חזרה לרשימה
בשנים האחרונות מערכות חינוך פועלות לקידום שוויון הזדמנויות מגדרי, אך כיום עדיין ישנו ייצוג יתר לתלמידים על פני תלמידות במקצועות "ריאליים", כגון מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מתמקדת בתופעה זו ומציגה שני מחקרים המסבירים את התופעה ומציעים צורות התמודדות עמה, בדרך לשוויון מגדרי.
המחקר הראשון מדגיש את חלקם של סטריאוטיפים בעיצוב הזהות האישית ותחושת השייכות של צעירות למגמות לימוד מסוימות. לפי המאמר, התמקדות בתחושת השייכות, תוך התמודדות עם הסטריאוטיפים החברתיים, עשויה להביא לאיזון מגדרי. המחקר השני מצביע על האפשרות שהסללת תלמידות אל מחוץ למקצועות הריאליים במוסדות להשכלה גבוה בקנדה מתחילה בבית הספר התיכון.
סטריאוטיפים תרבותיים ותחושת שייכות תורמים לפער המגדרי במקצועות ה-STEM
Cultural stereotypes and sense of belonging contribute to gender gaps in STEM.
למרות הצמצום המשמעותי שחל בפער המגדרי בהישגים בתחומי המתמטיקה והמדעים, עדיין קיים פער מגדרי בבחירת לימודים מתקדמים ומסלול קריירה בתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (Science, Technology, Engineering and Math). פערים אלה, לטענת כותבי המאמר, אינם אחידים לאורך כל תחומי ה-STEM: נשים מיוצגות באופן פחות או יותר שוויוני בתחומי המתמטיקה והביולוגיה, אך בתחומי מדעי המחשב וההנדסה – התחומים שהשכר בהם הוא הגבוה ביותר – הן עדיין מיעוט קטן.
כותבי המאמר מציעים הסבר לתופעה זו, המבוסס על מודל שהם מכנים STEMO: Stereotypes, Motivation & Outcomes, סטריאוטיפים, מוטיבציה והישגים. על פי מודל זה סטריאוטיפים, המתווכים לתלמידים ותלמידות דרך מורים והורים, משפיעים על ההבנייה החברתית של זהותן של נשים. הבנייה חברתית זו משפיעה על התפיסה העצמית של נשים, וכן על תחושת השייכות החברתית שלהן, כלומר עד כמה הן עשויות "להשתייך" למקצועות ה-STEM. קיימת גם השפעה הדדית בין תחומי העניין וההישגים הלימודיים.
על מנת להתמודד עם תופעה זו, שעדיין מלווה את החברה ומשפיעה על נשים במאה ה-21, מציעים הכותבים 3 אסטרטגיות התערבות מומלצות. אסטרטגית ההתערבות הראשונה קשורה בשינוי הסטריאוטיפ הגברי של מקצועות ה-STEM, והרחבתו באופן שיאפשר לצעירות לדמיין עצמן לומדות מקצועות אלו יותר. אסטרטגית התערבות נוספת, קשורה בשינוי צורת החשיבה אודות יכולות אנושיות. במקום ראיית היכולת האנושית כנתונה, או ראייה של תכונות מסוימות כמוגדרות על ידי הזהות (הנשית או הגברית), יש לקדם ראיית עולם של צמיחה, המאפשרת לכל תלמיד ותלמידה לבחור אילו יכולות הוא או היא מפתחים. אסטרטגית ההתערבות השלישית שמה במרכזה את תחושת השייכות: יש למצוא דרכים שבהן תלמידות יחושו שייכות גם בקרב מגמות ומקצועות שנחשבים "גבריים". החוקרים מציגים שורה של מחקרים על ההשפעה של אסטרטגיה זו על הצלחתן של נשים בלימודים במקצועות ה-STEM.
אימוץ גישות אלו בידי מחנכים ומקבלי החלטות עשוי לשנות את תחושת השייכות והמוטיבציה של צעירות ללמוד מקצועות STEM.
מקורות
Master, A., & Meltzoff, A. N. (2020). Cultural stereotypes and sense of belonging contribute to gender gaps in STEM. International Journal of Gender, Science and Technology, 12(1), 152-198.
בחירות בבית הספר התיכון ופערים מגדריים בתחומי ה-STEM
High School Choices and the Gender Gap in STEM
ברוב מדינות המערב, שיעור הנשים המסיימות את לימודיהן האקדמיים בתחומי ה-STEM נמוך מאשר שיעור הגברים. על מנת להבין את הסיבות לפער זה, בוחנים כותבי המאמר את מסלול המעבר מבית הספר התיכון להשכלה הגבוהה. הם עושים זאת בהתבסס על הנתונים המנהליים הזמינים מבתי ספר ואוניברסיטאות באונטריו קנדה.
בשלב בראשון בחנו קארד ופיין את הפער בין תלמידים לתלמידות במוכנות ללימודים באוניברסיטה בתחומי ה-STEM. הם מגדירים כמוכנים ללימודי STEM תלמידים שלקחו קורס אחד לפחות במתמטיקה ברמה גבוהה (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי) בתיכון, וכן קורס אחד לפחות בכימיה או בפיסיקה, וקורס אחד לפחות בביולוגיה. מבין הנרשמים ללימודי STEM באוניברסיטה, כ-90% אכן עמדו בסף זה.
בשלב השני בוחנים הכותבים את הפער ברישום ללימודי STEM: כ-30.3% מהנשים הנרשמות ללימודים בוחרות בתחומי ה-STEM לעומת כ-43.5% מהגברים. בשלב זה יש פער של כ-13.2% שיש להסביר. כדי להסבירו מחלקים קארד ופיין את הנרשמים לכאלו שעומדים בדרישות הסף, וכאלו שלא. ראשית, נראה שאחוז גבוה יותר מהנרשמים הגברים אכן עומד בדרישות הסף מאשר נשים – 49.1% לעומת 35% בהתאמה. במילים אחרות לאוניברסיטה נרשמות יותר נשים שאינן מוכנות ללימודי STEM (אבל כן עומדות בדרישות הסף בתחומים האחרים). נתון זה מסביר חלקית גם את העובדה שנשים רבות יותר נרשמות בכלל ללימודים גבוהים מאשר גברים. שנית – גברים נוטים להרשם יותר ללימודי STEM בין אם הם מוכנים לכך (81.3% לעומת 76.3% של הנשים) ובין אם לאו (7% לעומת 5.3% של הנשים).
בשלב הבא, מנסחים הכותבים מודל שיבהיר מה כח ההסבר של כל אחת מהעובדות הרשומות לעיל. לשם כך הם בוחנים מה היה קורה אילו שיעור הבנים והבנות בכל אחד מהמדדים היה דומה.[1] הם מוצאים כי רובו הגדול של הפער – 11.1%, מוסבר בכך ששיעור גבוה יותר של גברים הנרשמים לאוניברסיטה עוברים את דרישות הסף למוכנות ללימודי STEM. רק 2.1% מהפער מוסבר בכך שבנים בוחרים לימודי STEM בשיעור גבוה יותר אם הם מוכנים ללימודים.
מכאן מסיקים החוקרים כי הלימודים בתיכון משמעותיים לבחירת המקצוע במערכת ההשכלה הגבוהה. אם רוצים ליצור איזון מגדרי בהשכלה הגבוהה יש להתחיל כבר בתיכון.
[1] זאת אומרת מה היה קורה אם שיעור דומה מהגברים והנשים הנרשמים היה מוכן ללימודי STEM, מה היה קורה אם שיעור דומה של גברים מוכנים ונשים מוכנות היה נרשם ללימודי STEM, ומה היה קורה לו שיעור דומה של גברים ונשים לא מוכנים היה נרשם ללימודי STEM.
מקורות
Card, D., & Payne, A. A. (2021). High school choices and the gender gap in STEM. Economic Inquiry, 59(1), 9-28.