מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

כיצד להקנות אוריינות מדעית?

share
שתפו עמוד:
כיצד להקנות אוריינות מדעית?
פורסם בתאריך: 21.11.21
נושא: הכשרה ופיתוח מקצועי, טכנולוגיות חינוכיות, מורות ומורים, מקצועות מדעיים, שיטות הוראה, פדגוגיה
השתתפו בכתיבת הסקירה: בושריאן, ע., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

בשנים האחרונות מערכות חינוך בעולם עוסקות בפיתוח והקניית מיומנויות אוריינות מדעית לתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה כיצד ניתן לעשות זאת בצורה המיטבית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שתי תוכניות התערבות מוצלחות לקידום הוראת המדעים, שנקטו בדרכים שונות מאוד על מנת להשיג את אותה מטרה.

המאמר הראשון בחן תכנית שהתמקדה באמצעים הטכנולוגיים המשמשים ללימודי המדעים, המאמר השני בוחן תוכנית שהתמקדה בבניית תכנית הלימוד ובהכשרת מורים מותאמת.

לימודי מדעים בכיתות ג'-ח' תוך שימוש בחיישנים ומחשבים: ממצאים מפרוייקט TEEMSS II

Learning science in grades 3–8 using probeware and computers: findings from the TEEMSS II project.

פרויקט II TEEMSS (The Technology Enhanced Elementary and Middle School Science II) מכוון לשפר את לימודי המדעים של תלמידים באמצעות שימוש באמצעי המחשה ומדידה ממוחשבים. במסגרת הפרויקט נבחרים נושאי לימוד מתאימים לכל קבוצת גיל, והתלמידים חוקרים את הנושאים הללו באמצעות חיישנים, מודלים ממוחשבים וסביבת למידה וירטואלית (בתחום המתמטיקה). מלבד חומרי העזר מבוססי הטכנלוגיה הפרויקט גם מספק למורים קורס מקוון לפיתוח מקצועי, וכן תכנית לימודים מסודרת ותוכנות מחשב מתאימות. בעת פרסום המאמר כללה התוכנית 15 יחידות לימוד בתחומי החקר, מדע הפיסיקה, מדעי החיים, מדעי החלל, מתמטיקה, טכנולוגיה ותכנון. בכל יחידה מוצגת תופעה ספציפית אותה התלמידים אמורים לחקור.

במאמר הנוכחי מוצג מחקר שבחן את האפקטיביות של תכנית TEEMSS II בקידום הבנה מדעית של תלמידים בכיתות השונות. במסגרת המחקר הושוו תלמידים שלמדו בתוכנית עם תלמידים שלמדו עם אותם מורים בשנים קודמות, בצורת למידה סטנדרטית. גודל המדגם היה 523 תלמידים בקבוצת הביקורת ו-658 תלמידים בקבוצת הניסוי. התלמידים נבחנו באמצעות מבחנים סטנדרטיים להבנת מושגים מדעיים בתחומים השונים שהותאמו והושלמו על ידי כלי הערכה מתוקפים נוספים. בנוסף הועבר למורים ולתלמידים סקר על עמדותיהם ותחושותיהם בנוגע לתוכנית.

ממצאי המחקר

  • המורים דיווחו על קשיים מסוימים בהתקנת המערכות הטכנולוגיות ובלמידה אודות תפעולן. עם זאת, לאחר שרכשו ניסיון עם המערכות הם דיווחו שהמערכת קלה לתפעול ומועילה להבנת המושגים המדעיים.
  • התלמידים גם הם דיווחו על הצלחה יחסית בשימוש במערכות השונות ובלמידה בעזרתן.
  • באופן לא מפתיע, כל התלמידים השתפרו בהבנת המדעים שלהם, בין אם השתתפו בתכנית ובין אם לאו.
  • בארבעה נושאי לימוד – קול, חשמל, תחושה וטמפרטורה – הראו התלמידים שהשתתפו בתכנית שיפור גדול באופן מובהק מאשר התלמידים שלמדו בצורה המסורתית.
  • בארבעה נושאי לימוד אחרים – מנופים, צמחים, לחץ ותנועה – לא היה הבדל מובהק בין שתי הקבוצות (ולמעשה בקבוצת הניסוי קיבלו התלמידים ציונים נמוכים מעט מאשר בקבוצת הביקורת).
  • החוקרים לא מצאו הסבר להבדל בין התחומים. הם בחנו הסברים אפשריים כגון הזמן שהושקע בלמידה, או העניין של התלמידים בלמידה (מדיווחי המורים) אך לא מצאו הסבר חד משמעי.

החוקרים מסכמים כי בעוד שנראה שלמידה מתווכת טכנולוגיה היא בעלת פוטנציאל לשיפור הלמידה בתחום המדעים, לא קיים עדיין מידע חד משמעי לגבי המנגנון המתווך את ההשפעה החיובית הזו.

מקורות

Zucker, A. A., Tinker, R., Staudt, C., Mansfield, A., & Metcalf, S. (2008). Learning science in grades 3–8 using probeware and computers: findings from the TEEMSS II project. Journal of Science Education and Technology, 17(1), 42-48.

השוואה בין תוכנית לימודים מסורתית, ותוכנית שעברה רפורמה: קשרי הגומלין שבין תוכנית הלימודים, הידע של מורות ומורים ואמונותיהם

Comparing Reform-Based and Traditional Curricula in a Large-Scale, Randomized Cluster Design Study: The Interaction between Curriculum and Teachers’ Knowledge and Beliefs.

אחד הקשיים המרכזיים בהוצאה לפועל של רפורמות בתחום החינוך הוא הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין תכנית הלימודים, ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים, והדרכים בהם התלמידים (והמורים) מוערכים ונבחנים. שינוי במימד אחד של ה"משולש" הזה יכול להיכשל לא משום שהוא לא ראוי או לא מתוכנן כיאות, אלא משום שהוא מתנגש עם המצב בקודקודים האחרים במשולש.[1]

תכנית GEMS ((Great Exploration in Math and Science מכוונת להתגבר על קושי זה על ידי התמקדות הן בתחום תכנית הלימודים והן בתחום הכשרת המורים. התוכנית מתמקדת בהוראת מדע החלל, וכוללת תכנית לימודים שמבוססת על 3 עקרונות: 1) הבנת המושגים והעקרונות המרכזיים של הדיסציפלינה; 2) הבנה כיצד ידע מדעי נאסף, נבחן ומתקבל; 3) יישום 2 ההבנות הקודמות כדי ללמוד תחומי ידע נוספים. במימד של הפיתוח המקצועי, המורים בתוכנית חווים את תכנית הלימודים כלומדים, ולומדים אסרטגיות פדגוגיות להוראת הנושאים במסגרת סדנת פיתוח מקצועי בת 4 ימים, שבועיים לפני תחילת הלימודים.

במאמר מתואר מחקר הערכה שבחן את השפעת ההשתתפות בתוכנית על ידע התוכן של המורים, וכן על הביטחון שלהם בהוראה, הגישות והאמונות שלהם לגבי הוראת מדעים, האמונה שלהם בעצמם (Self efficiacy) והתוצאה המצופה שלהם מתלמידיהם.

המחקר נערך בקרב 66 מורים בקבוצת הניסוי ועוד 59 בקבוצת הביקורת, ההקצאה לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת נעשתה באופן אקראי לחלוטין. המורים בקבוצת הביקורת השתתפו בהכשרה מקצועית מסורתית בתחומי הלימוד. למרות שהמחקר הנוכחי בחן את המורים, חשוב לציין כי מחקר מקביל בחן את ההשפעה של התוכנית על תלמידים ומצא השפעה חיובית מובהקת על כל הממדים שנבדקו בתחום ההבנה והידע המדעיים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבכל חמשת התחומים שנבדקו הראו המורים שהשתתפו בתוכנית GEMS שיפור רב יותר מאשר המורים בקבוצת הביקורת. תוצאות אלו היו מובהקות, עם זאת, רק במדד ידע התוכן בתחום מדע החלל ובאמונות חיוביות לגבי הוראה ולמידה בדרכים מתקדמות.

כותבי המחקר מסכמים כי שילוב של תכנית לימודים מתוכננת היטב סביב מושגי יסוד, המשולבת עם הכשרה מקצועית קצרה וממוקדת של המורים, יכולה לתרום רבות ליכולת ההוראה של המורים, ובסופו של דבר להישגי התלמידים בתחום.

[1] למשל, שינוי בתוכנית הלימודים לכיוון של ידע מעמיק עשוי להכשל משום שהמבחנים הסטנדרטיים עדיין בוחנים ידע שטחי ויכולת שינון עובדות של התלמידים.

מקורות

Granger, E. M., Bevis, T. H., Saka, Y., Fakultesi, E. E., & Southerland, T. S. (2010). Comparing Reform-Based and Traditional Curricula in a Large-Scale, Randomized Cluster Design Study: The Interaction between Curriculum and Teachers’ Knowledge and Beliefs. meeting of the National Association of Research in Science Teaching, Philadelphia, PA.