מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

מי נכללים ומי יכולים להיכלל בהגדרת מחוננות?

share
שתפו עמוד:
מי נכללים ומי יכולים להיכלל בהגדרת מחוננות?
פורסם בתאריך: 30.12.21
נושא: הערכה, חינוך וחברה, מגדר, מחוננים ומצטיינים, פערים ואי שוויון, צוותים ייעוציים פסיכולוגיים
השתתפו בכתיבת הסקירה: כרמל, י., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

הגדרת תלמידים ותלמידות כ"מחוננים" או "מחוננות" היא סוגיה בעלת היבטים תרבותיים וחברתיים. ישנן עדויות מחקריות רבות לכך שהאופן שבו מוגדר מושג המחוננות כיום מדיר לעיתים אוכלוסיות רבות. חוקרים בעולם ובישראל טוענים כי הדרה זו מונעת מילדים וילדות מקבוצות מסוימות – על בסיס מוצא, מעמד סוציו-אקונומי או תלמידים עם מוגבלות – לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים אודות ניסיונות ליצור אופנים רחבים ומכילים יותר לזיהוי מחוננות. המחקר הראשון עסק בדרך שבה מתקיימת הבחינה ובמדד שבו משתמשים בדרך כלל. המחקר השני, שנעשה בישראל מציג מבחן לזיהוי מחוננות על בסיס מקרה, שנראה שמיטיב לזהות מחוננות בקרב בנות.

אופני הפעולה המועילים ביותר בזיהוי ואבחון מחוננים: שיעורים ממדד וקסלר מס' 5

Best practices in gifted identification and assessment: Lessons from the WISC-V

בארה"ב, האחריות לזיהוי נכון ומלא של תלמידים מחוננים נמצאת בידי יועצים פסיכולוגיים בבית הספר (School Psychologist). סילברמן וגילמן טענו במאמר שהתפרסם בשנת 2020, כי עובדה זו מחייבת את היועצים והיועצות לגלות מנהיגות על מנת לוודא שכל התלמידים והתלמידות יוכלו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

המחברים מבססים את קריאתם על נייר עמדה מטעם האיגוד הלאומי האמריקאי לילדים מחוננים (National Association for Gigted Children, NAGC), משנת 2018. בנייר העמדה קרא האיגוד הלאומי לשימוש במדד וקסלר מס' 5 לזיהוי מחוננים, וכן ליצירת גישה פרטנית יותר לקיום מבחנים. צעדים אלו נועדו להתמודדות עם הבעיות בשיטות האיבחון הקודמות, אשר לשיטת האיגוד האמריקאי, גרמו לכך שתלמידים מחוננים שהשתייכו לקבוצות מיעוט שונות – על בסיס מוצא, על בסיס הכנסה ותלמידים עם מוגבלויות[1] – לא זוהו נכונה.

שיטת המבחנים המקובלת בארה"ב לזיהוי מחוננים כוללת מספר בעיות, לדעת סילברמן וגילמן. השיטה מבוססת על מדד וקסלר מס' 4 למחוננות, ועל מבחנים שאומדים מנת משכל כוללת (Full Scale Intelligence Quotiennt – FSIQ). המבחנים נעשים בדרך כלל באופן גורף, לקבוצות גדולות של תלמידים. שיטת החישוב של ההישגים במדד וקסלר מס' 4 מבליטה תלמידים מסוימים, ודוחקת החוצה אחרים. בחלק מהמקומות מקובל גם שנבחנים רק מי שמורה או הורה מגיש עבורם מועמדות.

שיטת החישוב המקובלת (על פי מדד וקסלר 4) מבליטה את מי שניחן בהבנה מילולית גבוהה ובמהירות בעיבוד מידע. על פי שיטת החישוב המקובלת, גם מי שמקבל או מקבלת ציון גבוה בהבנה חזותית (Visual Spatial) וביכולת הסבר (Fluid Reasoning) עלול למצוא עצמו מחוץ להגדרה של מחונן, אם לא השיג ציון גבוה דיו בהבנה מילולית.

סילברמן וגילמן קוראים ליועצים לגבש גישה אקטיבית בזיהוי מחוננים בבית ספרם, ולאמץ לשם כך את מדד וקסלר 5. לדעתם יש להעדיף בחינות פרטניות מהירות לזיהוי מחוננים שייעשו לכל התלמידים בבית הספר. על בסיס תוצאות ראשוניות שיאספו מבחינות פרטניות מהירות ניתן יהיה לזהות את מלוא הפוטנציאל, גם מקרב תלמידים שהמבחנים המקובלים "מדלגים" עליהם.

[1] קבוצת התלמידים המחוננים עם מוגבלויות מכונה באנגלית: Twice Exceptional.

מקורות

Silverman, L. K., & Gilman, B. J. (2020). Best practices in gifted identification and assessment: Lessons from the WISC‐V., Psychology in Schools, 57(10), 1569-1581.

הוגנות מגדרית בהערכת כישורי חשיבה מדעית של תלמידות ותלמידים מחוננים

Gender-fair assessment of young gifted students’ scientific thinking skills

בתוכניות ללימודי מחוננים בישראל ישנו שיעור גבוה יותר של בנים מאשר בנות. על פי פרופ' יהודית דורי ושותפותיה למאמר זה, הנתונים בעולם משקפים מגמה דומה – רוב של בנים בתוכניות מחוננים. כביכול, זהו שיקוף של כישורי התלמידים: בנים רבים יותר עוברים בהצלחה את המבחנים האחידים. על מנת לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי משרד החינוך הישראלי נוקט באפליה מתקנת (Affirmative Action), ומצרף לתוכניות ללימודי מחוננים גם תלמידות שלא עברו את המבחנים בהצלחה הנדרשת.

דורי ושותפותיה הציבו סימן שאלה על הצורך באפליה מתקנת, ושיערו כי יתכן והמבחנים מייצרים הטייה מגדרית לטובת הבנים. במחקר נבדקו 3 קבוצות של תלמידים: 275 תלמידים שהתקבלו לתוכניות מחוננים, 128 תלמידות שהתקבלו, ו-88 תלמידות שלא התקבלו אך צורפו לתוכניות במסגרת האפליה המתקנת. הקבוצות כללו יצוג לאזורים שונים בישראל ולאשכולות חברתיים-כלכליים של ישובי התלמידים.

במסגרת המחקר, 3 הקבוצות קיבלו מבחנים זהים, שונים מהמבחנים המקובלים לאיתור מחוננים. המבחנים נבנו במודל שנקרא "מבוסס מקרה" (Case Based), ומתוכנן לבחון חמישה כישורים של חשיבה מדעית: הצבת שאלות חקר, מתן הסבר מילולי, יצירת גרפים המבטאים הבנה מתמטית, ומטא-קוגניציה, כלומר הבנה של תהליכי החשיבה העצמית.

לדברי דורי ושותפותיה מבחן מן הסוג הזה עשוי להיות שוויוני יותר מן ההיבט המגדרי. העובדה שהוא כולל בתוכו סיפור מקרה, אשר יכול להיות בעל רלוונטיות לחיי התלמידים והתלמידות, ובכך שהוא כולל שאלות פתוחות, הופכות אותו למוטה פחות, כך הן שיערו.

תוצאות המחקר איששו השערה זו: בהישגיהן של הקבוצות לא נמצא פער בין הבנות שהתקבלו בדרך של אפליה מתקנת ובין הבנות שצלחו את המבחנים. יתרה מכך, לא נמצא פער בין הישגי הבנות להישגי הבנים, ובחלק מהתחומים שנבדקו (כמו יצירת גרפים) הבנות, בין אם אלו שהתקבלו בשל הישגיהן במבחנים הרגילים ובין אלו שהתקבלו בדרך של אפליה מתקנת, השיגו בממוצע ציונים טובים משל הבנים.

מקורות

Y. J. Dori, A. Zohar, D. Fischer-Shachor, J. Kohan-Mass & M. Carmi, (2018). Gender-fair assessment of young gifted students’ scientific thinking skills, International Journal of Science Education, 40:6, 590-620.