חזרה לרשימה
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה המחקרית בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי. מחקרים מראים כי להשתתפות בפעילויות מגוונות, לאחר שעות הלימודים, ישנה השפעה חיובית ומכרעת על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים אשר עוסקים בהתמודדות המיוחדת של החינוך הבלתי פורמלי עם אתגרי הקורונה.
המחקר הראשון, שנעשה בישראל במימון לשכת המדען הראשי, עקב אחר ההתארגנות המהירה של תנועות הנוער הגדולות בישראל לפעילות בתנאים החדשים וחסרי הודאות של הסגר הראשון. המחקר השני, מציג קריאה (המגיעה מארה"ב) לשילוב חינוך בלתי פורמלי כמרכיב מרכזי בשיקום התלמידים והחברה לאחר עידן הקורונה.
עושים תנועה בסגר - גמישות בפעולה: הפרקטיקות החינוכיות בתנועות הנוער בעת הקורונה
במהלך הסגר הראשון (מרץ-מאי 2020) מערכת החינוך בישראל עברה, בין רגע, ל"פעילות מרחוק". שינוי זה דרש ממוסדות חינוך, ובהם מסגרות החינוך הבלתי פורמלי, ליצור דרכי פעולה חדשות ורלוונטיות, הלוקחות בחשבון את מגבלות הריחוק החברתי. מחקר זה בחן את הפרקטיקות החינוכיות שקיימו תנועות הנוער בישראל בתקופה זו. במסגרת המחקר נערכו 25 ראיונות אישיים וקבוצתיים שכללו סה"כ כ-70 חניכים ומדריכים, משלוש תנועות הנוער הגדולות בישראל: הנוער העובד והלומד, בני עקיבא והצופים.
על פי המחקר, במהלך הסגר הראשון התנועות קיימו פעילויות חברתיות מקוונות, מפגשים אישיים בין מדריכים לחניכים, וכן ביצעו משימות חברתיות מגוונות. מרכיבי הקוד הבלתי פורמלי הייחודיים לתנועות הנוער סייעו לבני הנוער להמשיך ולפעול, להיות אקטיביים ולמצוא פתרונות שונים על מנת להמשיך ולקיים פעילות תנועתית גם בהיעדר מפגש פנים אל פנים.
ארבעה מרכיבים מרכזיים, המאפיינים את תנועות הנוער בשגרה, הפכו למשמעותיים במיוחד בעת המשבר:
- גמישות – התנועות התאימו פעילותן לתנאים המשתנים
- יחסים – מערכות יחסים מבוססות דאגה ואחריות בין מדריכים לחניכים ובתוך קבוצות השווים היו פרקטיקה מרכזית
- בית בתנועה – התנועות פעלו לחיזוק תחושת השייכות והביטחון של חניכים בתנועה על ידי המשך קיום מסורות של התנועה תוך התאמתן לריחוק החברתי
- נעורים – לחניכי התנועות היה מקום לבטא את נעוריהם על ידי יצירת מרחב המאפשר עשייה ופעולה לשינוי המציאות.
המחקר מצא כי שילוב המרכיבים האלה איפשר לחניכים לחוש תחושה של משמעות וערך בתוך אי הודאות והבילבול שאפיינו את התקופה. כך נמצאו דרכים יצירתיות להמשך קיומה של הפעילות התנועתית גם בעת המשבר. המדריכים היוו אוזן קשבת ומקום בטוח לחניכים ובתוך כך איפשרו חוויה של ביטחון ומשמעות גם לעצמם. עם זאת, תנועות הנוער התקשו להגמיש את פעולתן בשני תחומים עיקריים: בהתמודדות עם השלכותיו של העדר המפגש הפיזי, ובנקיטת עמדה אקטיבית וציבורית ביחס למדיניות הממשלתית.
המחקר מאיר את השוני בין חווית תנועת הנוער לבין החוויה הבית ספרית ומציע מספר הצעות לגבי הפוטנציאל שבמפגש בין שני מרחבים חינוכיים אלו. מוצע לשקול אימוץ פרקטיקות של גמישות, שיחה אישית ומפגש מכיל בבית הספר. כמו כן מוצע מתן כר פעולה נרחב וחופשי לתנועות הנוער בין כותלי בית הספר ומחוצה לו. לבסוף, המחקר מעיד על החשיבות הרבה בהמשכיות הפעולה התנועתית גם בתקופות של סגר ומזהה בהמשך פעילות זו מנגנון ייחודי ומחזק לבני נוער בעת משבר.
מקורות
רפופורט ת., בן ישי א. ב., קפלן, ר., אבו-חג'אג', א., (2021). עושים תנועה בסגר – גמישות בפעולה: הפרקטיקות החינוכיות בתנועות הנוער בעת הקורונה. לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.
חינוך בלתי פורמאלי עשוי להיות בעל תפקיד מרכזי בחינוך הבית ספרי
Extracurricular activities can play a central role in K-12 education
החינוך הבלתי פורמלי (חב"פ)[1] עשוי להיות מרכיב חיוני ועיקרי בתהליכים החינוכיים המשקמים לאחר עידן הקורונה. במאמר שהתפרסם בשנת 2021 בכתב העת הרשמי של אחד מאיגודי המורים הגדולים בארה"ב, כתב בכיר במערכת החינוך במדינת איווה, כי בכל הנוגע למאמצי השיקום החינוכיים מהמגפה, אין לראות בחב"פ תוספת לחינוך הפורמלי, אלא מאמץ עיקרי של המערכת.
לדברי הכותב, איכויות החינוך הבלתי פורמלי ידועות בקרב מקבלי ההחלטות זמן רב. תחושת החיבור של תלמידים לבית הספר ולקהילה, הנוצרת אגב פעילויות חב"פ מסוגים מגוונים, תורמת לאקלים בית הספר ומביאה לשיפור בהישגי תלמידים. החשיבות הגדולה של החב"פ, לדבריו, היא במערכות היחסים הייחודיות שנוצרות בתוך הפעילויות. מערכות יחסים אלו, בין מדריכים וחניכים, עשויות להימשך על פני שנים, ולתמוך בתלמידים באתגרים הגדולים שמערכת החינוך מציבה להם.
יצוין שהכותב מתייחס לחב"פ בהקשרו האמריקאי שמבוסס בעיקר על פעילויות ספורט. כן יצוין שמרבית הפעילויות אותן הוא מתאר מתרחשות בתוך אתר בית הספר. הכותב מציע לחזק את הקשר בין הפעילויות הפורמליות בבית הספר ובין החינוך הבלתי פורמלי, לפחות ברמת המבוגרים – כלומר, יצירת מערך הכולל מורים והורים שרואה את פעולות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי יחדיו.
לדבריו החשיבות הגדולה של החב"פ מתחדדת כאשר לוקחים בחשבון את נזקי מגפת הקורונה. חווית הבידוד ועירעור תפיסת המציאות החברתית זקוקה לעיבוד, והחב"פ מספק את המצע האידיאלי לכך. לשם כך מציע הכותב למקבלי החלטות לבצע הערכת מצב מחודשת של פעילויות החב"פ שתחת אחריותם, לבחון את מטרותיהן ולוודא הכשרה מקצועית ואיוש תקנים של מדריכים, מאמנים ושאר מחנכים. עוד מציע הכותב לוודא את ההנגשה של פעילויות חב"פ לכל האוכלוסיות, עם דגש על אוכלוסיות מודרות. הכותב מדגיש מחקרים שהראו שתלמידים מאוכלוסיות מודרות שהשתתפו בפעילויות חב"פ מראים שיפור מובהק בהישגים לימודיים.
[1] המונח במאמר הוא Extra Curricular Activities, אותו ניתן לתרגם לפעילויות שלאחר שעות בית הספר. אלא שבעברית ובמערכת החינוך הישראלית המושג חינוך בלתי פורמלי הולם יותר את המתואר במאמר.
מקורות
Lang, C. (2021). Extracurricular activities can play a central role in K-12 education. Phi Delta Kappan, 102(8), 14-19.