כי הם יצרו מספר תתי קבוצות של הנערות, כדי לאפשר לכולן להתבטא ולהציע רעיונות שונים. בסופו של התהליך נוצרו מספר דוגמאות למוצר שניתן לייצרו וכולם הובאו לדיון יחד עם הנערות המשתתפות.

הכותבים מציינים כי עיצוב המוצר בקבוצה מגוונת מבחינה גילאית ומבחינה סוציו אקונומית העשיר מאד את הדיון, אך הצריך יכולת להתמודד עם סוגיות חברתיות שעלו בתוך כך. כן צוין ששימוש בתהליך של חקר משותף, יחד עם הנערות, היה פרודקטיבי מאד ומשמעותי לנערות ולפיתוח המוצר גם יחד.

מקורות

Selwyn, N. (2021). Ed-Tech Within Limits: Anticipating educational technology in times of environmental crisis. E-Learning and Digital Media, 18(5), 496-510.