חזרה לרשימה
מפגשי הורים ואספות הורים הם שניים מהמוסדות הוותיקים בכל מערכת חינוך. עם זאת, בפרפרזה על המשפט שהיה כה נהוג בעבר, יתכן שמוסדות אלו לא מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים במפגשי מורים והורים בעידן הנוכחי. המחקר הראשון, שנעשה בישראל, טוען שהקשר המקוון בין מורים להורים מגשים בימינו, ביעילות, את מרבית המטרות של מפגשי מורים הורים, ותוהה על נחיצותם של המפגשים הפיזיים. המחקר השני שנעשה באיטליה, מציע לנטוש תפיסות מיושנות על מפגשים אלו, לפיהן המורה מעביר מידע להורים, לטובת גישות כוללניות יותר, התופסות את המורה, ההורה והתלמיד כחלק מ"מיקרו-סיסטם" משותף.
מי צריך אספות הורים בעידן הטכנולוגי?
Who Needs Parent-teacher Meetings in the Technological Era?
קשה עד בלתי אפשרי למצוא בית ספר שלא מקיים צורה כזו או אחרת של אספת הורים. חשיבות הקשר בין בית הספר להורי התלמידים מוכרת כיום כמעט בכל מערכות החינוך. בדרך כלל, פגישות הורים ואסיפות הורים מתקיימות באופן תקופתי, בבית הספר. אך כיצד השתנה מוסד זה עם הכניסה לעידן הדיגיטלי? נושא זה נחקר באופן מועט.
פרופ' ניצה דוידוביץ וד"ר רומן יביץ, בדקו את האופן שבו שינויים טכנולוגיים שינו את מפגשיהם של מורים עם הורים בישראל. בעקבות מחקרם הם תהו, האם יש עדיין צורך במפגשים פיזיים בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת את התקשורת ללא מפגש לקלה מתמיד?
במחקר נטלו חלק כ- 107 משתתפים. 78 נשים, ו- 29 גברים. 58 הורים ו-49 מורים. יעילות אספות ההורים נבדקה באמצעות שאלון שבחן שימוש בתקשורת בעזרת מחשב, מעורבות הורים בתהליך הלימודי, והבנת הורים את מצבו הלימודי של התלמיד. בשאלון הוצגה גם שאלה פתוחה שאפשרה למשתתפים להעלות הצעות לשיפור היעילות של מפגשי הורים-מורים, לפי שיקול דעתם.
הממצאים העיקריים:
- נמצא קשר חיובי בין תקשורת מורה-הורה באופן מקוון (מחשב, הודעות) לבין מעורבות הורים. תקשורת מקוונת הגבירה את מעורבות ההורים באירועים בכיתה ובבית הספר.
- מעורבות הורים תרמה לההבנה של ההורים את הנעשה בבית הספר ואת מצבו של ילדם.
- המשתתפים העידו על שימוש רב בתקשורת מקוונת בין מורים להורים. ניכר כי הטכנולוגיה מאפשרת מעורבות רבה יותר של הורים באירועים בבית הספר והבנה רבה יותר לגבי תפקוד התלמידים בכיתה.
דוידוביץ ויביץ סיכמו את מחקרם בטענה כי אסיפות הורים ומפגשים בין מורים, הורים ותלמידים, עברו שינוי משמעותי בשנים האחרונות. התקשורת הטכנולוגית הינה תדירה וקבועה יותר בין מורים והורים כך שהיא מאפשרת להורים להיות מעורבים. לשיטתם, יש לדון בשינויים אפשריים הנובעים מהשינויים הטכנולוגיים.
מקורות
Davidovich, N., Yavich, R., (2017). Who Needs Parent-Teacher Meetings in the Technological Era?. International Journal of Higher Education, 6(1), 153-162.
מפגשי הורים כיחידת ניתוח של אינטראקציות בין הורים למורים
Parent–teacher meetings as a unit of analysis for parent–teacher interactions
בעשורים האחרונים יש נטייה גוברת לראות בבתי ספר מקום ליצירה של 'קשר משתף', המחבר בתי ספר למשפחה ולקהילה. מקובל כי פגישות בין הורים למורים, הן מקור חיוני ליצירת קשר מסוג זה. בתי ספר מגדירים לעצמם נורמות ומאפיינים של אינטראקציות עם משפחות התלמידים במהלך שנת הלימודים. בדרך כלל, מפגשים נערכים לקראת חלוקת תעודות ולצורך דיווח על מצב התלמיד.
באיטליה אספות הורים, או מפגשי מורים-הורים מחויבים על פי חוק. למרות זאת, לא ניתנו לבתי ספר הנחיות מפורשות ורשמיות ממערכת החינוך האיטלקית כיצד לנהל מפגשים אלו. החוקרים התמודדו במאמר זה עם השאלה, באילו כלים מחקריים יש להתבונן על מפגשי מורים-הורים? באמצעות מתן תשובה לשאלה זו הם מקווים להעניק מסד מחקרי ראוי לעיצוב מיטיב של מפגשים מן הסוג הזה.
על פי ניתוחם של החוקרים, מרבית המחקרים עד כה ניתחו את המפגשים מתוך נקודת מבט היררכית, שבה המורה הוא המוביל את המפגש ומנתב את השיח. אולם לפי ניתוחם של החוקרים, ההתרחשות במפגשים מן הסוג הזה אינה עונה להגדרה זו.
תקשורת בין הורה למורה, קובעים החוקרים, מושפעת מהצרכים שמועלים על ידי המשתתפים. השפעה זו מייצרת שוני בחוויות של המפגש. הורים ומורים חווים את התקשורת ביניהם באופן שונה זה מזה, וקשה לגזור גזרה שווה בין כל ההורים ובין כל המורים. ההיררכיה, בכל מקרה, מיטשטשת. כל המשתתפים בשיח גם מוסרים מידע, וגם מקבלים. המפגשים יוצרים הדדיות, ושותפות פתוחה, שאינה מובילה לקבלת דעתו של המורה בהכרח.
על פי המחברים, יש לראות בכל מפגש של מורה והורה כקשור, באופן שהם מכנים "אקולוגי", למערכת המיקרו-סיסטם שהם חלק ממנה. מערכת זו כוללת את הילדים, הסביבה הקרובה, המשפחה, הכיתה ובית הספר.
אינטראקציות אלו, במיקרו סיסטם המתקיים בין הורה-מורה-תלמיד טרם נותחו עד תומן. החוקרים מציעים למעורבים במפגשים אלו להתבונן על עצמם כקשורים במערכות "האקולוגיות" שסביבם, דבר שיאפשר תקשורת פתוחה, שוויונית ודו-כיוונית. תקשורת שכזו תאפשר פיתוח מיטבי של תכניות התערבות, לטובת התלמידים.
מקורות
Gastaldi, F. G. M., Longobardi, C., Quaglia, R., & Settanni, M. (2015). Parent–teacher meetings as a unit of analysis for parent–teacher interactions. Culture & Psychology, 21(1), 95-110.