חזרה לרשימה
כיצד אנו לומדים? שאלה זו מעסיקה חוקרים והוגים במגוון תחומי דעת ומחקר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אינה מציגה מענה מלא לשאלה גדולה זו, אך מתמקדת בשתי טכניקות, פשוטות, אשר נחקרו והתגלו כמשפרות את הלמידה.
המאמר הראשון מציג עדויות מחקריות לכך שתלמידים שלומדים טקסטים על מנת ללמד אחרים זוכרים ומבינים את הטקסטים בצורה טובה יותר מתלמידים הלומדים למבחן. המאמר השני מראה שהבעות פנים ומחוות ידיים של מרצה בהרצאה מצולמת משפיעות בצורה מובהקת על הלמידה של הצופים.
הציפיה ללמד משפיעה על למידה מטקסטים מבואיים
Expecting to teach affects learning during study of expository texts
מחקרים קודמים מראים כי קריאת טקסט כאשר הקורא מצפה ללמד מישהו אחר אודותיו, משפרת את הלמידה של הקורא. במאמר שלפנינו מנסים החוקרים לבחון את ההשפעה הזו לעומק ולאפיינה מבחינת מרכיביה.
כותבי המאמר מבחינים בין שלושה סוגים או שלושה מרכיבים של למידה:
- למידה מטקסט לטובת מבחן
- זכרון של העובדות המופיעות בטקסט
- הבנה של הטקסט, כולל של ההסברים הסיבתיים המופיעים בו.
על מנת לבחון את ההשפעה של ציפיה ללמד על שלושת סוגי הלמידה הללו ערכו החוקרים שני ניסויים, במסגרת כל אחד מהם חולקו כ-200 סטודנטים באופן רנדומלי ל-2 קבוצות. לסטודנטים בקבוצה הראשונה (קבוצת הביקורת) נאמר שהם לומדים את הטקסט לקראת מבחן, וללומדים בקבוצה השנייה (קבוצת הניסוי) נאמר שהם לומדים על מנת ללמד מישהו אחר.
ההבדל בין הניסויים היה רמת הטקסט: בניסוי הראשון הטקסט היה מבואי והסביר באופן מפורש את כל ההיסקים הסיבתיים שבו, ובניסוי השני הטקסט היה ברמה גבוהה יותר, וחלק מההיסקים הסיבתיים וההנחות שבו היו מובלעים. בשני הניסויים עברו חצי מהמשתתפים בכל קבוצה מיד לאחר הלמידה מבחן (אמריקאי), מבדק זכרון שבו הורו למשתתפים לכתוב כמה שיותר דברים שהם זוכרים מהטקסט. החצי השני עבר את אותם מבדקים כשבוע לאחר הלמידה.
- בשני הניסויים נמצא כי הסטודנטים שציפו ללמד הגיעו לתוצאות טובות יותר (במובהק) במבחן מאשר הסטודנטים שלא ציפו ללמד.
- בשני הניסויים ההפרש היה גדול יותר במבחן שנערך אחרי שבוע מאשר במבחן שנערך מיד
- תוצאה דומה נרשמה בשני הניסויים הן באשר לזכרון פריטים מהטקסט, הן באשר להבנה עמוקה יותר של ההסברים הסיבתיים וההנחות המובלעות בטקסט.
החוקרים מסכמים כי תוצאות הניסויים מצביעות על כך שלומדים המצפים ללמד משקיעים משאבים רבים יותר בארגון והבנה של הרעיונות המובעים בטקסטים, וכי השקעה זו מביאה לתוצאות למידה טובות יותר, בטווח מיידי ובטווח הארוך יותר (כשבוע).
מקורות
Guerrero, T. A., & Wiley, J. (2021). Expecting to teach affects learning during study of expository texts. Journal of Educational Psychology, 113(7), 1281.
ההשפעה של תקשורת לא מילולית מצד מרצים בוידאו על הלמידה: ניסוי במחוות ידיים והבעות פנים של סוכני החינוך
אחת ההנחיות הידועות בנוגע להרצאה מול קהל (או מול כיתה) היא להשתמש בתנועות ידיים ובהבעות פנים מגוונות. תקשורת לא מילולית היא חלק מהותי מהקשר בין בני אדם והשימוש בה חשוב כדי לשמור על העניין של הקהל. במאמר שלפנינו מתואר ניסוי, במסגרתו ניסו כותבי המאמר לבודד את ההשפעה של מחוות גופניות ושל הבעות פנים על הלמידה ולבחון האם ההשפעה קיימת גם כאשר המחוות וההבעות אינן קשורות ישירות לחומר הנלמד.
למטרות המחקר חולקו 163 סטודנטים ל-4 קבוצות, כל קבוצה צפתה בסרטון לימודי אחר. בסרטון הראשון המרצה הונחתה לא להשתמש במחוות ולא לשנות את הבעת פניה. בשני היא הונחתה להשתמש במחוות אך לא לשנות את הבעת פניה, בשלישי – לא להשתמש במחוות וכן לשנות הבעות פנים, וברביעי – להשתמש במחוות ולשנות הבעות פנים. המחוות והבעות הפנים תוכננו במיוחד כדי שלא יהיו קשורים לחומר הנלמד ולא יעזרו להמחיש אותו. הסטודנטים בכל קבוצה נבחנו על הבנתם את החומר הנלמד (לפני ואחרי הצפייה), על התפיסה שלהם את המרצה, על מצבם הרגשי, ועל העומס הקוגנטיבי שהם חוו.
ממצאי הניסוי הראו כי התלמידים שצפו בסרטוני וידאו עם שינוי הבעות פנים, מחוות גופניות או שניהם למדו בצורה טובה יותר מאשר אלו שצפו בסרטון ללא הבעות או מחוות. לא היה הבדל משמעותי בין אלו שצפו בסרטון הכולל מחוות, לאלו שצפו בסרטון הכולל הבעות פנים, או לאלו שצפו בסרטון הכולל מחוות והבעות. ממצא נוסף היה כי המרצה נתפסה בצורה חיובית – כמועילה יותר ללמידה – כאשר היא השתמשה במחוות או בהבעות, ובצורה החיובית ביותר כאשר השתמשה הן במחוות והן בהבעות. למרות שלכאורה המידע הנוסף המועבר במחוות הגופניות ובהבעות הפנים היה אמור להגביר את העומס הקוגנטיבי בפניו ניצבו הסטודנטים, למעשה לא נרשם הבדל בעומס הקוגניטיבי עליו דיווחו הסטודנטים מהקבוצות השונות.
הכותבים מסכמים כי ממצאי הניסוי מצביעים על כך ששימוש בהבעות פנים ובמחוות גופניות יכול להיות דרך טובה ויעילה להפוך הרצאות ווידאו (והרצאות מקוונות) למזמינות יותר ומובנות יותר לתלמידים הצופים בהן.
מקורות
Schneider, S., Krieglstein, F., Beege, M., & Rey, G. D. (2022). The impact of video lecturers’ nonverbal communication on learning–An experiment on gestures and facial expressions of pedagogical agents. Computers & Education, 176, 104350.