כיצד מתמודדים צוותי הוראה עם שינויים?

המחקר מבוסס על תשובותיהם של 383 מורים ומורות ממגוון בתי ספר, שלימדו מספר שעות רב בהוראה מקוונת. התשובות התקבלו במהלך חודש מאי 2020 (כחודש וחצי אחרי המעבר להוראה מקוונת).

השאלון כלל שאלות שבמסגרתן העריכו המורים את הצלחת המעבר להוראה מקוונת מבחינתם, בארבעה תחומים:

1. יעילות הלמידה;
2. ארגון וניהול השיעור;
3. משמעת
4. עד כמה הייתה הלמידה פעילה.

השאלון כלל גם פרקים בהם העריכו את יכולותיהם הטכנולוגיות ביחס להוראה המקוונת וכן שאלון שמטרתו להעריך את עמדתם ביחס לשינויים – על בסיס שאלון מקובל בתחום הפסיכולוגיה החברתית שפותח על ידי אורג (Oreg) בשנת 2014.

הממצאים הצביעו על קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת, כך שמורים שדיווחו על יכולת טכנולוגית גבוהה יותר, דיווחו גם על הצלחה רבה יותר בהוראה מקוונת. בנוסף, יכולת טכנולוגית הייתה קשורה באופן חיובי לתדירות השימוש בהוראה מקוונת, כך שמורים שלימדו באופן מקוון לעתים קרובות יותר, דיווחו על הצלחה משמעותית יותר בהוראה מקוונת.

נמצא קשר שלילי בין התנגדות לשינוי והצלחה בהוראה מקוונת, כך שככול שתשובותיהם של המורים העידו שהם יותר מתנגדים לשינוי, כך הם דיווחו על פחות הצלחה בהוראה מקוונת. הממצאים אף הראו כי התנגדות מועטה לשינוי חיזקה את הקשר החיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת.

הממצאים מדגישים את התפקיד של יכולת טכנולוגית ועמדתם של מורים ביחס לשינויים בהצלחתם בהוראה מקוונת במהלך משבר הקורונה.

מקורות

Masry-Herzalah, A., & Dor-Haim, P. (2021). Teachers’ technological competence and success in online teaching during the COVID-19 crisis: the moderating role of resistance to change. International Journal of Educational Management

הרפורמה כללה שינויים בדרכי העבודה של הגננות, בדרכי ההערכה של הילדים (לרבות מבחנים), דגש על הישגים לימודיים ומיומנויות, וכניסתם של "מורים מקצועיים". הרפורמה שינתה את חלוקת הזמן בגן, בין משחק ללמידה, וכן הוסיפה עומס רב על הגננות. השינויים המבניים בתפקיד הגננת, מבנה הגן וחלוקת השעות בתוכו יצרו מצוקות רגשיות עבור חברות הצוות.

על פי שרפינסקי, הגננות יצרו לעצמן 'מקלטים רגשיים' (Emotional refuges) לצורך התמודדות עם השינויים. מקלטים רגשיים הוגדרו כמרחבים מוגנים, לרבות מערכות יחסים, טקסים ומוסדות בלתי פורמליים, בהם מתאפשרת סטייה מן הנורמה הנדרשת והרפייה של הדרישות החברתיות על המערך הרגשי של הגננות, ללא "תשלום מחיר".

על בסיס ראיונות ותצפיות עם הגננות הגדירה שרפינסקי טכניקות התמודדות רגשיות שנוצרו בתוך המקלטים הרגשיים ומחוצה להם. בין היתר נעשה שימוש ב:

1. מידור והפרדה (Compartmentalising). טכניקה רגשית זו הייתה אמצעי של הגננות להפחית את העומס שהוטל עליהן והפר את איזון בית-עבודה.
2. התנגדות. הגננות גילו התנגדות לחלק מהרפורמה ולדרישות של המחוז כלפי דרכי עבודתן. התנגדות זו ודרכים לבטא אותה עובדו במקלטים הרגשיים.
3. הגברה (Intensifying). טכניקת זו הוגדרה כהצדקת השינויים ועומס העבודה שהוטל על הגננות באמצעות טיעונים שונים והישענות על "קלישאות ניאוליברליות", כפי שהגדירה זאת החוקרת. גם תהליך זה התחולל בתוך המקלטים הרגשיים.

לדברי שרפינסקי, המחקר מראה את החשיבות של התייחסות להיבטים הרגשיים של התמודדותן של גננות עם שינויים. המחקר הדגיש את החשיבות של מקלטים רגשיים עבור צוותי חינוך בתהליכי שינוי.

מקורות

Melissa Sherfinski, Spaces for coping with change: Kindergarten educators’ emotional refuges, INTERNATIONAL JOURNAL OF EARLY YEARS EDUCATION, July 2021