חזרה לרשימה
מה הם היתרונות של שיתופי פעולה בין מורים וכיצד ניתן לקדם שילוב מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר?
עדויות מחקריות מעלות כי מנהיגות חינוכית של מורים, הכוללת שיתוף פעולה וקבלת החלטות בבית הספר, מובילה לשינויים חיוביים במערכות חינוך. מהם היתרונות של שיתוף פעולה? כיצד משלבים מורים בקבלת ההחלטות? ואילו חסמים לשותפות בין מורים ומנהלים ברמות שונות עלולים לצוץ? הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שמאפשרים התבוננות על שאלות אלו.
המחקר הראשון, מציג התבוננות רטרוספקטיבית של חוקר החינוך אנדי הארגרייבס על 30 שנות מחקר אודות שיתוף פעולה בין מורים. המחקר השני בחן חסמים לשיתוף פעולה בין מנהלים לצוותי מנהיגות של מורים בבתי ספר עם שיעורי עוני גבוהים בארה"ב.
שיתוף פעולה בין מורים: 30 שנות מחקר אודות טבעם של שיתופי פעולה, אופניהם, מגבלותיהם והשפעותיהם
Teacher collaboration: 30 years of research on its nature, forms, limitations and effects
אנדי הארגרייבס, פרופסור לחינוך מקנדה, הוא אחד מחוקרי החינוך המובילים בעולם כיום. הארגרייבס פרסם עשרות מאמרים וספרים. הוא לא הסתפק במחקר האקדמי, ופעל כדי לקדם מדיניות אשר מקדמת שיתוף פעולה בין מורים, כמרכיב אשר משפר את טיבה של מערכת חינוך, לשיטתו. במאמר זה, הארגרייבס מתבונן לאחור על 30 שנות מחקר אודות שיתוף הפעולה בין מורים.
הארגרייבס טוען כי יש תוקף לעמדה הפשוטה כי אנשים מתפקדים טוב יותר בעבודתם כאשר עמיתיהם מתעניינים בהם. לדבריו, נמצא קשר חזק בין ידידות לתפוקה, אם כי הוא רחוק מלהיות פשוט. חברים קרובים לא תמיד יוצרים את הקולגות הכי פרודוקטיביים, ולהיפך.
הארגרייבס עומד על השינויים בתרבות שיתוף הפעולה בין מורים במחוז אונטריו בקנדה. לפי הארגרייבס, הוראה באונטריו הייתה מבוססת על תרבות ואתוס אינדיבידואליסטי במשך שנים רבות. אולם בשנים האחרונות ישנו מעבר לתרבות של שיתוף פעולה. על פי הארגרייבס, ההשלכות על הישגי התלמידים והמוטיבציה של המורים היו בדרך כלל חיובית.
המאמר סוקר גם ביקורות על שיתוף הפעולה. נטען כי קולגיאליות מתוכננת, בה שיתוף הפעולה תחום בזמנים ונושאים פורמאליים, הוא לא יעיל ולא יוצר עבודה משותפת של מורים, אלא שיחה שטחית. הארגרייבס מנגיד זאת לקולגיאליות ספונטנית, בלתי פורמאלית, וטוען כי על מנת לאפשר את זו יש צורך בזמן מפגש של מורים. בנוסף חוקרים שאספו נתונים בעיקר ממורים, טענו כי הקולגיאליות המתוכננת שימשה לעתים קרובות מדי ככלי בקרה ניהולי, במיוחד ברפורמות "מלמעלה-למטה" (Top-Down).
הארגרייבס טוען כי מנהיגי מערכות חינוך צריכים לעודד מורים לשתף פעולה ולהקדיש לכך זמן. צמצום זמן העבודה של המורים מחוץ לשיעור כמעט מבטיח שהמורים ישתפו פחות פעולה. מכיוון שמורים עשויים להתנגד לרפורמות רעות כמו גם ליישום רפורמות טובות, אין זה מפתיע, לדברי הארגרייבס, שממשלות המבקשות לצמצם את המגזר הציבורי, תגבלנה את יכולת שיתוף הפעולה של מורים. הגדלת כיתות ועומסי עבודה, צמצום זמן ההכנה ושימוש באמצעי צנע תקציבי משמשים בין היתר כדי להגביל את המחנכים מלנסוע לכנסים או להשתתף בפגישות בבתי ספר אחרים.
בעקבות ממצאים, שנאספו במחקרים רבים, שמראים כי שיתוף פעולה עשוי לשפר את הישגי התלמידים ולהפחית את רתיעתם של מורים כלפי שינוי, הופיעו מודלים שונים שמטרתם ליזום או להגביר שיתופי פעולה בבתי ספר. בין היתר: קהילות למידה מקצועיות, קבוצות לתכנון תכניות למידה, סבבי הדרכה, קבוצות לבירור סוגיות באופן משותף, רשתות בתי ספר, צוותי נתונים, תהליכי הערכה עצמית וקבוצות למשוב-עמיתים.
המחקר על מקצועיות שיתופית (המוגדרת כשיתוף פעולה בכל רמות מערכת החינוך – עבודה משותפת, שיתוף ידע, מיומנויות וניסיון לשיפור הישגי התלמידים ורווחת התלמידים והצוות כאחד) הוא אחד המאמצים הראשונים לאסוף ולהשוות בין כמה מהמודלים הללו ולראות מה ניתן ללמוד מהם.
הארגרייבס טוען כי דמוקרטיות אינן חוששות משיתוף פעולה של מורים. השקעה בבניית תרבות שיתופית בחינוך תיצור, לדעת הארגרייבס, מערכת חינוך המסוגלת להתמודד עם שינויים ורפורמות ולהטמיעם.
מקורות
Hargreaves, A. (2019). Teacher collaboration: 30 years of research on its nature, forms, limitations and effects. Teachers and Teaching, 25(5), 603-621.
"האם אנחנו ועדה מייעצת או ישות מקבלת החלטות?": מעורבות מורים בקבלת החלטות בצוותי מנהיגות חינוכית
"צוותי מנהיגות חינוכית" (Instructional Leadership Team – ILT) מוקמים בבבתי ספר בארה"ב ככלי לקידום שינוי בדרכי הלמידה בבתי-הספר. הצוותים כוללים בדרך כלל מורים מתוך צוות המורים של בית הספר, בהובלת המנהל. שיטה זו מבוססת על ההנחה כי שינוי בהובלת צוותי המורים עצמם עשוי להיות להצליח במידה רבה יותר מרפורמות שמובלות "מלמעלה".
מחקרים קודמים איתרו ארבע דרכים בהן שותפים צוותי ההנהגה בקבלת ההחלטות ברמת בית הספר, יחד עם מנהל בית הספר:
- שיתוף בהחלטה לאחר התקבלותה,
- היוועצות בטרם החלטה (בידי המנהל),
- תיאום פעולות, על בסיס מטרה משותפת מוסכמת,
- קבלת החלטות.
פעילותם של צוותי מנהיגות חינוכית נחקרה בעבר. נמצא כי יש להם השפעה חיובית על הישגי התלמידים בבית הספר ועל המוטיבציה של מורים בעבודתם. מחקר זה התמקד בהפעלת צוותי מנהיגות חינוכית בשלושה בתי ספר עירוניים בהם למעלה מ-60% מהתלמידים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. על פי החוקרים, פעילותם של צוותי מנהיגות חינוכית טרם נחקרה בבתי ספר עם שיעורי עוני גבוהים.
החוקרים הדגישו כי בדרך כלל קבלת החלטות משותפת בצוותי מנהיגות חינוכית נתקלת בקשיים רבים. מחקרים קודמים ייחסו זאת לתרבות ההירארכית בבתי-הספר ורתיעת מנהלים משינוי תרבותי וארגוני. לעתים זוהו פערי תפיסה בין המנהל למורים בנוגע למידת השותפות בקבלת ההחלטות. בעוד המנהל האמין שהוא יוצר מרחב משותף בקבלת ההחלטות, המורים סברו כי דעתם לא באמת נחשבת בקבלת ההחלטה. אחד ההסברים לפער הוא האופן בו מעוצב צוות המנהיגות החינוכית, ואחריותו. המחקר הנוכחי בחן כיצד משפיעה הגדרת התפקיד של חברי צוות ההנהגה על אחריותם לקבלת החלטות.
המחקר העלה כי שיתוף בהחלטות לאחר קבלתן והיוועצות בטרם החלטה היו פרקטיקות שכיחות בשלושת בתי-הספר שהשתתפו במחקר. לעומת זאת לא נמצא כי יש תיאום פעולות בצוותים וכי לעיתים רחוקות התקבלו החלטות של ממש בצוותי ההנהגה. עוד נמצא כי המנהלים שלטו בתהליכים בצוותי ההנהגה. עובדה זו הפחיתה את מחויבותם של המורים לשינויים והרפורמות עליהם החליטו בצוותים. על בסיס הממצאים קבעו החוקרים כי ככל שההחלטות התקבלו במשותף כן גדלה המחויבות ליישומן בשטח. עם זאת חברי הצוות היו זקוקים לתיקוף של סמכותם כמקבלי החלטות.
לסיכום, מזכירים החוקרים, מחקרים קודמים הראו כי מורים מהססים להשקיע זמן בצוותי ההנהגה כאשר לא ברורה מידת השפעתם על קבלת ההחלטות. לצד התגמול על הזמן המושקע בצוותים זקוקים המורים והמנהלים להגדרות מדויקות של תחומי האחריות והסמכות של הצוותים.
מקורות
Elizabeth Leisy Stosich (2021): “Are We an Advisory Board or a Decision Making Entity?”: Teachers’ Involvement in Decision Making in Instructional Leadership Teams, Leadership and Policy in Schools, DOI: 10.1080/15700763.2021.1995879