מהי חונכות עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים?
למידת עמיתים היא אחת מצורות הלמידה השיתופית אשר מראות פוטנציאל חינוכי רב. מחקרים מעידים כי למידה בחונכות, כלומר כזו שיש בה חונך וחניך, עשויה להוביל לשיפור לא רק בהישגים הלימודיים אלא גם במישור החברתי והרגשי.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה חלק מהפוטנציאל הרב הטמון בחונכות עמיתים. המחקר הראשון סוקר מחקרים שעסקו בחונכות עמיתים בקרב תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות, ופורט מאפיינים של תוכניות מוצלחות. המחקר השני מראה שחונכות עמיתים שיפרה כישורי קריאה של תלמידי בית ספר יסודי בקטלוניה, ספרד, וכי מעורבות הורים עשויה להוות "מכפיל כוח" בתוכניות מסוג זה.
ניתוח תלת-שלבי של מחקרים העוסקים בהשפעת חונכות עמיתים על הישגים לימודיים והתנהגות חברתית בקרב תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות.
תוכניות חינוכיות שונות מבקשות לקדם את הישגיהם הלימודיים והיכולות החברתיות של תלמידים באמצעות חונכות עמיתים.[1] מחקר שהתפרסם ב-2021 סוקר 46 מחקרים שליוו תוכניות שכאלו ומתמקד בהשפעת תוכניות חונכות על תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות. מהמחקר עולה שלחונכות עמיתים השפעה משמעותית וחיובית לטובת תלמידים אלו.
בפן הלימודי, המחקרים בחנו שיפור בקריאה וכישורים מתמטיים. בבחינת היכולות החברתיות התרכז המחקר באינטראקציות החברתיות עם העמיתים וכן בדפוסי התנהגות חברתית שאופיינו כחיוביים או שליליים.
המחקר שקלל את הנתונים בהתחשב ב-4 משתנים: מגדר, גיל (של החונך והחניך), אופי המוגבלות/סיכון ואיכות מחקר המקרה.
ניתוח הנתונים מעלה כי השפעתה של חונכות עמיתים גדולה יותר אצל הבנות שהשתתפו כחניכות, מאשר אצל הבנים המשתתפים. עוד מעלה המחקר כי השפעת חונכות העמיתים גדולה יותר בקרב בני-10 ומעלה.
באשר למשתנה המוגבלות/סיכון מעלה המחקר מספר מסקנות:
- לחונכות עמיתים הייתה השפעה גדולה בקרב תלמידים בסיכון או תלמידים תת-הישגיים. השפעה פחותה נרשמה בקרב תלמידים עם לקויות למידה.
- השפעת החונכות על ההישגים הלימודיים הייתה גדולה יותר אצל תלמידים על הספקטרום האוטיסטי מאשר אצל תלמידים בעלי לקויות למידה. תלמידים בעלי לקויות למידה הגיבו טוב יותר לחונכות מאשר תלמידים עם הפרעות התנהגות או תלמידים בעלי מוגבלות שכלית.
- השפעת חונכות העמיתים על ההתנהגות החברתית הייתה גדולה יותר אצל תלמידים בעלי לקות למידה מאשר אצל בעלי מוגבלויות אחרים.
לסיכום, חונכות עמיתים נמצאה ככלי יעיל לשיפור הישגים לימודיים וחברתיים עבור תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות. כותבי המאמר ממליצים למחנכים המעוניינים לשלב חונכות עמיתים בעבודתם להתאים את התוכניות לקהל היעד ולשלב לצידן תוכניות חינוכיות תומכות נוספות.
[1] המונח חונכות עמיתים מתייחס לתוכניות חונכות של תלמידים באותו גיל בדרך כלל.
מקורות
Moeyaert, Mariola; Klingbeil, David A.; Rodabaugh, Emily; Turan, Merve, (2021). Three-Level Meta-Analysis of Single Case Data Regarding the Effects of Peer Tutoring on Academic and Social-Behavioral Outcomes for At-Risk Students and Students With Disabilities, Remedial and Special Education 2021, Vol. 42(2) 94–106.
מאפייניה של המעורבות ההורית והשפעותיה על תכנית למידת עמיתים לשיפור הבנת הנקרא
מספר מחקרים הצביעו על תרומתה הפוטנציאלית של מעורבות הורים בלמידה הפורמלית על הישגי התלמידים. תכנית Llegim en Parella"" ("בואו לקרוא בזוגות" בקטלאנית) מתבססת על למידת עמיתים ומעורבות המשפחה. מטרת התוכנית היא שיפור ביכולת הבנת הנקרא של התלמידים. התוכנית מיושמת בבתי-ספר בקטלוניה, המאופיינים בכיתות גדולות יחסית[1] ובשונות גדולה בתוך הכיתה.
החוקרות מציינות את מעלותיה של הלמידה השיתופית כאסטרטגיית מפתח לחינוך מכיל המכיר בשונות של הלומדים ורואה בה ערך. אך למידה שיתופית מצריכה הבניה מצד המורה על מנת להשיג את המטרות המשותפות ללומדים. הלמידה השיתופית נתפסת כרצף הכולל שלושה תרחישים: למידת עמיתים, שיתוף פעולה ופעילות משותפת.
למידת עמיתים מוגדרת במחקר זה כמערבת לומדים ממעמד דומה שאף אחד מהם אינו מתפקד כמורה מקצועי. הזוגות מתבססים על תקשורת א-סימטרית בהתאם לתפקידים וחולקים מטרה משותפת. הלמידה מתחוללת במסגרת מובנית שמארגן המורה. בנוסף ללמידת עמיתים התוכנית כללה את מעורבות ההורים.
על אף הרצון והעניין של ההורים בשיפור ההישגים של ילדיהם, מחקרים מראים כי מעורבות המשפחה בבית-הספר אינה תמיד קלה ולעתים נתקלת במחסומים. ספקנות המורה לגבי כישורי ההוראה של ההורים עלולה להוות מחסום, וכך גם ספקות ההורים עצמם לגבי יכולתם לסייע לילדיהם בלימודים. לכן, על המורים לספק להורים מסגרת מובנית להתערבות.
תכנית Llegim en Parella"" פעלה במספר בתי-ספר יסודיים בשנים 2008-2009. התוכנית כללה מפגשים מעוצבים מראש אך בהדרגה ניתנת אוטונומיה ללומדים. התוכנית נמשכה 12 שבועות וכללה שני מפגשים שבועיים בני 30 דקות. המפגש כלל מפעילות מטרימת קריאה, קריאה ופעילות הבנת הנקרא.
הקריאה נעשתה בשיטה בה החונך עוקב אחרי קריאתו של החניך. החונך מצביע על הטעויות וממתין שהחניך יתקן בעצמו. החונך עשוי לרמוז על התיקון במידה והחניך מתקשה. לאחר מכן החונך נותן משוב חיובי לחניך.
במחקר השתתפו 303 תלמידים (137 בנות ו-166 בנים) בגילאי 8-11. כמו כן נבדקו 223 משפחות ורואיינו 12 מורים. התלמידים נבחנו במבחן סטנדרטי בהבנת הנקרא לפני התוכנית ואחריה.
המחקר מצא כי כישורי הבנת הנקרא של התלמידים שהוריהם תמכו בהם בשיטה שתוארה מעלה – השתפרו. השיפור היה רב יותר משל תלמידים שהשתתפו בתכנית ולא נחנכו בידי הוריהם. עוד עלה כי התכנית סייעה להורים ולילדיהם לארגן את מפגשי הלמידה ביניהם. החוקרים סברו כי יש בתכנית כדי לקדם את היכולת של הקהילה לבזר את תפקיד ההוראה בין המורים ההורים והתלמידים.
[1] על פי נתוני ה-OECD, בבתי ספר יסודיים בספרד ישנם 22 תלמידים בכיתה בממוצע. זאת, לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 21 תלמידים בכיתה.
מקורות
Blanch, Silvia; Duran, David; Valdebenito, Vanessa; Flores, Marta, (2013). The Effects and Characteristics of Family Involvement on a Peer Tutoring Programme to Improve the Reading Comprehension Competence, European Journal of Psychology of Education, v28 n1 p101-119 Mar 2013