חזרה לרשימה
מבחנים שנעשים בתום תהליך למידה מקובלים במערכות חינוך. אולם, מה לגבי בחינות לפני הלמידה? איזו תרומה עשויה להיות למבחן שנערך לפני שבכלל התקיימו שיעורים בנושא?
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים אודות בחינות מטרימות, והאופן שבו הן עשויות להשפיע לחיוב על תהליכי הלמידה. המחקר הראשון, שנבחר על ידי האתר המוקדש לנושאי חינוך EduTopia כאחד מעשרת המחקרים הבולטים של שנת 2021, טוען שטעויות שנעשות בבחינה המטרימה הופכות למעין "מרקר" קוגניטיבי, המדגיש את התוכן הנכון בעת הלמידה. המחקר השני, מ-2018, מסביר שטעויות "קרובות", כמעט נכונות, בבחינה מטרימה משפרות את הלמידה. אפקט זה לא מתקיים עם טעויות משמעותיות יותר.
בחינה מטרימה או בחינה בדיעבד: השוואה בין היתרונות הלימודיים של למידה מתוך טעיה ושליפת מידע
מבחנים משמשים ככלי להערכת ידע. עם זאת, השימוש במבחנים ללמידה הוא טכניקה פדגוגית מוכרת ויעילה. בחינת תרגול עשויה לשפר את הזיכרון, לשפר העברה של ידע ולעזור בפענוח מידע חדש. היתרונות באים לידי ביטוי לרוב כאשר רמת הסיכון בבחינה היא נמוכה, למשל, בוחן תרגול לעומת מבחן עם ציון.
שתי השיטות הבולטות ביותר לתרגול באמצעות בחינה הן בחינה מטרימה (pretesting) ובחינה בדיעבד ((posttesting. בבחינה מטרימה, הבחינה מתקיימת בטרם הלמידה של המידע החדש. בחינה מסוג זה מאפשרת למידה מתוך טעיה. בחינה בדיעבד מתקיימת לאחר הלמידה של המידע החדש. בבחינה מסוג זה מתרגלת שליפת מידע. שני סוגי הבחינות משפרים את הזיכרון של חומר הלימוד הכלול בבחינה. לעיתים עשוי להופיע שיפור גם ביחס למידע שלא היה כלול בבחינה. מכאן ששתי השיטות עשויות להועיל ללמידה.
רוב המחקרים שנעשו על נושא זה נגעו לבחינה בדיעבד. בחינה מטרימה, המכונה גם למידה מתוך טעיה (errorful generation), היא הנושא של מחקר זה. החוקרים מציינים מחקר אחר בו משתתפים נבחנו אודות טקסט לפני הקריאה בו. המשתתפים ענו נכון על 10% מהשאלות, בממוצע. לאחר הקריאה המשתתפים ביצעו בחינה בדיעבד. אותם משתתפים שהשתתפו בבחינה מטרימה, ענו נכונה על יותר שאלות, בממוצע, ממשתתפים שלא ביצעו בחינה מטרימה. זהו "אפקט הבחינה המטרימה" (the petesting effect). ההנחה היא כי הטעויות שמבוצעות בבחינה המטרימה משמשות כלי יעיל ללמידה.
המחקר הנוכחי נערך בקרב 150 משתתפים. נערכו 5 ניסויים בהם המשתתפים קיבלו טקסט שלא הכירו ונבחנו עליו לפני, אחרי או גם וגם. בחלק מהמקרים המשתתפים קיבלו את התשובות הנכונות לבחינה המטרימה בסוף הבחינה. חלק מהמשתתפים שימשו כקבוצת ביקורת ולא נבחנו כלל.
המחקר הראה כי בחינה מטרימה לפני קריאת קטע טקסט עשויה להניב יתרונות לימודיים דומים ובנסיבות רבות טובים יותר מבחינה בדיעבד. יתכן שהדבר נובע מהעלאת תשומת הלב של המשתתפים לטקסט שקראו לאחרי ביצוע הבחינה המטרימה. כך, המשתתפים חוו "למידה המודגשת על ידי בחינה" (test-potentiated learning). כשם שהדגשה של טקסט משפרת את הבנתו, כך ביצוע הבחינה המטרימה השפיעה על הבנת חלקים בטקסט אשר כמו הודגשו, באמצעות הטעויות בבחינה המקדימה.
מקורות
Pan, Steven. (2021). Pretesting Versus Posttesting: Comparing the Pedagogical Benefits of Errorful Generation and Retrieval Practice. Journal of Experimental Psychology Applied. 27. 1-21.
ללמוד מטעויות: מה זה משנה אם אמרת צוללת או צוצלת?
Learning from your mistakes: does it matter if you're out in left foot, I mean field?
למידה עמוקה ומשמעותית עשויה לחולל רעיונות הקשורים למידע הנלמד. מעבר למידע החדש שנלמד, נוצרים במוחנו קישורים סמנטיים או קישורים הקשורים לחוויה אישית. קיומם של קישורים שכאלה עשוי לסייע בשליפת ידע, גם כאשר אדם נשאל שאלה בנושא אחר. שיטות למידה מסוימות מעודדות יצירת קישורים אלו על מנת להקל על שליפת המידע הנחוץ בעת הצורך. בחינה לאחר למידה היא אופן לתרגל ולהגביר קישורים סמנטיים.
על פי עדויות מחקריות, קישורים סמנטיים נוצרים יותר כאשר מבצעים בחינה לפני למידה של מידע חדש. מחקרים רבים הדגימו שאפקט הלמידה מתוך טעיה (error generation effect) משפר את הזיכרון של מידע ביחס ללמידה ללא טעויות. ניחוש התשובה בתהליך של ניסוי וטעיה מגביר את יצירתם של קישורים סמנטיים אשר בסופו של דבר מסייעים בהטמעת המידע. המחקר מסייג ששיטה זו אינה פועלת אם מנסים ללמוד מידע מומצא או מידע אשר ללומד אין שום מושג לגבי התשובה. במקרים אלו לניחוש לא יהיה ערך ביצירת קישורים סמנטיים למידע שיילמד בהמשך.
מחקר זה שהתפרסם בשנת 2018 התמקד בלמידה מתוך טעויות ובחן כיצד אופי הטעות משפיע על הלמידה של המידע החדש. החוקרים השוו בין ניחושים שהם "החטאות" לניחושים שהם "ליד" התשובה הנכונה.
החוקרים מצאו שטעויות השייכות למשפחה סמנטית קרובה משפרות את התועלת של למידה מתוך טעיה יותר מ"החטאות". כלומר, ככל שהתשובה שניתנה על ידי הנבחן קרובה יותר לתשובה הנכונה, כך עשויה להתקיים למידה יעילה יותר. חשיפת הטעות מובילה לתשומת לב גדולה יותר למשוב, דבר המסייע ביצירת קישורים במוחנו. אנשים נוטים להפנים טעויות, ככל שרמת הביטחון שלהם בידע שהחזיקו קודם לכן הייתה גבוהה יותר. עם זאת, כאשר הטעויות רחוקות מידי מהתשובה הנכונה, נוצרים פחות קישורים אפקטיביים.
טכניקות לשליפת מידע נחשבות מועילות ללמידה מכיוון שהן מגבירות את ההפעלה של קישורים למידע בזיכרון. הקישורים החדשים יכולים לשמש כמתווכים לשליפת מידע ספציפי בהמשך. כאשר משלבים את יצירת הקישורים עם אפקט הלמידה מתוך טעיה, הטעויות עשויות לשמש אבני דרך לתשובה הנכונה.
מקורות
Cyr, A. A., & Anderson, N. D. (2018). Learning from your mistakes: does it matter if you're out in left foot, I mean field?. Memory (Hove, England), 26(9), 1281–1290.