חזרה לרשימה
פרופ' דרלינג-המונד כתבה בעבר: "הישרדות המין האנושי תלויה בטיפוח אינטיליגנציה חברתית ורגשית, לפחות ואולי יותר, כפי שהיא תלויה בפיתוח ידע וכישורים טכנולוגיים". תפיסה זו הפכה כיום למגמה חינוכית בולטת בשדה החינוכי בארה"ב. תחום זה מכונה למידה חברתית רגשית (Social and Emotional Learning, SEL).
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני דוחות מחקר שעוסקים ב-SEL. הראשון, דוח מ-2017, שמעיד על הסכמה בקרב מנהלים אודות חשיבות השימוש ב-SEL, אך לצד זאת גם על מחסור בהכשרת מורים בנושא. השני, מחקר מ-2021, שמתאר תופעה חדשה המתפתחת לצד השימוש ב-SEL: מסדי נתונים אודות שלומותם של התלמידים, אשר עשויים לאפשר צורות חדשות של התערבות פסיכולוגית.
מוכנות להנהיג: סקר מנהלות ומנהלים ארצי אודות למידה חברתית רגשית, תרומתה לילדים ולשינוי בתי ספר
דוח משנת 2017 של מכון אספן (Aspen), אשר חוקרת החינוך המובילה פרופ' לינדה דרלינג המונד היא יושבת ראש-משותפת שלו, בחן את תפיסותיהם של מנהלים בארה"ב אודות למידה רגשית וחברתית (Social and Emotional Learning, SEL).
בפתח הדוח מופיעה קביעתה של הפרופ' דארלינג המונד כי "הישרדות המין האנושי תלויה בטיפוח אינטיליגנציה חברתית ורגשית, לפחות ואולי יותר, כפי שהיא תלויה בפיתוח ידע וכישורים טכנולוגיים". עוד מופיעה הקביעה כי כניסתם של תחומי לימוד חברתיים ורגשיים, והפניית מאמצים חינוכיים לטיפוח יכולות בתחומים אלו הינו כיום אחד הכוחות המשפיעים ביותר על שדה החינוך האמריקאי. תנועה חינוכית משמעותית נוסדה, כך נטען, סביב רעיונות אלו.
884 מנהלים ומפקחים, מרחבי ארה"ב, נשאלו על עמדותיהם בנוגע ל-SEL. על פי התשובות שנאספו מטרת הלמידה החברתית רגשית היא פיתוח כישורים ויכולות אישיות כגון: מודעות עצמית, יכולת ניהול עצמית, מודעות חברתית, כישורים חברתיים לניהול קשרים, ויכולת קבלת החלטות אחראית. כמו כן, צוינו היכולת לפתח אמפתיה, משמעת, אופי (Character) ויכולת שיתוף פעולה. כל אלו הוגדרו כמטרות של SEL, באופן כללי.
עוד עלה מהסקר כי המנהלים סבורים כי יכולות אלו הן ניתנות ללימוד (Teachable) וכי פיתוח מערכי לימוד, והקצאת משאבים בית ספריים לטובת SEL הן דרכי פעולה מועילות. התפיסה הרווחת בקרב המנהלים היא כי SEL מפתח תלמידים טובים יותר בהווה ואזרחים טובים יותר בעתיד.
עם זאת, המנהלים הביעו קשיים בשני תחומים ביחס לרצונם לקדם SEL בצורה משמעותית בבית ספרם. ראשית, הם הביעו חוסר בהכשרה ל-SEL, עבור עצמם ועבור צוותי ההוראה שלהם. עובדה זו מעכבת פיתוח תכנים משמעותיים ללמידה. הקושי השני היה חוסר בעדויות מחקריות אודות הצלחה של SEL בקרב תלמידים. העדר עדויות מחקריות מקשה על המנהלים, לדבריהם, לקדם SEL לנוכח התנגדויות שצפות מקרב בעלי עניין שונים – הורים, קהילות, מורים, תלמידים והציבור הרחב.
מקורות
DePaoli, J. L., Atwell, M. N., & Bridgeland, J. (2017). Ready to Lead: A National Principal Survey on How Social and Emotional Learning Can Prepare Children and Transform Schools. A Report for CASEL. Civic Enterprises.
הנפש כנתון: פירוק התשתית הפסיכולוגית, הכלכלית והסטטיסטית של למידה חברתית-רגשית
המגמה הבולטת בעיצוב מדיניות ציבורית בעשורים האחרונים היא חשיבותם של נתונים. כלכלנים וסטטיסטיקאים הפכו את חשיבותם של נתונים אודות המשק למרכזיים בתהליך קבלת ההחלטות הפוליטי. כחלק מהמגמה ישנו מערך של איסוף נתונים וניתוחם לצורך שילובם בתהליך קבלת ההחלטות. כך טוען בן ויליאמסון, חוקר סקוטי המתמחה בחינוך דיגיטלי במאמר שהתפרסם ב-2021 בכתב עת למדיניות חינוכית.
מגמה זו משתלבת לדבריו עם מגמה בולטת של השנים האחרונות בשדה החינוך, והיא עליית חשיבותה של הלמידה החברתית-רגשית (Social Emotional Learning – SEL). מגמה חינוכית זו מייחסת חשיבות רבה לכישורים "לא קוגניטביים", כמו נחישות, כוח רצון, תכונות אופי שונות ועוד. המחשבה אודות SEL חצתה גבולות לאומיים, כפי שקורה פעמים רבות בעשורים האחרונים, בחסות אירגונים בינלאומיים, הבולט שבהם הוא ה-OECD. כן מקודמים הרעיונות הללו על ידי הוגים, מכוני מחקר, גופים פילנתרופיים, חברות עסקיות ועוד.
לדברי ויליאמסון, אגב קידום מגמה חינוכית זו, וכאמצעי לקידומה, מתרחש מהלך שמהדהד את החשיבות של הנתונים בעיצוב המדיניות הציבורית. נוצר מעין היתוך (Fusion) בין העולם הפסיכולוגי והעולם של הכלכלה והסטטיסטיקה. זאת, בשל החשיבות המיוחסת למדידה והערכה של תכניות חינוכיות. התוצאה היא יצירת מערכים מורכבים של מידע אותו הוא מכנה פסיכו-דאטה (Psychodata). מערכים של נתונים הנאספים אודות תלמידים ושלומותם (Wellbeing), תכונות האופי שלהם, תהליכיהם האישיים וכיו"ב.
ויליאמסון כורך יצירת מערכי נתונים אלו בכלכלה הדיגיטלית המאפיינת את העידן הנוכחי. בכלכלה זו, הוא טוען, ישנה חשיבות עולה וגוברת לשלומותם של הפרטים. לכן, לצורך הובלת המשק ושוק העבודה, יש צורך מתמיד לדאוג לשלומותו של כוח העבודה. איסוף הנתונים עשוי לאפשר התערבויות בעלות אופי פסיכולוגי לטובת הפרטים.
ויליטמסון טוען כי שינויים בשוק העבודה ובתפיסת כוח העבודה משפיעים על מערכת החינוך ומקדמים את ההטמעה של SEL ואת פיתוח מערכי הנתונים הנאספים במערכות חינוך ברחבי העולם. הוא מציע לראות את הטמעת ה-SEL לא רק ככלי ממוקד לבתי הספר, אלא גם ככזה שמושפע משינוי בתפיסות השוק, ומשפיע על שלומותו של כוח העבודה בכלכלת העתיד.
מקורות
Williamson, B. (2021). Psychodata: disassembling the psychological, economic, and statistical infrastructure of ‘social-emotional learning’. Journal of Education Policy, 36(1), 129-154.