חזרה לרשימה
הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה משפיעה על הישגי הלומדים, שלומותם ותפיסתם העצמית. ישנן תפיסות שונות לגבי הדינמיקה החברתית הנוצרת בתוך כיתה, וכיצד לעצבה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בדינמיקה חברתית כיתתית, והשפעותיה השונות על התלמידים.
המחקר הראשון סקר את הידע המחקרי על השפעת הרכב הכיתה על מספר מדדים כמו שלומות ותפיסה עצמית. מסקירת הספרות עלה כי ההפרדה לקבוצות למידה על בסיס הישגי עבר היטיבה עם בעלי ההישגים הגבוהים אך לא עם בעלי ההישגים הנמוכים. המחקר השני, שנערך בישראל, בחן את הבדלי התחרותיות בין תלמידות ותלמידים שמשתתפים בחוגי העשרה למחוננים. על פי מחקר זה, הבנות הראו רמת תחרותיות גבוהה יותר מהבנים, בממוצע.
השפעת הרכב הכיתה, מבחינת יכולת ומגדר, על שלומות ותפיסה עצמית של יכולת בקרב תלמידי על יסודי
בספרות המחקרית קיימות עדויות על ההשפעה שיש לסביבת הלימודים והרכבה האנושי על הישגיהם הלימודיים של התלמידים. סקירת ספרות זו בחנה את הידוע במחקר אודות השפעת הרכב הכיתה, מבחינת הישגי התלמידים בכיתה ומבחינת מגדר, על מדדים נוספים, שאינם הישגים לימודיים. בסקירה נבחנו 10 מחקרים שעסקו בכיתות שהורכבו על בסיס הישגי עבר של התלמידים, ו-9 מחקרים שבחנו כיתות שחולקו על פי מגדר התלמידים והתלמידות. החוקרים חיפשו מחקרים שבדקו את השפעת הרכב הכיתה על מדדים שקשורים בשלומות (Well-being) ותפיסה עצמית של היכולת הלימודית.
הרכבת כיתות על בסיס הישגי תלמידים (Ability Groups) היא סוגיה שמכונה גם הסללה (Tracking). בדרך כלל מדובר בהרכב כיתתי שמבוסס על ביצועים קודמים (גבוהים או נמוכים). ההצדקה המקובלת להרכבת כיתות כאלו, מציינים החוקרים, היא שלימוד קבוצת תלמידים שנמצאת פחות או יותר באותה רמה היא יותר יעילה. יעילות שכזו הייתה צריכה אם כן להתבטא באמצעות שיפור בהישגים ובתחושות של לומדים בקבוצות למידה (למשל הקבצות) מכל רמות ההישג. אך, מסקירת הספרות עולה כי תלמידים בכיתות בהן מקובצים תלמידים בעלי הישגי עבר גבוהים מראים מדדים גבוהים יותר של שלומות ותפיסה עצמית חיובית של היכולת הלימודית שלהם, בעוד תלמידים שלומדים בקבוצות למידה על בסיס הישגי עבר נמוכים מראים מדדים נמוכים יותר של שלומות, ותפיסה עצמית שלילית של היכולת הלימודית.
מחקרים שעסקו בכיתות מופרדות מגדרית מצאו מגמה מעורבת. עבור תלמידות נמצאו מספר עדויות מחקריות שמראות כי כיתות נפרדות משפרות את התפיסה העצמית של היכולת האקדמית שלהן, וכן את שלומותן. לגבי הבנים, התוצאות היו מעורבות בצורה שלא איפשרה לחוקרים להסיק מסקנה עקבית.
החוקרים סבורים שלמחקרם יש השלכות משמעותיות מבחינת מקבלי החלטות במערכות חינוך. להרכב הכיתה יש השפעה משמעותית על שלומותם ותפיסתם העצמית של תלמידים, לצד השפעתו על ההישגים הלימודיים. לכן יש לבחון את ההיבטים השונים הנוגעים לאופן בו כיתות מורכבות, כדי להבטיח את רווחת התלמידים והצלחתם.
מקורות
Belfi, B., Goos, M., De Fraine, B., & Van Damme, J. (2012). The effect of class composition by gender and ability on secondary school students’ school well-being and academic self-concept: A literature review. Educational research review, 7(1), 62-74.
הבדלים מגדריים בתחרותיות בקרב תלמידים מחוננים: ההבדל בין כיתות מופרדות מגדרית לכיתות משותפות
במחקר זה הוגדרה תחרותיות כתכונה המביאה את המחזיק או המחזיקה בה להפגין ביצועים טובים יותר כאשר ההקשר הוא תחרותי. על פי כותבות המאמר, ישנה תפיסה רווחת בחברה כי בנות הן תחרותיות פחות, בשל ציפיות החברה הסובבת.
הכותבות בחנו את ההשפעה של ההקשר המגדרי על רמת התחרותיות בקרב תלמידים מחוננים בישראל. במחקר השתתפו 129 תלמידות ותלמידים שלמדו במסגרת העשרה למחוננים אחת לשבוע. חלק מהתלמידים למדו במסגרת העשרה משותפת לבנים ובנות, וחלקם במסגרת העשרה מופרדת. התלמידים והתלמידות בשתי המסגרות נבחנו בשלוש מטלות – מטלה גופנית (ריצת 20 מטר) מטלה מילולית, ומטלה הקשורה לתפיסה מרחבית (שתיהן בשאלון). המטלות בוצעו פעם אחת לבד, ופעם שניה באופן תחרותי (מטלת הריצה בוצעה בתחרות מול תלמיד/ה אחר/ת, השאלונים מולאו תוך שנמסר לתלמידים ולתלמידות ששלושת הטובים ביותר יזכו בפרס). רמת התחרותיות של התלמידים והתלמידות הוגדרה על בסיס הפער בין הביצוע של לבדם לביצוע בהקשר התחרותי.
באופן כללי, גם הבנים וגם הבנות לא הפגינו תחרותיות במטלת הריצה (כלומר הביצועים שהפגינו בהקשר התחרותי לא היו טובים מהביצועים הראשונים), אך כותבות המאמר משערות שיתכן כי הדבר נובע ממגבלות של הניסוי. כן יצוין שתלמידות שלמדו במסגרת העשרה משותפת עם תלמידים הפגינו רמת תחרותיות נמוכה יותר ביחס לתלמידות שלמדו במסגרת נפרדת.
ביצועי הבנים היו טובים יותר משל הבנות בכל המטלות, למעט במטלה המילולית כאשר זו נערכה בהקשר תחרותי. הבנות הראו תחרותיות רבה יותר מהבנים במטלה המילולית, ולא נמצא הבדל ברמת התחרותיות של בנות במסגרות משותפות לאלה במסגרות מופרדות מגדרית. במטלה המרחבית והגופנית הבנים והבנות הפגינו רמת תחרותיות זהה, בקירוב. ממצאים אלו תומכים במסקנות מחקריות קודמות שמראות שאין לייחס לבנים תחרותיות רבה יותר מאשר בנות בשל מגדרם, אלא שהקשרים שונים ומטלות מסוגים שונים מעוררים תחרותיות שונה בקרב בנים ובנות.
מקורות
Gindi, S., Kohan-Mass, J., & Pilpel, A. (2019). Gender differences in competition among gifted students: The role of single-sex versus co-ed classrooms. Roeper Review, 41(3), 199-211.