חזרה לרשימה
בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. גישות עדכניות, המוכוונות לפיתוח כישורים המתאימים למאה ה-21, שמות בליבת בית הספר גם את פיתוח אופיו של התלמיד. המטרה היא לא רק לספק לתלמיד את הידע הדרוש להתמודד עם אתגרים, אלא גם להנחיל לו כלים ומיומנויות כגון אמונה עצמית, נחישות ואת היכולת לשתף פעולה עם אחרים.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים העוסקים בהיבט זה של בית הספר, כמקום שבו מתבצע חינוך מכוון ערכים. המאמר הראשון, עוסק בגישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ויישומן. על פי מאמר זה, על מנת שתלמידים יוכלו לחוות את מלוא הפוטנציאל החיובי הגלום בהם, מומלץ להשתמש בגישה של פסיכולוגיה חיובית מבוססת הקשר שמכירה בהשפעות ההקשר על התנהגות ומעניקה כלים להתנהלות בהקשר חברתי. המאמר השני מתמקד בדרכים ביתרונות של טיפוח חוזקות אופי (character strengths), בדרכים בהן בית הספר עשוי לטפח אותן בקרב תלמידים, מורים ומנהלים וכיצד אלו משפיעות על בית הספר כולו.
פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר: המלצות מדיניות ליישום פסיכולוגיה חיובית בבתי-ספר
התערבויות הנשענות על פסיכולוגיה חיובית הופכות בשנים האחרונות למקובלות בבתי-ספר ברחבי העולם. עם זאת יש המבקרים גישה זו בטענה שהיא מיושמת בצורה נטולת הקשר המוכתבת מבחוץ, ועשויה ביישום לא נכון להתעלם מרגשות שליליים. ביקורת נוספת שעולה בשיח על הפסיכולוגיה החיובית היא שישנה סכנה שהיא תייצר תפיסות מוטעות של אילו רגשות לגיטימיים ואילו רגשות אינם לגיטימיים, ותעודד מרדף אחרי מצבים רגשיים חיוביים. כותבי המאמר מבחינים בין שתי גישות מרכזיות בפסיכולוגיה החיובית:
- התערבויות ממוקדות תוכן – התערבויות חינוכיות המתמקדות בתכני המחשבה והרגש של התלמידים. על פי גישה זו, ישנם תכני חשיבה ורגש שהם חיוביים כשלעצמם. התערבות כזו תתמקד בעידוד החשיבה האופטימית, מתוך תפיסה שאופטימיזם הוא מפתח להישגים בלימודים, לעושר ורווחה, לבריאות ולמערכות יחסים מוצלחות.
- התערבויות ממוקדות הקשר – גישה זו מבוססת על ההנחה שמקורם של דפוסי ההתנהגות אינם רק באדם עצמו אלא גם בסביבה החברתית, התרבותית בה הוא פועל. לפיכך מטרות ההתערבות הן יצירת סביבה בה תלמידים עשויים לנקוט בפעולות החשובות להם, ולהקנות כישורים שיעזרו לתלמידים להגיב לסביבתם.
הכותבים מבקרים את התפיסה ממוקדת התוכן. ראשית, הם טוענים כי הגישה ממוקדת התוכן מתעלמת מההקשר הסביבתי ואת הסיבות להתנהגויות שלא נתפסות כחיוביות. שנית, הגישה עשויה להתעלם ולהדחיק רגשות שליליים של הצעירים. זאת בניסיון לתת מקום רחב ככול האפשר לרגשות החיוביים. תלמידים עלולים לפתח בעקבות כל זאת חרדה, בעיות התנהגות ובעיות לימודיות. הגישה ממוקדת התוכן מקנה ערך לרגשות החיוביים כשלעצמם ללא קשר לתרומתם לתפקודו של התלמיד. לפיכך גישה זו הופכת את הרגשות החיוביים לדבר מה חיצוני שעל התלמיד להרגיש על מנת להצליח, ולא ממצבת אותם ככלי להתפתחות וקידום עצמי.
תכניות התערבות ממוקדות הקשר, טוענים הכותבים, מבוססות על 4 יסודות: 1) ניסוי וטעיה, כדרך לבניית כישורים ורשת חברתית, 2) הגברת המודעות העצמית והחברתית לדפוסי התנהגות, 3) עיצוב עולם המושגים המשמש לפענוח התנהגות ומצבים חברתיים ו-4) מתן ערך וחשיבות להתנהגותו של הפרט. המודל קורא למחנכים לתפוס את מקור ההתנהגות של התלמיד בסביבתו וביחסיו עימה. על המחנכים ליצור סביבה בה יחידים וקבוצות עשויים לברר את ערכיהם ולפעול על-פיהם, מבלי להיות כפופים בהכרח ל"רודנות" הרגשות החיוביים.
מקורות
Ciarrochi J, Atkins PWB, Hayes LL, Sahdra BK and Parker P (2016). Contextual Positive Psychology: Policy Recommendations for Implementing Positive Psychology into Schools. Frontiers in Psychology.
סקירת התערבויות בטיפוח חוזקות אופי בבתי ספר של המאה ה-21: חשיבותן של התערבויות אלו והדרכים לטפחן
פיתוח חוזקות אופי (character strengths) משליך באופן ישיר על יכולתם של מוסדות חינוך לטפח את מיצוי הפוטנציאל הגלום בתלמידיהם. חוזקות אופי הן תכונות אופי המוגדרות באופן רחב כחיוביות. על פי התיאוריה המקובלת חוזקות אופי משפיעות על שלומותם (well-being) של בני האדם ועל יכולתם לתפקד היטב בהקשרים קוגניטיבים, אישיים ובין אישיים.
ד"ר שירי לביא מאוניברסיטת חיפה הראתה במאמר שהתפרסם ב-2019 כיצד חוזקות אופי קשורות באופן הדוק למיומנויות של המאה ה-21. היא בחנה את האופנים השונים בהם מטופחות חוזקות אופי באמצעות השפעה על תלמידים (תכנית לימוד, מערכות יחסים), השפעה על מורים (הכשרה, פיקוח) והשפעה על בתי הספר (הקצאת משאבים, תהליכי הערכה). לבסוף מוצע מודל אינגרטיבי למערכת בית ספרית אופטימלית הצפויה לטפח ולממש חוזקות אופי ונדון היישום שלו על המחקר ובמציאות.
על פי המודל של לביא, טיפוח חוזקות אופי בבתי הספר עשוי להתחיל בזיהוי חוזקות האופי של כל תלמיד באמצעות שאלון, ובהמשגה של חוזקות אופי שונות באמצעות תרגילים שונים. בהמשך התלמידים עשויים לתרגל שימוש בחוזקות האופי שלהם בתחומים חדשים, ולהתבקש לזהות חוזקות אופי בקרב חבריהם ובסיטואציות מדומינות או מסופרות.
תהליך דומה ניתן לחולל בקרב המורים עצמם. במחקרים רבים הוכח הקשר בין עמדות ויכולות של מורים לאלו של תלמידיהם, ולכן נראה שיש לשינוי שמתחולל אצל המורים עצמם השפעה מתמשכת. כמו כן נראה שתוכניות טיפוח חוזקות אופי בקרב תלמידים הצליחו יותר כאשר מי שהעביר אותן היו המחנכים עצמם, ולא מנחה חיצוני. הדבר מדגיש את החשיבות של הנחלת צורת החשיבה המכירה ומטפחת חזקות אופי, טוענת לביא.
ספרות המחקר מראה כי שינוי ברמת הנהלת בית הספר ובהתנהלות בתוך צוות המורים יכולה להשפיע גם על התלמידים עצמם. חקר התרבות הארגונית ברמת בית הספר והשפעתה על טיפוח חוזקות האופי מפותח פחות, אך ניתן להצליב את המחקרים הקיימים בתחום עם מחקרים דומים שנערכו בארגונים אחרים. הגישה המשולבת יכולה לסייע לקידום תרבות בית ספרית המטפחת חוזקות אופי, היות שהתערבות המתקיימת בכל רמה (תלמידים, מורים ובית הספר) מעצימה התערבויות ברמות האחרות.
מקורות
Shiri Lavy, Review of Character Strengths Interventions in Twenty-First-Century Schools: their Importance and How they can be Fostered, Applied Research in Quality of Life, January 2019