אילו קשיים עומדים בפני מורות ומורים בחזרה להוראה לאחר תקופה של ריחוק חברתי?

המחקר נערך תוך שימוש בסקר שכלל שאלות אודות מאפיינים דמוגרפיים של המורים, וכן אודות רמת הלחץ, החרדה והדיכאון שהם חוו. במחקר השתתפו 1,633 מורים ממערכת החינוך של חבל הבאסקים וחבל נווארה שבספרד. המורים הגיעו מכל שלבי החינוך – גן עד אוניברסיטה. כ-80% מהמורים היו נשים, והיתר גברים. חשוב לציין כי חלק מהמורים במחוזות אלו מועסקים על ידי חוזה ואינם בעלי קביעות במערכת החינוך (כמו המורים בישראל). ממצאים עיקריים:

• לחץ: כחצי מהמורים דיווחו שהם סבלו מתסמינים של לחץ, כ14% דיווחו שהם סבלו מלחץ חמור ו-4.5% דיווחו על לחץ חמור מאוד.
• חרדה: כחצי מהמורים דיווחו שהם סבלו מתסמינים של חרדה, 7.6% מתסמינים חמורים של חרדה ו-8.1% מתסמינים חמורים מאוד של חרדה.
• דיכאון: כ-32% מהמורים דיווחו שהם סבלו מתסמיני דיכאון, 4.3% מתסמינים חמורים ו-3.2% מתסמינים חמורים מאוד.
• מורות נטו לדווח יותר על תסמינים של לחץ וחרדה, לא נמצא הבדלים בדיווח על תסמינים של דיכאון בין מורים למורות.
• מורים מבוגרים (מעל גיל 46) נטו לדווח יותר על תסמינים של חרדה ולחץ, מורים צעירים (מתחת לגיל 36) היו ב"במקום השני". מורים שהיו בין גיל 36 ל-46 דיווחו על תסמינים במידה המועטה ביותר.
• מורים שהחוזה שלהם עמד בפני סיום (נותרו בו פחות מ-3 חודשים) דיווחו על תסמינים של דיכאון ולחץ יותר מאשר מורים שנותרו להם חודשים רבים יותר בחוזה.
• מורים ביסודי ובתיכון דיווחו על יותר תסמיני חרדה ביחס למורים באוניברסיטאות.

מקורות

Ozamiz-Etxebarria, N., Berasategi Santxo, N., Idoiaga Mondragon, N., & Dosil Santamaría, M. (2021). The psychological state of teachers during the COVID-19 crisis: The challenge of returning to face-to-face teaching. Frontiers in Psychology, 11, 3861.

המסגרת התיאורטית שעליה מתבסס המחקר היא גישת ההון (Capital) רב המימדים. לפי גישה זו קיימים סוגים שונים של הון שאדם עשוי לצבור ו/או לעשות בו שימוש. בהקשר של התמודדות המורה עם הקשיים בהם הוא נתקל במקום העבודה, הוגדרו סוגי ההון כך: הון אנושי – הידע והמיומנויות הקשורות לעבודה של הפרט; הון חברתי – הכוחות שהוא יכול לשאוב מהקשרים החברתיים שלו; הון פסיכולוגי – מאפיינים אישיותיים כגון גמישות נפשית או חוסן נפשי; הון מבני – משאבים של מקום העבודה שמספקים תמיכה לעובדים.

377 מורים לשפות השתתפו במחקר, שנערך באביב 2020, לאחר הסגר הראשון בארה"ב. בהתבסס על שאלון שהכיל שאלות פתוחות וסגורות, החוקרים חילקו את המורים ל-3 קבוצות (על פי דיווח של המורים על עמדתם בנוגע לעזיבת כוח ההוראה): נוטים לעזיבה, נשארים על תנאי, ונשארים. לאחר מכן נבחנו המאפיינים של המורים מכל אחת מהקבוצות הללו. מניתוח הנתונים עולה כי:

• פחות ממחצית מהמורים הגדירו עצמם כ"נשארים". כחמישית מהם הגדירו עצמם כנשארים על תנאי וכעשרה אחוזים – "נוטים לעזיבה". השאר – כ-20% – לא דיווחו באופן חד דיו על עמדתם בנוגע לעזיבה ולכן הושמטו מהמחקר.
• לא נמצאו מאפיינים ייחודיים מבחינת מגדר, גיל, השפה שלימדו, המיקום הגיאוגרפי או גיל התלמידים שלימדו לאף אחת מהקבוצות.
• בשלושת הקבוצות המורים דיווחו על הון מבני נמוך, כלומר מעט תמיכה מערכתית.
• ה"נשארים" וה"נשארים על תנאי" היו בעלי הון פסיכולוגי גבוה.
• מאפייני ה"נשארים": המורים שהגדירו עצמם כ"נשארים" נטו להיות בעלי הון אנושי גבוה, בעיקר בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ללמידה. הם נטו להיות גם בעלי הון חברתי בינוני.
• מאפייני "הנשארים על תנאי": בעלי הון אנושי בינוני, הון חברתי נמוך.
• מאפייני "הנוטים לעזיבה": מורים אלו אופיינו כבעלי הון אנושי נמוך, והון פסיכולוגי בינוני.
• נמצא מתאם בין ההון האנושי וההון הפסיכולוגי והנטייה להישאר בתפקיד מורה לשפה.

מקורות

Moser, K., & Wei, T. (2021). COVID-19 and the pre-existing language teacher supply crisis. Language Teaching Research.