חזרה לרשימה
בשנים האחרונות מדובר רבות על גיוון אופני הלמידה ומרחבי הלמידה בדגש על יצירה של חוויה מקיפה יותר המפתחת כישורים ומיומנויות מגוונים המותאמים למאה ה-21 . בתוך כך גובר העניין בחינוך הבלתי פורמלי ובשאלה האם מרכיבים וקודי פעילות בלתי פורמליים עשויים לתת מענה גם לתחום הלמידה הפורמלית. בין השאר, נשאלת השאלה לגבי תרומת למידה בלתי פורמלית להגברת מוטיבציה ללמידה ועניין בלמידה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתוכניות למידה בלתי פורמליות בעלות מטרות שונות. המאמר הראשון עקב אחרי תוכניות לא שגרתיות ללימוד מדעים, במסגרתן תלמידים יצאו למחנות קיץ ולמדו באופן בלתי פורמלי תחומי ידע חדשים. המאמר השני עקב אחרי שני בתי ספר אוסטרליים שיצרו מרחבי למידה בלתי פורמלית בתוך בית הספר.
כיצד חווית למידה בלתי פורמאלית בתוכנית קיץ משפיעה על תפיסת הלימוד של מקצועת STEM?
Students’ perceptions of STEM learning after participating in a summer informal learning experience
בעולם שבו הטכנולוגיה תופסת מקום מרכזי, מדובר רבות על הצורך בחיזוק לימודי מדעים.[1] מנגד, מספר התלמידים המביעים רצון להעמיק במקצועות המדעים קטֵן, בייחוד בקרב תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ותלמידים מקבוצות מיעוט.
המחקר המוצג במאמר זה בחן את השפעת השתתפותם של תלמידים מרקעים אלה בתוכנית למידה בלתי פורמלית במהלך חופשת קיץ. התוכנית כללה למידה על בסיס פתרון בעיות אמיתיות בחיים, עבודה בקבוצות, מפגש עם מדענים ואנשי תעשיית המדע, ויצירת פרויקטים ממשיים (בניגוד ללמידה תיאורטית).
התלמידים שהשתתפו בשלוש תוכניות שונות ברחבי ארה"ב השיבו לשאלונים במהלך תכנית הקיץ ובסיומה. חלקם גם רואיינו לטובת המחקר.
מהממצאים עלו שלוש מסקנות מרכזיות:
- ההשתתפות בתכנית העצימה את החיבור בין לימודי המדעים לחיים האמתיים, ובכך הגבירה את המוטיבציה להמשיך ללמוד את מקצועות המדע גם במסגרת בית הספר (לימודים פורמליים).
- ההשתתפות נתנה לתלמידים הזדמנות לגשת למקצועות המדע באופן אחר, מעשי, מעניין וחוויתי יותר.
- התוכנית הגבירה את הרצון של התלמידים להעמיק ולהמשיך את המעורבות בנושאים אלה.
סיכום המחקר קבע כי מעבר לכל ספק, אופן הלמידה והחוויה הבלתי פורמלית חשפו את התלמידים לעולם המדע באופן שפיתח סקרנות, יצר קרבה ועניין, ועודד את התלמידים להמשך העמקה ולמידה של תחומי המדעים. יצירת סביבות למידה מתאימות, מפגשים עם "אנשי שטח" ויצירת פרויקטים היו גורמים מרכזיים בהצלחת חווית הלמידה.
[1] הכוונה כאן היא ללימודי STEM, כלומר – Science, Technology, Engineering and Mathematics.
מקורות
Roberts, T., Jackson, C., Mohr-Schroeder, M. J., Bush, S. B., Maiorca, C., Cavalcanti, M., … & Cremeans, C. (2018). Students’ perceptions of STEM learning after participating in a summer informal learning experience. International journal of STEM education, 5(1), 1-14.
נקודת מבט מאוסטרליה: כיצד למידה חווייתית, במסגרת בלתי פורמאלית, מקדמת הוגנות מעמדית וצדק חברתי וכלכלי לילדים מ''קהילות של פוטנציאל"
המחקר בחן שני בתי ספר יסודיים, בשכונות במצב סוציו-אקונומי נמוך בדרום מלבורן, אוסטרליה, שהפעילו תכנית חינוכית ברוח פדגוגית הנקראת "פדגוגיה משנת מציאות" (Transformative Pedagogy). פדגוגיה משנת מציאות מורכבת מארבעה יסודות: חיבור לידע התרבותי של התלמיד; נטילת בעלות של התלמיד על ה"סיפור" שלו, באמצעות ייצוג ושיקוף של התלמיד בעבודתו; הקשבה והתייחסות לחוויות החיים של התלמיד; והעצמה של קולו של התלמיד, והנחלת אמונה שחייו ישתנו כתוצאה מהלמידה(Connecting, Owning, Responding, Empowering). התוכנית נקראה "שיפור למידה מוגבר בקהילות מרושתות" – ELINCS. [1] המחקר בחן את בתי הספר לאחר שבע שנים של הפעלת התוכנית. יצויין, כי בבתי הספר למדו תלמידים מ-40 לאומים שונים, אשר דיברו 36 שפות. כ-75% מהתלמידים לא דיברו אנגלית כשפת אם.
התוכנית יצרה מרחבי למידה בלתי פורמליים בתוך בית הספר. במרחבים אלו הועצם חלקם של התלמידים, בכיתות ו' עד ח', בקביעת מטרות הלמידה ודרכי הלמידה שלהם, וכן ניתן מקום רב למתנדבים מהקהילה של בית הספר (תלמידי תיכון, מרקע דומה לזה של התלמידים), משפחות התלמידים ופרחי הוראה.
התוכנית הורכבה ממפגשים בני שעתיים בשעות אחה"צ, פעמיים בשבוע. המפגש התחיל במשחק פיזי בחוץ ואחריו ארוחה קלה. לאחר מכן על התלמיד לבחור בין הכנת שיעורי בית לבין פעילות לימודית על-פי המטרה והנושא שהוא בחר לעצמו. במהלך השעה השניה של המפגש מתקיימת פעילות העשרה באחריות המתנדבים.
ייחודה של התוכנית בכך שהיא שמה את הדגש על הקהילה ולא רק על יכולותיו של הלומד היחיד. התוכנית סייעה, כך טוען המחבר, לבניית קשרים משמעותיים בין הלומדים לבין עצמם ובין הלומדים וחברי הקהילה שתרמו מידיעותיהם וממיומנויותיהם. התוכנית הביאה לשיפור הישגי התלמידים. לתפיסת המחבר, התהליך כולו הביא להגדלה של ההון התרבותי של הקהילה כולה.
[1] מחבר המאמר משתמש במונח "קהילות מבטיחות" (communities at promise) במקום המונח השגור "קהילות בסיכון". לאורך התקציר יהיה שימוש במונחיו של המחבר.
מקורות
Zyngier, D. (2017). How experiential learning in an informal setting promotes class equity and social and economic justice for children from “communities at promise”: An Australian perspective. International Review of Education, 63(1), 9-28.