מהן הדרכים לתמוך בקבוצות שונות של תלמידים המאובחנים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר?

גירויים חיוביים יכולים לתרום להתפתחות מודעות, בטחון עצמי ואמון באחר, ואגב כך להוביל לשיפור פיזי ותפקודי של המוח. ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) צריכים סביבה לימודית המאפשרת להם מיעוט גורמי סטרס וריבוי גירויים לפעילות יצירתית וספונטנית. מחקרים קודמים מעידים על התרומה החיובית של פעילות המגרה את החושים וכרוכה בתנועתיות רבה, ומאפשרת עניין וסקרנות ספונטניים.

הכותבים ממליצים ללמד תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר על הקשר בין פעילות גופנית למוח. כך, הם מקווים, יתאפשר להם למצוא את דרכם הייחודית בלמידה. בכל מקרה יש ליצור אווירה המכבדת את 'תרבות הלמידה' האישית של כל תלמיד ובכך להימנע מיצירת סטרס מעכב למידה. לדוגמה, רצוי להימנע מלקרוא לילד לענות על שאלה אלא לבקש ממי שרוצה בכך לשתף בתשובתו.

תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר מתקשים ללמוד בסביבה בית ספרית רגילה הדורשת פעמים רבות תנועתיות מוגבלת ועמידה בלוחות זמנים מוגדרים. סידור הכיתה הרגיל מעכב את יכולותיהם ללמידה משמעותית. תהליכי למידה משמעותיים מחייבים התאמה של הסביבה הכיתתית שלהם.

הכותבים מציינים כי בתהליכי למידת שפה יש לשים דגש על ביטוי עמדות ורצונות של התלמידים ולאפשר להם ליצור בכך משמעות אישית בלמידה. זאת, תוך כיבוד תרבות הלמידה האישית ויצירת תרבות למידה מכבדת בין התלמידים השונים בכיתה. מומלץ לחבר בין התוכן הנלמד בכיתה לפעילות המתרחשת מחוץ לבית הספר ובכך לחבר את התוכן הנלמד להקשר בעל משמעות עבור הלומדים.

לפיכך, שיטות מומלצות להוראת שפה יכללו קישור בין תנועה לבין מילה נלמדת, דגש על תקשורת רבה בין הלומדים ועל למידה נושאית המאפשרת יצירת מפות משמעות בין מילים ומושגים שונים. כל זאת תוך מתן זמן רב ללמידה והימנעות מלוחות זמנים הדורשים הספק מסוים.

מקורות

Bob, P., & Konicarova, J. (2018). Implications for Education and Therapy of ADHD Children. In ADHD, Stress, and Development (pp. 47-55). Springer, Cham.

הפרעת קשב ופעלתנות יתר הינה נפוצה, אך השוני במידת האבחנה ובאופן הטיפול בה בתרבויות שונות מערער את התוקף והאוניברסליות שלה. נראה שההפרעה מוגדרת ומאובחנת בכל מדינה באופן שמושפע גם מהסכמות גלובליות וגם כתוצאה של עמדות תרבותיות מקומיות. הטייה תרבותית זו מעלה דאגה לגבי יכולות האבחון והטיפול באוכלוסיות מיעוט אתני השונות תרבותית מאוכלוסיית הרוב.

גורמים חברתיים בזיהוי הבעיה מושפעים מהיכולת לזהות התנהגות כבעייתית, דבר המושפע מתפיסה תרבותית של התנהגות הנתפסת כקבילה ושאינה כזו, ומסף הסובלנות השונה כלפי ילדי מיעוט אתני. הורים בקרב מיעוטים אתניים יניחו במקרים רבים שהבעיה היא בהתנהגות ילדיהם. גם אנשי חינוך ומטפלים עלולים לשייך התנהגות בעייתית של ילדים מקבוצת מיעוט לנטיות עברייניות ובעיות משמעת ולא לבעיה רפואית.

הממצאים מעידים על כך שניכר הבדל משמעותי בטיפול ב-ADHD בקרב ילדים בני מיעוט אתני החל משלב זיהוי הבעיה, דרך בחירת הטיפול וכלה באיכות הטיפול ובהתמדה בו. ילדים בני מיעוט אתני עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר הם בעלי סיכוי נמוך יותר מחבריהם להיות מאובחנים, ובעלי סיכוי נמוך יותר לקבל טיפול תרופתי הולם. זאת, הן בשל חשש מסטיגמה חברתית בשל שוני בעמדות תרבותיות הנוגעות לבריאות נפשית, והן מאי אמון ונגישות נמוכה למערכות המטפלות (מערכת החינוך והבריאות הרלוונטית, במידה ויש). באופן מפתיע, ילדים בני מיעוט אתני יזוהו במידה רבה יותר כסובלים מתסמינים של ADHD, אך כאמור, לא יאובחנו או יטופלו בהתאם.

בהמשך, בשלב האבחון וההגדרה של טיפול מתאים, הקושי הכלכלי הוא גורם מרכזי בהיעדר טיפול מתאים לילדים בני מיעוט אתני הסובלים מ-ADHD, הן בזכאות לטיפול והן בפניות וביכולת ההורית לאתר ולמצות טיפול הולם. גם מחסום שפתי ותקשורתי אל מול הגורמים המטפלים עשוי להקשות על מציאת טיפול הולם.

קשיים כלכליים נקשרו בקושי לגלות התמדה בטיפול התרופתי, בהיעדר נגישות לתרופות יקרות ומתקדמות יותר וכן בקבלת מינונים תרופתיים גבוהים יותר. אי ההתמדה בטיפול נגרמת גם מהטייה מסוימת שעשויה להקשות על היכולת של מורים לזהות שיפור התנהגותי אצל ילדים בני מיעוט, דבר הגורם לילדים ולמשפחותיהם לוותר על הטיפול – אל מול מחיריו השונים. לגבי טיפול לא תרופתי לא קיימות מסקנות חד משמעיות לגבי ילדי מיעוט אתני וילדי אוכלוסיית הרוב הכללית.

הסקירה תומכת בקריאות להגברת המודעות למאפיינים היחודיים של הערכה, אבחון וטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב מיעוטים. על אנשי המקצוע הקשורים באיבחון וטיפול ליצור יחסי אמון עם ההורים, מתוך רגישות תרבותית, באופן שיאפשר ניהול המתחים ופתרון בעיות לאורך התהליך.

הסקירה מדגישה את החשיבות של מרכיבים חברתיים ותרבותיים בהתפתחות פסיכופתלוגית ובאופן בו פועלים לחיפוש והתאמה של מענה טיפולי. גם שלב האבחון דורש ליצור התאמה למופעים שונים תרבותית של ADHD. עם זאת חשוב להדגיש שישנם אתגרים הנובעים מסוגיות תרבותיות וישנם כאלו הנובעים ממציאות סוציו-אקונומית ויש לזהותם ולפתור אותם בהתאם.

מקורות

Ortal Slobodin, Rafik Masalha, Challenges in ADHD care for ethnic minority children: A review of the current literature, Transcultural psychiatry, 2020