האם ניתן להתמודד עם שחיקת מורים?

במחקר זה השתתפו 4,567 מורים ומורות בבתי ספר יסודיים בפינלנד. 2,080 מהם היו מחנכי כיתה, 1,744 מורים מקצועיים, 438 מורים לחינוך מיוחד ו-305 מורים בחדרי משאבי למידה (Resource Room Teacher). מידת השחיקה של המורים הוערכה בהתבסס על תשובותיהם בשאלונים למילוי עצמי. שאלונים אלו נבנו על בסיס מדד פרידמן להערכת שחיקה של מורים. מדד זה אומד עד כמה מורים חשים:

1. תשישות
2. תחושה של חוסר הצלחה מקצועית
3. אובדן תחושת ערך עצמי (Depersonalization).

הציון המשוקלל של מדדים אלו אומד את מידת השחיקה של המורים. במקביל לכך נאספו נתונים שאיפשרו בחינת מאפייני המורים, מאפייני התלמידים ומאפייני המוסד החינוכי.

תוצאות המחקר הראו כי תופעת השחיקה לא נקשרה למאפיינים אישיים של המורה. מורים ותיקים העידו על פחות תשישות ממורים חדשים, יתכן שבשל ניסיונם במקצוע. למרות זאת, באופן כללי מצאו כותבי המאמר כי מורים בעלי ותק שונה וממגדרים שונים חשופים לסכנת השחיקה במידה דומה.

מורים לכיתות בוגרות יותר בבית הספר היסודי חוו שחיקה רבה יותר ממורים בכיתות הנמוכות. מורים מקצועיים הפגינו שחיקה רבה יותר ממחנכות, והחוקרים קושרים זאת לכך שמורים מקצועיים מלמדים בדרך כלל בכיתות בוגרות יותר. השחיקה של המורים והמורות הייתה רבה יותר ככל שהכיתה הייתה משולבת יותר, וכללה מספר רב יותר של תלמידים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים. החוקרים מציינים שתופעת השחיקה עלתה מהממצאים עבור מורים שבכיתתם למדו החל משלושה תלמידים משולבים בכיתה, והמליצו כי לא יהיו יותר משני תלמידים משולבים בכיתה.

כאמור, מורים מקצועיים העידו על שחיקה רבה יותר ממחנכי כיתות. מורים לחינוך מיוחד העידו על שחיקה מועטה יחסית, נתון שהחוקרים מציינים כמפתיע. המורים בחדרי משאבי הלמידה העידו על שחיקה מועטה יחסית – יתכן בשל העובדה שאופי עבודתם איפשר ניהול מיטבי של עומס העבודה. גם מורים שתפקדו במקביל כמנהלי בית הספר העידו על שחיקה נמוכה.

החוקרים מצאו קשר בין גודל הכיתה ובין השחיקה. ככל שהכיתה הייתה גדולה יותר כך הייתה, בדרך כלל, עלייה במידת השחיקה של המורים.

מקורות

Saloviita, T., & Pakarinen, E. (2021). Teacher burnout explained: Teacher-, student-, and organisation-level variables. Teaching and Teacher Education, 97

התוצאה הראשונה והמשמעותית מראה שמעל 45% מהמורים הנסקרים ענו תשובות המראות רמה גבוהה של שחיקה ולחץ. לא נמצאה השפעה של מוצא, וותק בהוראה, תחום הלימוד או מקום בית הספר על השחיקה.

ארבעת הגורמים שתרמו לתופעת השחיקה הם:

1. חרדה מהקורונה.
2. חרדה מהוראה בעת זו.
3. חרדה מהקשר עם ההורים.
4. סוגיות הקשורות באדמינסטירציה של הפעולה החינוכית ותקשורת עם בית הספר.

הכותב, טים פרסלי, מציין שיש סיבות רבות ללחץ היום, עם חזרתם של המורים להוראה, אולם המחקר הנוכחי ביקש לזהות את הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על שחיקת המורים. גורמים אלו מצביעים, לדעתו, לעבר כיוונים שעל אנשי המערכת לפעול בהם על מנת להתמודד עם העליה הצפויה בשחיקה.

לנוכח תוצאות המחקר ממליץ פרסלי מספר המלצות:

1. על גורמי המקצוע לעקוב ולזהות תהליכים של חרדה ושחיקה אצל המורים ולטפל בהם לאורך שנת הלימודים הנוכחית. הכותב מציע שהמחוזות יספקו שירות טלפוני ותמיכה לטיפול בחרדה ולחץ אצל המורים לצד הנחיות ופרוטוקולים ברורים לפעולה.
2. ביחס לחרדה מהקשר עם ההורים מציע כותב המאמר שהמחוז ובית הספר יסייעו לתקשורת עם הורים על ידי הבהרת דרכי תקשורת מתאימות ומעורבות של גורמים נוספים בבית הספר בקשר זה, ולא רק של המורה.

לבסוף מציע כותב המאמר שמנהלים ואנשי אדמינסטרציה בבתי הספר ייזמו תמיכה מלמעלה למטה ויתנו מענה לחששות והקשיים של המורים.

מקורות

Pressley, T. (2021). Factors contributing to teacher burnout during COVID-19. Educational Researcher, 50(5), 325-327.